Page 281 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪274‬‬

‫תערובת מי קולחים ומי שיטפונות‪ :‬ברחבי הארץ קיימים‬ ‫‪ĐčĢē‬‬ ‫‪ęĕĤĚĦ‬‬
‫‪ģĥĚ‬‬ ‫‪ěďĕĞ‬‬
‫מאגרים רבים שמערבים בהם מי שיטפונות עם מי קולחים‬
‫לצורכי השקיה (לניר והנקין‪ .)1973 ,‬הסיבה לכך היא אי־‬ ‫‪ěđĤďĎ‬‬ ‫‪ĐčĢē‬‬
‫הוודאות בנוגע להתרחשות השיטפון והרצון שלא לבסס את‬
‫ההשקיה בחקלאות על מקור מים בלתי אמין‪ .‬היכולת למלא את‬ ‫‪ģēĥ‬‬
‫המאגר במי קולחים בשנת בצורת מבטיחה אספקת מים קבועה‬
‫לחקלאות‪ .‬מאגרים מסוג זה שכיחים מאוד בעמק יזרעאל‬ ‫‪ĐčĒĤĚ‬‬ ‫‪ĥēĤ ğĒĕĥ‬‬
‫ובמישור החוף‪ ,‬אך רובם קטנים יחסית‪ .‬מפעל תשלובת הקישון‪,‬‬
‫המפנה לחקלאות את מי השיטפונות של נחל הקישון עם מי‬ ‫‪ĦđĤģĜ‬‬
‫הקולחים של חיפה והקריות‪ ,‬הוא המפעל הגדול ביותר (פרק‬
‫‪ .)15.5‬מפעל גדול ומודרני נוסף המשלב אגירת מי שיטפונות‬ ‫‪ĦđĤģĜ‬‬
‫עם מי קולחים הוא מפעל נחל הבשור‪ ,‬המחובר למפעל השפד״ן‬
‫המספק מי קולחים להשקיה בנגב (פרק ‪ 15.4‬ואיור ‪ .)15.9‬מאגרי‬ ‫‪ĤĥĕĚ‬‬ ‫‪ĥđĥĞ‬‬
‫הבשור ממוקמים בקצה הדרומי של הקו השלישי לנגב‪ ,‬והם‬ ‫‪ďđĤĞ‬‬ ‫‪ĤĠđĢ ęĕģđĢ‬‬
‫‪ģĤč‬‬
‫מתוארים בפרוטרוט להלן‪.‬‬ ‫‪ęđėĤė‬‬
‫נחל הבשור מנקז את השטח הגדול ביותר מכל הנחלים‬ ‫‪ěĤČĠ ĦĥĞ‬‬
‫המתנקזים לים התיכון (איור ‪ ,)11.7‬והוא משתרע על יותר‬
‫מ־‪ 3,400‬קמ״ר (השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬אגן הניקוז משתרע‬ ‫‪ěĤČĠ‬‬
‫מחברון בצפון‪ ,‬ערד במזרח וירוחם בדרום‪ ,‬ויובליו העיקריים הם‬ ‫‪ĤđēĕĢ‬‬
‫נחל באר שבע‪ ,‬נחל גרר ונחל רביבים‪ .‬עובי הגשמים השנתי על‬
‫פני אגן הניקוז משתנה בין ‪ 600‬מ״מ בהרי חברון ועד ‪ 80‬מ״מ‬ ‫‪ČĕĎĥ‬‬ ‫‪ěđĕē‬‬ ‫‪ěďĤĕ‬‬
‫בהר הנגב‪ ,‬ובממוצע ‪ 350‬מ״מ‪ .‬מתוך נפח הגשם הכולל היורד על‬ ‫‪ęĕĠĕĜĢ‬‬
‫אגן הניקוז בשנה ממוצעת‪ 3%-2% ,‬בלבד מתנקזים לים התיכון‪.‬‬ ‫‪čĢģ đģ ĐĔĕĥ‬‬
‫בשנה ממוצעת מתרחשים בנחל הבשור שניים־שלושה שיטפונות‪,‬‬ ‫‪ěđĘĞĕ‬‬
‫אם כי בשנים ברוכות מתרחשים לפעמים שישה אירועים‪ ,‬אך יש‬
‫שנים נטולות שיטפונות לחלוטין‪ .‬אירוע שיטפוני בנחל הבשור‬ ‫‪ĕĒĤĎ‬‬ ‫‪ĐĤđĔģ‬‬
‫נמשך בדרך כלל פרק זמן קצר מאוד‪ ,‬שעות ספורות בלבד‪,‬‬ ‫‪ěđĕē‬‬
‫וספיקת השיא עשויה להגיע ל־‪ 1,000‬מ״ק בשנייה‪ .‬אסונות רבים‬ ‫‪ĦĕĠđĤĎ‬‬
‫אירעו כתוצאה של שיטפונות בנחל הבשור‪ ,‬ובעיקר בשל סחיפת‬ ‫‪ęĕĤĢĚ‬‬ ‫‪ęĕĦĞģč‬‬ ‫‪ĦĕĠđĤĎ‬‬
‫‪ęđĤď‬‬
‫מכוניות בכבישים החוצים את הנחל בצפון הנגב‪.‬‬ ‫‪ěđĜČ‬‬
‫הבעיה העיקרית בשילוב של אגירת קולחים עם מי‬ ‫‪ĐĦčĔĕ‬‬
‫השיטפונות היא שאם מתרחש שיטפון כשהמאגר מלא במי‬
‫קולחים עד גדותיו‪ ,‬התוצאה הבלתי נמנעת היא גלישת מים מן‬ ‫‪ěĚĎĤČ‬‬
‫המאגר וזיהום הנחל (ושמורת הטבע)‪ .‬כדי להתגבר על סכנה זו‬ ‫‪ĞĜĚĦ ęďČ‬‬
‫תוכנן מפעל הבשור באופן המשלב שני מאגרי צד עם מאגר גיא‬
‫אחד‪ .‬מאגר הגיא מתמלא בזמן השיטפון‪ ,‬וממנו שואבים מייד את‬ ‫‪ěĦĥđēĜ‬‬
‫המים וממלאים את שני מאגרי הצד הגדולים‪ .‬בדרך זו מפנים את‬ ‫‪ęēĤ‬‬
‫המאגר שבאפיק לתפיסת שיטפון נוסף שעשוי להגיע בהמשך‬
‫העונה‪ .‬אם לא התרחשו שיטפונות‪ ,‬ניתן למלא את מאגרי הצד‬ ‫‪0 Ě"ģ‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ĐĜđĤčĞ‬‬ ‫‪ĤĎČĚ‬‬
‫במי קולחים במהלך חודשי האביב והקיץ‪ ,‬ומהם לא תתאפשר‬ ‫‪ĐčĤĞ ĒđģĕĜ ĦđĥĤ‬‬
‫גלישה לנחל‪ .‬קולחים לא ייאגרו כמובן במאגר הגיא עצמו‪.‬‬ ‫‪ĦđĤēĥęĤĚĞ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ ĒđģĕĜ ĦđĥĤ‬‬
‫קיבולת מאגר הגיא‪ ,‬הנקרא ״רחובות תחתון״‪ ,‬היא ‪ 0.8‬מלמ״ק‪,‬‬ ‫‪ĐĚěğĘđĚĥđĤēĎďĥďđĤ‬‬ ‫‪Ĥđĥč ĐĚģĥ ĒđģĕĜ ĦđĥĤ‬‬
‫וקיבולת מאגר הצד שמצפון לאפיק‪ ,‬הנקרא ״רחובות עליון״‪ ,‬היא‬
‫‪ 2.2‬מלמ״ק‪ .‬מדרום לאפיק נבנה מאגר צד שני‪ ,‬הנקרא ״בשור‬ ‫‪ġĤĠĚ‬‬ ‫‪ĘđčĎ‬‬
‫‪ĦĘĕČ‬‬ ‫‪ĘēĜ‬‬
‫דרומי״‪ ,‬בעל קיבולת של ‪ 4.0‬מלמ״ק‪.‬‬
‫חשש נוסף שהתעורר בקשר למאגרי נחל הבשור הוא‬ ‫איור ‪ :11.22‬מפת המאגרים בערבה (מעובד מנתוני רשות ניקוז‬
‫פגיעה בסביבה האקולוגית במורד הנחל‪ .‬הסכר של מאגר הגיא‬ ‫ערבה)‪.‬‬
‫עוצר את הזרימה אל מורד הנחל ובכך נמנעת אספקת מים לחי‬
‫ולצומח‪ ,‬שפגיעתה קשה במיוחד בנחל שהוא שמורת טבע‪ ,‬כמו‬ ‫ואולם‪ ,‬הקמת המאגרים בערבה הייתה כרוכה במחלוקת‬
‫נחל הבשור‪ .‬כדי למנוע זאת תוכנן הסכר לרוחב האפיק באופן‬ ‫חריפה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אין ספק שתפיסת מי השיטפונות אפשרה‬
‫שיכלול שני פתחים‪ .‬הפתח הנמוך נועד לאפשר לשיטפונות‬ ‫להגדיל את פוטנציאל המים בערבה ולהרחיב את החקלאות‬
‫קטנים‪ ,‬שספיקתם עד ‪ 6‬מ״ק בשנייה‪ ,‬להמשיך ולזרום בערוץ‬ ‫בה‪ .‬אלמלא נתפסו המים במאגרים‪ ,‬הם היו זורמים לים המלח‪,‬‬
‫הטבעי וכך יישמרו החי והצומח‪ .‬רק בזרימות בספיקות גדולות‬ ‫ממליחים ואובדים‪ .‬מצד אחר‪ ,‬אולי מוטב היה לבנות מאגרים‬
‫יותר ייעצרו המים בסכר שלרוחב הערוץ ויוטו דרך הפתח השני‬ ‫המחדירים את המים למי התהום? הקמת המאגרים בערבה‬
‫הייתה יקרה בשל הצורך לאטום את קרקעיתם כדי למנוע‬
‫חלחול‪ .‬אילו חלחלו המים‪ ,‬היה ניתן להפיק אותם בקידוחים‬
‫ולספקם לחקלאים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יותר מ־‪ 80%‬ממי ההשקיה‬
‫בערבה מסופקים ממי התהום‪ ,‬וקידוחי הפקה כבר קיימים בכל‬
‫המרחב‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬אגירה תת־קרקעית עדיפה מאגירה על־‬
‫קרקעית משלוש סיבות‪( :‬א) כמות מים גדולה אובדת באידוי‬
‫לאטמוספרה; (ב) החלחול לאקווה גורם לסינון המים ולשיפור‬
‫איכותם; (ג) החשיפה לשמש מאפשרת פוטוסינתזה ומביאה‬

‫להתפתחות אצות העלולות לסתום את מערכות ההשקיה‪.‬‬