Page 278 - israel water resources

‫פרק ‪ :11‬מים עיליים ושיטפונות ‪271‬‬

‫של המפעל מוגבל‪ ,‬משום שקצב החלחול של המים בשדות‬ ‫מפעל נחל שקמה‪ :‬נחל שקמה מנקז שטח של ‪ 760‬קמ״ר‬
‫הפיזור איטי מדי‪ .‬בדרך כלל יש צורך ב־‪ 20‬יום כדי שנפח המים‬
‫שנתפסו במאגר יחלחל אל תת־הקרקע‪ .‬כשמגיע שיטפון נוסף‬ ‫באזור השפלה הדרומית ומישור החוף הדרומי‪ .‬כמות הגשמים‬
‫בתוך פחות מ־‪ 20‬יום‪ ,‬הוא גולש באופן חלקי אל הים‪ .‬במשך‬ ‫הממוצעת באגן הניקוז היא כ־‪ 450‬מ״מ בשנה (השירות‬
‫הזמן ננקטו כמה פעולות כדי להגביר את כושר הקליטה‪ :‬הרחבת‬ ‫ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬סלעי קירטון מכסים חלק ניכר מאגן ההיקוות‬
‫שדות הפיזור‪ ,‬הגדלת כושר ההזרמה של המשאבות המעבירות‬ ‫העליון של הנחל‪ ,‬וקרקעות חרסיתיות דקות גרגיר מכסות חלק‬
‫את המים ממאגר השיקוע לשדות הפיזור ופינוי הסחף שהצטבר‬ ‫ניכר מאגן ההיקוות התחתון‪ .‬שני סוגי התשתית אינם מאפשרים‬
‫חידור טבעי רב של מי הגשם‪ ,‬ולפיכך פוטנציאל הנגר העילי בנחל‬
‫על קרקעית המאגר עבור תעשיית הקרמיקה והמלט‪.‬‬
‫שקמה גבוה יחסית‪.‬‬
‫איור ‪ :11.19‬מאגר נחל שקמה (גלעד‪.)1992 ,‬‬ ‫מפעל ההחדרה של נחל שקמה נועד לתפוס את מי‬
‫השיטפונות ולהחדירם לאקוות החוף לאגירה (שריג‪.)1996 ,‬‬
‫הניקוז העירוני‪ :‬בשנים האחרונות נוצר ״מקור מים״ חדש הראוי‬ ‫הנחל נשפך אל הים התיכון מדרום לאשקלון‪ ,‬באזור שמצויות‬
‫בו דיונות חול רבות‪ ,‬והן זוהו כמתאימות ביותר להחדרה (איור‬
‫להחדרה למי התהום — מי הנגר העירוני‪ .‬תהליך העיור המואץ‬ ‫‪ .)11.18‬המפעל הוקם על ידי חברת ״מקורות״ בשנת ‪.1958‬‬
‫גרם לכיסוי שטחים נרחבים בבטון ובאספלט‪ ,‬והגשמים אינם‬ ‫המאגר שמי השיטפונות נתפסים בו נוצר מסכר שנבנה באפיק‬
‫מחלחלים בהם אל מי התהום אלא זורמים ברחובות ונאספים‬ ‫הנחל (איור ‪ .)11.19‬המים מוחדרים לאקווה בשדות פיזור באזור‬
‫במערכות הניקוז העירוניות‪ .‬מים אלו אומנם שוטפים את האבק‬ ‫החולות‪ ,‬במרחק של כ־‪ 3‬ק״מ מצפון למאגר‪ .‬שדות הפיזור‬
‫והפיח המצטברים ברחובות ובמגרשי החניה‪ ,‬אולם איכותם‬ ‫נחרשים מדי קיץ כדי לשפר את מהירות החלחול בחורף שאחריו‬
‫אינה גרועה עקב המיהול הרב במי הגשם‪ .‬בבדיקת איכות של מי‬ ‫(הרפז‪1973 ,‬א)‪ .‬שדות הפיזור גבוהים מהמאגר‪ ,‬והמים מוזרמים‬
‫הנגר העירוני בעיר אשדוד (אסף‪ )2002 ,‬נמצא שאיכותם טובה‬ ‫לשם באמצעות משאבות‪ .‬המפעל עבר שני סוגי שינויים מאז‬
‫הקמתו‪ .‬ראשית‪ ,‬סוללת העפר ששימשה כסכר נפרצה בשיטפון‬
‫והם ראויים בהחלט לניצול‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬ועל כן נבנה במרכזּה ִמברץ גלישה מבטון‪ ,‬המאפשר‬
‫מפעל ראשון לניצול מי נגר עירוני נבנה בחולות ראשון‬ ‫לעודף המים לגלוש אל הים ללא סחיפתה של סוללת העפר;‬
‫לציון באמצעות מי הנגר של הערים ראשון לציון‪ ,‬בת ים וחולון‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬המאגר התמלא בסחף לאחר כל אירוע שיטפוני‪ ,‬ועל‬
‫מים אלו הוזרמו לחולות ויצרו אגם מלאכותי‪ ,‬שבו נבנה אתר‬ ‫כן היה צורך להגביה את הסכר והסוללה‪ .‬בשנת ‪ 1965‬הוגבה‬
‫ה״סופרלנד״‪ .‬מאגר זה משמש הן להחדרה אל מי התהום והן‬ ‫המגלש מרום ‪ 11.90‬מטרים לרום ‪ 12.90‬מטרים‪ ,‬ובשנת ‪1980‬‬
‫למטרות תיירות ונופש לתושבי האזור‪ .‬עיריית ראשון לציון‬ ‫המגלש הוגבה לרום ‪ 15.00‬מטרים‪ .‬בשנת ‪ 1995‬היה המאגר מלא‬
‫המשיכה לפתח את המפעל ולבנות מאגרים נוספים בשקעים‬ ‫ב־‪ 2.7‬מלמ״ק סחף שהצטבר על הקרקעית‪ ,‬והנפח הפעיל שנותר‬
‫שבין דיונות החול (גרייצר‪ .)2002 ,‬מפעל זה מוכיח בעליל את‬
‫ההכרח בהפרדת מערכת הניקוז של מי הנגר העירוניים ממערכת‬ ‫במאגר היה כ־‪ 4.1‬מלמ״ק‪.‬‬
‫איסוף השפכים העירונית‪ .‬ערבוב שני סוגי המים גורם כמובן‬ ‫בממוצע רב־שנתי‪ ,‬הזרימה בנחל שקמה היא כ־‪ 6‬מלמ״ש‪.‬‬
‫מתוכם נתפסים בממוצע כ־‪ 3‬מלמ״ש‪ .‬במשך ‪ 40‬שנותיו‬
‫לעומס מיותר על מערכת הטיפול בשפכים‪.‬‬ ‫הראשונות של המפעל (עד שנת ‪ )2000‬זרמו בו מעל ‪ 200‬מלמ״ק‬
‫והוחדרו אל האקווה כמחצית‪ ,‬כ־‪ 100‬מלמ״ק‪ .‬כושר הקליטה‬

‫‪4‬‬

‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ĐĕĕĥĞĦĐ ĤđĒČ‬‬ ‫‪ĦđĘđē ĦĤđĚĥ‬‬
‫‪ěđĘģĥČ‬‬ ‫‪ěđĘģĥČ‬‬
‫‪ęĕĞĕģčĚ‬‬
‫‪ēđė ĦĜēĦ‬‬
‫‪ĎĤčĜĔđĤ‬‬ ‫‪Ħđďĥ‬‬
‫‪ĤđĒĕĠĐ‬‬
‫‪ĦĕĚĕ ĦĤđĚĥ‬‬
‫‪ęĕģĕĒ‬‬

‫‪ęĕģĕĒ ğđē‬‬ ‫‪ĦĜēĦ‬‬ ‫‪ęĕģĕĒ‬‬ ‫‪ĦĚđĢ‬‬
‫‪ďčđĞ ĘēĜ‬‬‫‪ĐčĕČĥ‬‬‫‪ęĕģĕĒ‬‬
‫‪ĐĜđĎĘĐ‬‬ ‫‪ĦĘĞĦ‬‬ ‫‪ĐĕĚĤė‬‬

‫‪ĐĤĥėĕĝĘĎ‬‬ ‫‪ĤĠĞ ĦĘĘđĝ‬‬ ‫‪ĦĤđĚĥ‬‬ ‫‪ĤĞĕ‬‬
‫‪ěđĔč ĥĘĎĚđ‬‬ ‫‪ĐĚģĥ ĤĎČĚ‬‬ ‫‪ĦđĘđē‬‬ ‫‪ęĕĞĕģčĚ‬‬
‫‪ĐĕĚĤė‬‬ ‫‪ĕėďĤĚ ďĕ ĦĚđĢ‬‬
‫‪ĤĞĕ‬‬
‫‪ĐĤĥĞĐ čĕĦĜ‬‬ ‫‪ĕėďĤĚ‬‬

‫‪ĕĘČ‬‬ ‫‪ĐĤĥĞĐ čĕĦĜ‬‬
‫‪ĕĜĕĝ 331‬‬ ‫‪ĐĚģĥ ĘēĜ‬‬

‫‪34‬‬

‫‪0 Ě"ģ 4‬‬
‫‪ĒĤČ‬‬

‫איור ‪ :11.18‬מפת מפעל נחל שקמה (על פי שריג‪.)1996 ,‬‬