Page 269 - israel water resources
P. 269

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                                                                            ‫‪262‬‬

‫מהירויות זרימה אנרגטיות במיוחד נפח המוצק מגיע עד ‪.9%‬‬            ‫ואמינה‪ ,‬ואכן בשנים האחרונות התפתחה בארץ יכולת זו‪,‬‬
‫במורד הזרימה‪ ,‬כששיפוע האפיק קטן ומהירות הזרימה פוחתת‪,‬‬                                                                        ‫כדלהלן‪.‬‬
‫שוקע הסחף על הקרקעית והמים הופכים לצלולים בהדרגה‪.‬‬
‫בדרך כלל הספיקה במורד הזרם גבוהה מזו שבמעלה הזרם‪ ,‬אף‬            ‫איסוף נתונים מטאורולוגים בזמן אמיתי נעשה כבר שנים‬
‫על פי שערוצים רבים התלכדו והמים זורמים יחד‪ ,‬אולם מכיוון‬         ‫רבות באמצעות רדאר העננים והגשם‪ ,‬ובמיוחד עבור הגברת‬
                                                                ‫הגשם (איור ‪ .)6.13‬יכולת זו התפתחה ונבחנה‪ ,‬הן באקלים‬
      ‫שרוחב הערוץ הולך ומתרחב‪ ,‬הזרימה במורד איטית יותר‪.‬‬         ‫הממוזג והן באקלים המדברי‪ ,‬והערכת עוצמת הגשם הפכה‬
‫מי השיטפון עכורים בדרך כלל‪ ,‬כי הם נושאים סחף רב‬                 ‫למדויקת ואמינה (‪ .)Morin and Gabella, 2007‬הרדאר מאפשר‬
‫(איור ‪ .)11.5‬כשהם נתפסים במאגר‪ ,‬הסחף שוקע על הקרקעית‪.‬‬           ‫לנתח את התפתחות סופת הגשם‪ ,‬תנועתה ועוצמתה‪ .‬נתוני‬
‫במשך הזמן המאגר הולך ומתמלא בסחף‪ ,‬עד שהוא מאבד את‬               ‫הרדאר (המכוילים באמצעות מדי הגשם הסטנדרטיים הפזורים‬
‫כושר התפיסה שלו ומפסיק לתפקד לחלוטין (‪Laronne and‬‬               ‫בשטח) מאפשרים לקבל נתונים מפורטים ביותר‪ ,‬הן מבחינת‬
‫‪ .)Reid, 1993‬מציאות זו מעמידה בספק את כדאיות הקמתם של‬           ‫פריסת הגשמים במרחב על שטח אגן ההיקוות והן מבחינת‬
‫המאגרים‪ .‬מאגר נחל נקרות‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬איבד כשליש מנפח האגירה‬
‫שלו במשך ‪ 20‬שנות קיומו (לרון ווילהלם‪ .)1996 ,‬דוגמה הפוכה‬                                               ‫פריסת הגשמים במשך הזמן‪.‬‬
‫היא מאגר משמר איילון‪ ,‬שנפחו ‪ 7.6‬מלמ״ק‪ ,‬שהוקם בשנת ‪1955‬‬          ‫כיום ניתן‪ ,‬בזמן אמיתי‪ ,‬להריץ מודל הולכת גאויות‪ .‬כאשר‬
‫על נחל איילון (איור ‪ .)11.6‬המאגר מעולם לא גלש‪ ,‬והסחף הלך‬        ‫יש אגן ניקוז שמאפייניו מוכרים‪ ,‬ניתן להעריך את כמות הנגר‬
‫והצטבר בתחתיתו‪ .‬בשנת ‪ ,1999‬לאחר ‪ 44‬שנות פעילות‪ ,‬נחפר‬            ‫העילי שתתפתח בערוצים השונים במהלך סופת הגשם שנתוניה‬
‫בור במרכזו ונמצא שנפח הסחף הגיע לכ־‪ 0.5‬מלמ״ק (‪ 6%‬מנפחו)‬         ‫נאספים ברדאר‪ .‬המודל מסוגל לחשב ברגע שההמטרה הסתיימה‬
‫ועוביו הגיע ל־‪ 3.3‬מטרים‪ .‬אנליזה של שכבות הסחף בקרקעית‬           ‫כיצד יתפתחו ההידרוגרפים ביובלים השונים וכן את צורתו של‬
‫המאגר לימדה שהסחף הצטבר במהלך ‪ 22‬אירועים שיטפוניים‪,‬‬             ‫ההידרוגרף במורד הנחל‪ .‬יכולת החיזוי באמצעות מודלים אלו‪,‬‬
‫ושני הגדולים בהם הסיעו יחד ‪ 30%‬מנפח הסחף (‪Fischhendler‬‬          ‫הנקראים מודלים הידרומטאורולוגיים‪ ,‬הוכחה בכמה אגני‬
‫‪ .)et al., 2003‬בארץ מאגר מאבד ‪ 2.6%-1.7%‬מנפחו בממוצע‪,‬‬           ‫היקוות בארץ‪ ,‬ובכללם נחל הבשור‪ ,‬נחל התנינים‪ ,‬נחל צין ונחלי‬
‫בכל שנה‪ .‬ניתן לפתור את הבעיה של סתימת המאגרים על ידי‬            ‫מדבר יהודה (‪ .)Morin and Yakir, 2014; Peleg et al., 2014‬אם‬
                                                                ‫זמן הזרימה מהאזור המומטר ועד נקודת המוצא הוא שעות‬
                                       ‫מכירת אדמת הסחף לגננים‪.‬‬  ‫אחדות‪ ,‬ניתן לפרסם התראה ממוקדת על סכנת השיטפון‬

                                                                                  ‫ולאפשר לאנשים המאוימים להיחלץ מהמקום‪.‬‬
                                                                ‫שיטפונות בזק (‪ )Flash floods‬הם שיטפונות פתאומיים‬
                                                                ‫המתרחשים בדרך כלל עקב סופת גשם בלתי צפויה‪ ,‬במיוחד‬
                                                                ‫באזורים מדבריים‪ .‬שיטפון בזק התרחש בנחל קומראן ב־‪12‬‬
                                                                ‫במאי ‪ 2007‬בשעות הצוהריים והביא למותם של ארבעה גולשי‬
                                                                ‫צוקים מקצועיים‪ .‬רדאר העננים שפעל באותה השעה מלמד‬
                                                                ‫שבצפון מדבר יהודה‪ ,‬בבקעת הורקניה‪ ,‬ובמיוחד באגן ההיקוות‬
                                                                ‫של נחל קומראן‪ ,‬ירדו בתוך פחות משעה גשמים בעוצמה גבוהה‪,‬‬
                                                                ‫בעובי של עשרות מ״מ (גלילי וגבעתי‪ .)2007 ,‬לאחר כשעה‬
                                                                ‫נוצרה במורד הנחל גאות בספיקה של ‪ 150‬מ״ק בשנייה וגרמה‬
                                                                ‫לתאונה הקטלנית‪ .‬הספיקה הסגולית באירוע זה הגיעה לכ־‪10‬‬
                                                                ‫מ״ק‪/‬שנייה‪/‬קמ״ר‪ ,‬היינו עוצמה גבוהה מאוד‪ ,‬האופיינית לאגני‬
                                                                ‫ניקוז קטנים‪ .‬ייתכן שיכולת התראה בזמן אמיתי הייתה יכולה‬

                                                                                                                ‫למנוע את הטרגדיה‪.‬‬

‫איור ‪ :11.5‬המים העכורים המכילים סחף בזמן זרימה שיטפונית‬         ‫הסעת סחף‪ :‬זרימת המים בנחלים מהירה יותר ואנרגטית‬
                         ‫בירמוך (באדיבות חברת ״מקורות״)‪.‬‬
                                                                ‫יותר בהשוואה לזרימת מי התהום‪ .‬מבחינה מעשית‪ ,‬מהירות‬
                                                                ‫הזרימה בערוצים נמדדת ביחידות של מטרים בשנייה‪ ,‬ואילו‬
                                                                ‫מהירות זרימתם של מי התהום בתווך הנקבובי נמדדת ביחידות‬
                                                                ‫של מטרים בשנה‪ .‬הזרימה בנחלים שונה לא רק באנרגיה הרבה‬
                                                                ‫האצורה בתוכה‪ ,‬אלא אף במאפיינים הפיזיקליים שלה‪ ,‬ובמיוחד‬
                                                                ‫ביכולתה להפוך לעיתים קרובות לזרימה טורבולנטית (זרימה‬
                                                                ‫ערבולית)‪ .‬בזרימה טורבולנטית נוצרים תאי ערבוב גדולים‬
                                                                ‫וקטנים‪ ,‬המים זורמים בהם בכל הכיוונים ובמהירות רבה והתאים‬
                                                                ‫עשויים לשנות את צורתם וגודלם במהירות רבה‪ .‬האנרגיה‬
                                                                ‫הגבוהה של המים מסוגלת להרים סחף רב‪ ,‬אבנים ולפעמים אף‬
                                                                ‫סלעי ענק ולהעבירם למרחקים גדולים‪ .‬הזרימה הטורבולנטית‬
                                                                ‫מסוגלת אף לחרוץ בקרקעית האפיק‪ ,‬להרים את הבוץ והסלעים‬
                                                                ‫המונחים שם ולהזרימם הלאה והלאה‪ .‬נפח החומר המוצק‬
                                                                ‫המוסע במים הוא בדרך כלל כ־‪ 3%-1%‬מהנפח הכולל‪ ,‬ובזמן‬
   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274