Page 282 - israel water resources
P. 282

‫פרק ‪ :11‬מים עיליים ושיטפונות ‪275‬‬

‫הצפויה‪ ,‬והן בשל הזנחה וחוסר תחזוקה של מערכת הניקוז‪.‬‬                ‫אל תעלת הטיה הממלאת את מאגר הגיא‪ .‬התעלה מסוגלת‬
‫בעיית הניקוז מחמירה במשך הזמן עקב הפיתוח העירוני במרכז‬             ‫להטות עד ‪ 30‬מ״ק בשנייה‪ ,‬וכשהספיקה גבוהה יותר מתרחשת‬
‫הארץ‪ .‬להלן מובאת דוגמה אחת‪ ,‬של מערכת הניקוז באזור‬
‫גוש דן‪ ,‬הממחישה את סוג הבעיות הנלוות לתשתית הניקוז‬                                              ‫גלישה מעל הסכר אל הערוץ הטבעי‪.‬‬
                                                                   ‫מאגר הבשור תוכנן כך שימזער את בעיית הסתימה בסחף‬
                                             ‫והמלמדת על חומרתן‪.‬‬    ‫ובחלוקי אבנים‪ .‬במאגרי גיא רגילים עוברים כל מי השיטפון דרך‬
                                                                   ‫המאגר ועל כן כל הסחף שוקע בתוכו‪ .‬הסכר שנבנה בנחל הבשור‬
‫תשתית הניקוז בגוש דן‪ :‬השיטפונות בחורף ‪ 1991/2‬גרמו‬                  ‫מטה רק חלק מהמים (רק בספיקות מעל עוצמה מסוימת)‪ ,‬וכך‬
                                                                   ‫נפתרה הבעיה שכן מרבית הסחף ממשיך להיסחף בערוץ הטבעי‬
‫לאובדן חיים של תריסר בני אדם‪ ,‬להפסד יבולים חקלאיים‬                 ‫ואינו מצטבר במאגר‪ .‬כך גם קטנה עלות התחזוקה השוטפת של‬
‫ולנזקים ישירים למבנים ולמערכות תשתית‪ .‬בשיטפונות אלו‬
‫הוצפו שכונות עירוניות בדרום תל אביב ובמרכזה‪ ,‬ברמת גן‪,‬‬                                                                            ‫המאגר‪.‬‬
‫בפתח תקווה ובבני ברק‪ .‬כן ניזוקה קשה מערכת הכבישים‪ .‬חורף‬
‫זה הוגדר מבחינה חוקית ״אסון טבע״‪ ,‬והממשלה התחייבה‬                            ‫‪ 11.6‬תשתית הניקוז‬
‫בתשלומי פיצויים מקרן נזקי טבע‪ .‬דוח מבקר המדינה (‪)1993‬‬
‫בנושא ״תשתית הניקוז במדינה״ תקף בחריפות את הרשויות‬                 ‫הסדרת הניקוז‪ :‬סכנת השיטפונות מחייבת היערכות ברמה‬
‫הנוגעות בדבר על התשתית החסרה‪ ,‬התכנון הלקוי והתחזוקה‬
                                                                   ‫הלאומית‪ .‬ההיערכות כוללת הקמת תשתית הנדסית מתאימה‬
                                             ‫הירודה (מסגרת ‪.11‬ב)‪.‬‬  ‫שתמזער את נזקי השיטפונות בעת התרחשותם‪ ,‬וכן מערכות‬
‫במרכז תל אביב נפגשים הנחלים איילון וירקון‪ ,‬והם‬                     ‫התראה שיזהירו את התושבים מראש‪ .‬תשתית הניקוז נבנתה‬
‫מתנקזים באפיק משותף העובר לאורך פארק הירקון עד הים‬                 ‫במשך שנים רבות‪ .‬במהלך העבודות הועמקו הערוצים בנקודות‬
‫התיכון (איור ‪ .)11.23‬הידרוגרפים של שני הנחלים בנקודת המפגש‬         ‫הרגישות ברוב הנחלים בארץ‪ ,‬נבנו סוללות על גדות הנחלים‬
‫במשך ארבעת הימים של סופת הגשמים העזה (‪-31.12.91‬‬                    ‫במקומות הקריטיים והוקמו גשרים רבים‪ .‬מערכות הניקוז‬
‫‪ )3.1.92‬מובאים באיור ‪ .11.24‬ספיקת השיא באיילון הגיעה‬               ‫מתוחזקות באופן שוטף‪ ,‬הן בשכונות העירוניות והן בשדות‬
‫ל־‪ 370‬מ״ק בשנייה‪ ,‬ואילו בנחל הירקון הגיעה הספיקה לשיא של‬           ‫החקלאיים‪ ,‬כדי למנוע את סתימתן‪ .‬פתיחת הסתימות בצווארי‬
‫‪ 490‬מ״ק בשנייה (קסלר‪ .)1993 ,‬ואולם‪ ,‬שיאי הגאות לא חלו בו־‬          ‫הבקבוק מאפשרת את זרימת מי הגאויות במורד הערוצים‬
‫זמנית — השיא באיילון הקדים את השיא בירקון בתשע שעות‪.‬‬               ‫ומונעת הצפות‪ .‬פעולות אלו נקראות הסדרת הניקוז‪ .‬למרות‬
‫הסיבות לפער הן ההצפות לאורך אפיק הירקון ממערב לראש‬                 ‫הפעילות הרבה בתחום זה‪ ,‬אירועי הצפות ונזקים בנפש וברכוש‬
‫העין‪ ,‬שגרמו להשהיה ולהפחתה בעוצמת הספיקה‪ .‬למרבה‬                    ‫מתרחשים מדי פעם בערים וביישובים הכפריים‪ .‬ההצפות נגרמות‬
‫המזל‪ ,‬שני שיאי הגאות לא הגיעו יחד; אלמלא כן‪ ,‬הספיקה‬                ‫הן בשל תכנון לקוי‪ ,‬שלא התחשב כראוי בעוצמת השיטפון‬
‫המשותפת במורד הייתה יכולה להיות בעוצמה גבוהה יותר ונזקי‬

                               ‫השיטפונות היו גדולים לאין שיעור‪.‬‬

‫‪.11‬ב‪ .‬דוח מבקר המדינה משנת ‪ 1993‬על תשתית הניקוז במדינה‪:‬‬

‫שהיו בחורף ‪ ,1991/2‬ואף פחותים מהם‪,‬‬     ‫נסגרו נתיבי איילון לתנועה למשך‬      ‫לאחר ההצפות והנזקים שנגרמו בחורף‬
‫בלא הצפות ונזקים לאוכלוסייה‪ ,‬באזור‬     ‫‪ 24-8‬שעות‪ .‬בהצפה הראשונה נלכדו‬      ‫‪ 1991/2‬פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד‬
‫תל אביב‪ ,‬רמת גן ובני ברק‪ ,‬לכביש המהיר‬  ‫בנתיבים כ־‪ 140‬כלי רכב‪ ,‬וכמה עשרות‬   ‫העוסק בתשתית הניקוז במדינה בכלל‪,‬‬
                                                                           ‫ובגוש דן בפרט‪ .‬להלן תמצית הדברים‬
                    ‫ולמסילת הברזל‪.‬‬                             ‫הוצפו‪.‬‬
‫‪ 	.3‬המלצות‪ :‬בשל ההזנחה בהקמה ובשיקום‬   ‫‪ 	.2‬מסקנות‪ :‬צריך היה לתכנן את תעלת‬      ‫בקשר לנזקים‪ ,‬למסקנות ולהמלצות‪:‬‬
‫של מפעלי הניקוז ובתחזוקתם בשנים‬        ‫איילון לספיקה של ‪ 560‬מ״ק בשנייה‬     ‫‪ .	1‬נזקים‪ :‬ההצפות גרמו נזקים חמורים‬
‫האחרונות‪ ,‬ובשל נזקי השיטפונות של‬       ‫ואת מורד הירקון ל־‪ 800‬מ״ק בשנייה‪.‬‬   ‫למבנים‪ ,‬לציוד ולמערכות תשתית‪.‬‬
‫חורף ‪ ,1991/2‬יש צורך להקים מפעלי‬       ‫דא עקא שמי שיטפונות יוצאים מן‬       ‫היקף הנזקים הישירים נאמד ביותר‬
‫ניקוז חדשים ולשקם מפעלי ניקוז קיימים‪.‬‬  ‫התעלה אל הכביש המהיר בספיקה‬         ‫מ־‪ 200‬מיליון שקלים‪ .‬נוסף על כך‬
‫השקעה הדרושה‪ ,‬לפי הערכה של מומחי‬       ‫של יותר מ־‪ 300‬מ״ק בשנייה‪ ,‬ומורד‬     ‫נגרמו נזקים עקיפים בשל חסימת‬
‫אגף הניקוז בנציבות המים‪ ,‬נאמדת‬         ‫הירקון מסוגל להוליך כ־‪ 400‬מ״ק‬       ‫כבישים‪ ,‬אובדן ימי עבודה ואובדן‬
‫בכ־‪ 200‬מיליון שקלים‪ .‬צפוי שעבודות‬      ‫בשנייה בלבד‪ .‬כיום אין המערכת‬        ‫הכנסות‪ ,‬שנאמדים בעשרות מיליוני‬
                                       ‫מסוגלת להוליך גלי גאות כמו אלו‬      ‫שקלים‪ .‬שלוש פעמים באותו החורף‬
  ‫ההקמה והשיקום יימשכו כחמש שנים‪.‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287