Page 274 - israel water resources

‫פרק ‪ :11‬מים עיליים ושיטפונות ‪267‬‬

‫‪10,000‬‬ ‫‪čĎĜĐ ěđĠĢ‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪1,000‬‬ ‫‪čĎĜĐ ĦĚĤ‬‬ ‫‪II‬‬

‫‪ĐčĤĞ‬‬
‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬

‫‪ĕĜĕĝ‬‬
‫‪ēĘĚĐ ęĕđ ĐčĤĞĐ ,ĕĜĕĝ ,čĎĜĐ ĦĚĤ Ęĥ ĦĠĔĞĚĐ ęđģĞ‬‬

‫‪čĎĜĐ ěđĠĢ Ęĥ ĦĠĔĞĚĐ ęđģĞ‬‬

‫‪II‬‬

‫‪(ĐĕĕĜĥ/ģ"Ě) Čĕĥ ĦģĕĠĝ‬‬ ‫‪100‬‬

‫‪10‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪10 100‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪100,000‬‬
‫‪0.01 0.1‬‬ ‫‪(Ĥ"Ěģ) ĦđđģĕĐĐ ěĎČ ēĔĥ‬‬

‫איור ‪ :11.13‬הקשר בין עוצמת הספיקה לבין שטח האגן ועקומי המעטפת האזוריים המאפשרים לחזות עוצמות זרימה מרביות‬
‫(מאירוביץ ואחרים‪.)1998 ,‬‬

‫‪ 11.4‬מפעלי החדרה למי התהום‬ ‫שנה‪ ,‬ספיקה של ‪ 950‬מ״ק בשנייה — אחת ל־‪ 50‬שנה‪ ,‬וספיקה של‬
‫‪ 1,300‬מ״ק בשנייה — אחת ל־‪ 100‬שנה‪.‬‬
‫מתקנים לתפיסת מי שיטפונות המיועדים להחדרת המים‬
‫לאקווה קיימים במקומות שונים בארץ‪ .‬להלן מובאים פרטים‬ ‫כשבוחנים את כל אירועי הגאות בנגב‪ ,‬מתברר שרוב‬
‫על שני מפעלים ותיקים‪ ,‬המחדירים את מי השיטפונות לאקוות‬ ‫הגאויות מתרחשות בשלושת חודשי החורף העיקריים‪ ,‬היינו‬
‫החוף‪ :‬מפעל נחלי מנשה ומפעל נחל שקמה‪ .‬ראוי להעיר שמפעלי‬ ‫דצמבר‪ ,‬ינואר ופברואר‪ ,‬ואילו הגאויות המתרחשות בסתיו ובאביב‬
‫החדרה לאקוות ההר קיימים גם במקומות אחרים‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫פחותות בעוצמתן ובתדירות הופעתן‪ .‬ואולם‪ ,‬כשבוחנים רק את‬
‫במחצבות (פעילות או נטושות) למרגלות ההרים‪ .‬בתקופה‬ ‫הגאויות בעלות הספיקות הגבוהות בנגב‪ ,‬היינו הגאויות שנוצרו‬
‫האחרונה‪ ,‬עקב הצפיפות הגוברת באזורים העירוניים במרכז‬ ‫עקב סופות הגשם הקיצוניות‪ ,‬מתברר שרובן מתרחשות דווקא‬
‫הארץ והצטברות מי הניקוז העירוני‪ ,‬החלו להחדיר גם אותם אל‬ ‫בעונות המעבר‪ ,‬היינו בסתיו ובאביב‪ .‬הסיבה לכך היא שסופות‬
‫הגשמים בעלות עוצמה גבוהה בצפון הארץ ובמרכזה מתרחשות‬
‫מי התהום‪ ,‬כפי שמודגם בהמשך פרק זה‪.‬‬ ‫בגלל שקעים ברומטריים המגיעים ממערב‪ ,‬האופייניים לאמצע‬
‫לאגירה התת־קרקעית שלושה יתרונות בהשוואה לאגירה‬ ‫החורף‪ ,‬ואילו בדרום הארץ מתרחשות הגאויות בדרך כלל בגלל‬
‫על פני השטח‪ :‬הראשון — המים אינם חשופים לקרני השמש‬ ‫אפיקי ים סוף הבאים מדרום‪ ,‬האופייניים לעונות המעבר דווקא‪.‬‬
‫ואינם אובדים לאטמוספרה בהתאדות; השני — תהליך החלחול‬ ‫בבדיקה מפורטת של השיטפונות שהתרחשו בנגב מאז החלו‬
‫משמש כתהליך סינון טבעי‪ ,‬המשפר את איכות המים; השלישי —‬ ‫שם המדידות מתברר שאגני צפון הנגב (בשור ובקע)‪ ,‬דומים‬
‫המים נשמרים באקווה באיכות טובה‪ ,‬בניגוד למים האגורים על‬ ‫בהתנהגותם לאגני צפון הארץ‪ ,‬ואילו אגני מרכז הנגב ודרום‬
‫פני השטח‪ ,‬שבהם מתרחשת פוטוסינתזה ומתפתחת ביומסה‬ ‫הנגב (צין‪ ,‬נקרות ופארן) מושפעים יותר מאפיקי ים סוף‪ ,‬ועל כן‬

‫(אצות‪ ,‬בקטריות ועוד)‪.‬‬ ‫השיטפונות הגדולים שבהם מוקדמים יותר (איור ‪.)11.14‬‬