Page 279 - israel water resources
P. 279
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 272
11.5מפעלי אגירה לשימוש מקומי
דבש) ,אחרים מנקזים שטחים מצומצמים יותר ,ומאגר אל־ מאגרי רמת הגולן :המאגרים ברמת הגולן נועדו לתפוס את מי
שייח אינו מנקז כל אגן היקוות אלא אוסף את מי מעיין עלמין
בלבד .בגלל הימצאותם של מעיינות בעלי שפיעה שנתית גבוהה הנגר העילי הזורמים באופן טבעי לכינרת ולספק אותם לשדות
בחלק מאגני ההיקוות ,המאגרים בעלי נפחי האגירה הגדולים החקלאיים בעונת הקיץ .אגירת המים על גבי הרמה חוסכת את
אינם מנקזים בהכרח את אגני ההיקוות הרחבים יותר .מאגר אנרגיית השאיבה הדרושה כדי להרים את המים מהכינרת (ברום
בני ישראל הוא הגדול מכולם ,הן בשטחו והן בנפח האגירה 210־ מ׳) אל הרמה (לגובה של 800-400מ׳) .בשנות השבעים
שלו (איור .)11.20ראוי לציין שמקצת המאגרים אוספים מי נגר החליטו לבנות ״מאגרי גיא״ (מסגרת .11א) בערוצי הנחלים
עילי מאגני היקוות שכנים באמצעות תעלות הטיה .אל מאגר בשטח המישורי של הגולן ,לפני כניסת המים אל הקניונים
החי ָתל ,הדרומי ביותר ,מוזרמים בשנים מסוימות מים מקידוחי העמוקים המתחתרים במורדות המערביים .תוכנית המאגרים
מיצר ,הממוקמים על מפגש הנחלים מיצר־ירמוך .באופן דומה, יצאה לפועל בשלבים ,ובמשך 30שנה נבנו 14מאגרים לתפיסת
אל מאגר עורבים מוזרמים בשנות בצורת מים מקידוחי שמיר מי שיטפונות ,נוסף על בריכת רם ,שהיא מאגר מים טבעי (טבלה
(מסגרת .10א) .כל המאגרים אוספים מי נגר הזורמים מערבה, .)11.3נפח האגירה הכולל מגיע ל־ 38מלמ״ק ,אך המאגרים אינם
מלבד מאגר מרום גולן ,התופס מי נגר הזורמים מזרחה לנחל מתמלאים בכל שנה ושנה .בשנה ממוצעת הם מתמלאים עד שני
הרוקד (איור .)11.21 שלישים מנפחם הכולל.
המאגרים שונים זה מזה במובנים רבים .חלקם אוספים
מי נגר עילי של אגן היקוות גדול יחסית (עד 48קמ״ר במאגר
מבחינה הידראוליתִ ,תפקודו של מאגר ההשהיה .11א .מאגר גיא ומאגר צד:
(הוויסות) נקבע לפי גודל המברץ ,גודל פתח
השחרור והיחס בין רום המים לנפח האגירה. קולחים) ,התשתית אטומה באופן טבעי המאגרים נחלקים לשני סוגים עיקריים:
קביעת גדלים אלו תלויה במיקום המאגר באגן והערוץ עמוק דיו כדי לאגור מים רבים ״מאגרי גיא״ ו״מאגרי צד״ (רוזנצביג,
ההיקוות ובתחזית הספיקה בהידרוגרף הכניסה .)1992״מאגר גיא״ נבנה בתוך הערוץ
במינימום אידוי. באמצעות סוללת עפר החוסמת את
למאגר. ״מאגרי צד״ נבנים מחוץ לאפיק, הזרימה בנחל ויוצרת אגם במעלה הסוללה.
והסוללות נבנות בדרך כלל מהחומר שנחפר מאגר מסוג זה פשוט לבנייה ,מכיוון שאין
Č ĘēĜ לצורך יצירת המאגר .מערכת קליטת המים צורך במתקן כניסה למים אלא המאגר
עשויה תעלה שאליה זורמים המים מכוח מתמלא מהזרימה החופשית בנחל .החלק
ęđĤē ġĤčĚ ĐĠĢĐ ēĔĥ č ĘēĜ הכבידה בזמן השיטפון .יתרונות המאגרים היקר ביותר בבנייתו של מאגר הגיא הוא
ĦĥĕĘĎ ĕĦēĦ ĤđĤēĥ ēĦĠ הללו הם שניתן לבחור את הטופוגרפיה ״מברץ הגלישה״ ,המאפשר לעודפי המים
ęĕĠďđĞ המיטבית לבניית המאגר ,אפשר לאגור לגלוש אל מורד הזרימה מבלי להרוס את
קולחים ,אין קליטת סחף וניתן לבנות אותו הסוללה .המברץ עשוי כמובן מחומר קשיח
(ĐĕĕĜĥ/ģ"Ě) ĐģĕĠĝ ĐĝĕĜė ğĤĎđĤďĕĐ באופן שימזער את איבוד המים בחלחול (בדרך כלל בטון מזוין) ,ובשל כך עלותו
ובאידוי .החסרונות של מאגר הצד הם הגבוהה .למאגר גיא כמה חסרונות :ראשית,
ĐČĕĢĕ ğĤĎđĤďĕĐ עלותו הגבוהה ,אי־יכולתו להתמלא במים הוא קולט את הסחף המוסע בשיטפון ועל
כשהספיקות נמוכות ואי־יכולתו לקלוט כן הוא נסתם במשך הזמן; שנית ,מים רבים
(ĦđĞĥ) ěĚĒ את כל מי השיטפון בזמן ספיקות גבוהות אובדים בחלחול ובהתאדות ,אלא אם כן
הושקעו כספים בבניית מאגר עמוק ששטח
איור .11א :מבנה סכמתי של מאגר השהיה. (הממשיכות לזרום במורד הנחל). פניו קטן יחסית לנפחו ,והושקעו כספים
הידרוגרף היציאה מהמאגר ממושך יותר ובעל ״מאגר השהיה״ הוא סוג מיוחד של באטימת קרקעיתו; שלישית ,המאגר אינו
ספיקת שיא נמוכה יותר בהשוואה להידרוגרף מאגר גיא (איור .11א) .המאגר נועד למנוע מתאים לאיגום קולחים ,כי הם עשויים
הרס במורד הזרם בלבד ואינו מיועד לתפוס לגלוש אל מורד הנחל בזמן שיטפון .מאגרי
הכניסה (על פי גבירצמן ואחרים.)1994 , מים .בבסיס הסוללה מותקן פתח קטן גיא כדאיים אפוא רק כשהזרימה נקייה
לשחרור המים מהמאגר בפרק זמן שבין מסחף ,הזרימה אינה כוללת מי שפכים (או
שבעה לעשרה ימים .באופן זה המאגר פנוי
לקליטת מי הגאות של סופת הגשם הבאה.