Page 268 - israel water resources

‫פרק ‪ :11‬מים עיליים ושיטפונות ‪261‬‬

‫מדד כמותי נוסף המאפיין את הגאות באגן ההיקוות הוא‬ ‫להולכת גאויות‪ .‬מודלים אלו מבוססים על מאפייני סופת הגשם‬
‫תדירות הופעתה של הגאות‪ ,‬ובמילים אחרות‪ ,‬זמן החזרה‪ .‬מדד‬ ‫ועל תכונות אגן הניקוז‪ ,‬והם הפכו לכלי תכנון הידרולוגי ראשון‬
‫זה מחושב באופן סטטיסטי‪ ,‬לפי נתונים היסטוריים שנאספו‬
‫בתחנות המדידה השונות במשך שנים רבות‪ .‬תדירות ההופעה‬ ‫במעלה (קסלר ואחרים‪.)1999 ,‬‬
‫נקבעת בנפרד עבור כל ערך סף של ספיקות‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בנחל‬
‫אלכסנדר התרחשה גאות בעלת ספיקה הגבוהה מ־‪ 150‬מ״ק‬
‫לשנייה פעמיים ב־‪ 60‬שנה לערך‪ ,‬גאות בעלת ספיקה הגבוהה‬
‫מ־‪ 100‬מ״ק לשנייה התרחשה עשר פעמים ב־‪ 60‬שנה‪ ,‬אך גאות‬
‫בעלת ספיקה הגבוהה מ־‪ 50‬מ״ק בשנייה התרחשה ‪ 19‬פעמים‬
‫ב־‪ 60‬שנה (איור ‪ .)11.4‬בהנחה שהעבר הוא המפתח לעתיד‪,‬‬
‫תדירויות דומות צפויות גם בעתיד‪ .‬כשבודקים את כל הגאויות‬
‫המתרחשות בערוץ‪ ,‬כולל הגאויות הקטנות ביותר‪ ,‬מתברר‬
‫שבממוצע מתרחשות בנחלי מרכז הארץ כשש גאויות בשנה‪.‬‬
‫המובהקות הסטטיסטית של התדירויות המחושבות גדלה כמובן‬
‫ככל שהניתוח מתבסס על סדרת נתונים היסטורית ארוכה יותר‪.‬‬

‫‪(ĐĕĕĜĥ/ģ"Ě) ĐģĕĠĝ‬‬‫‪300‬‬ ‫איור ‪ :11.2‬קריסת גשר נחל ערוגות על כביש חוף ים המלח בגלל‬
‫גאות בחודש מאי‪ .2001 ,‬הקריסה נגרמה בשל ירידת מפלס ים המלח‬
‫‪250‬‬
‫והתחתרות הנחל לאחור (באדיבות השירות ההידרולוגי)‪.‬‬
‫‪200‬‬
‫‪350‬‬ ‫‪Č‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪ĘĠĚ - ěĕĢ‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪200‬‬
‫‪(ĐĕĕĜĥĘ ģ"Ě) ĐģĕĠĝ‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪ĥđĥĚ - ěĕĢ‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪ęĕčĤģĞ - ěĕĢ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1940/1 1945/6 1950/1 1955/6 1960/1 1965/6 1970/1 1975/6 1980/1 1985/6 1990/1 1995/6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪00:00‬‬ ‫‪12:00‬‬
‫‪12:00‬‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬ ‫‪22.10.79‬‬ ‫‪ĦđĞĥ ,ěĚĒ‬‬

‫איור ‪ :11.4‬ספיקות שיא שנתיות בנחל אלכסנדר במהלך ‪ 60‬שנות‬ ‫‪350‬‬ ‫‪č‬‬
‫מדידה‪( 1997/8–1938/9 ,‬מעובד מנתוני השירות ההידרולוגי)‪.‬‬
‫‪300‬‬ ‫‪ęĕĤĢē - Ğčĥ ĤČč‬‬ ‫‪ęĕĞĤ - Ĥđĥč‬‬
‫הסופות התורמות את מרבית הנגר העילי הן הסופות‬
‫בעלות העוצמה הגבוהה‪ ,‬המתרחשות לאחר שהקרקע ספוגה‬ ‫‪(ĐĕĕĜĥĘ ģ"Ě) ĐģĕĠĝ‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪00:00 12:00 00:00 12:00‬‬ ‫‪00:00 12:00‬‬
‫במים ואינה מסוגלת לקלוט את הגשמים החדשים‪ .‬משום כך יש‬
‫התאמה בין כמויות הגשם השנתיות לבין נפח הזרימה בערוצים‪.‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪ĦđĞĥ ,ěĚĒ‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬ככל שהשנה ברוכה יותר בגשמים‪ ,‬כך תדירות הסופות‬
‫בעלות העוצמה הרבה גבוהה יותר ועל כן נפח הנגר העילי מכלל‬ ‫‪150‬‬
‫הגשם גדול יותר (בן־צבי‪ .)1992 ,‬מבחינה כמותית‪ ,‬בשנים שחונות‬
‫לא מתקיימת כל זרימה שיטפונית אל הים‪ ,‬בשנה ממוצעת נפח‬ ‫‪100‬‬
‫הנגר מסתכם ב־‪ 3%‬מנפח המשקעים‪ ,‬בשנים גשומות הנגר הוא‬
‫‪ 7%‬מהמשקעים‪ ,‬ובשנת ‪ 1991/2‬ברוכת הגשמים הוא הגיע‬ ‫‪50‬‬

‫ל־‪ 12%‬מכלל נפח הגשמים על גבי אגני הניקוז‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12:00‬‬
‫‪00:00‬‬
‫חיזוי והתראה בפני שיטפונות‪ :‬העידן המודרני‪ ,‬המתאפיין‬ ‫‪2.12.94‬‬

‫בטכנולוגיית האינטרנט‪ ,‬התקשוב‪ ,‬האוטומציה והשליטה‬ ‫איור ‪ :11.3‬הידרוגרפים אופייניים של גאויות בנחלי צין והבשור (על‬
‫והבקרה מרחוק‪ ,‬מעמיד אתגר חדש בפני ההידרולוגים —‬ ‫פי שנציס ואחרים‪( .)1997 ,‬א) בנחל צין מוצגים ההידרוגרפים בשלוש‬
‫התראה בזמן אמיתי בפני שיטפונות‪ .‬ההתראה חשובה לא רק‬ ‫תחנות מדידה; (ב) בנחל הבשור בשתי תחנות‪ .‬הפרש הזמנים בספיקות‬
‫באזורים העירוניים‪ ,‬כדי לסגור כבישים המועדים להצפות‪ ,‬אלא‬
‫גם בשטחים הפתוחים‪ ,‬כדי למנוע מטיילים בערוצי הקניונים‬ ‫השיא בתחנות השונות מעיד על מהירות התקדמותו של גל הגאות‬
‫מלהיפגע מהשיטפונות‪ .‬הקמת מערכת התראה בפני שיטפונות‬ ‫במורד האפיק‪.‬‬
‫דורשת יכולת חיזוי ברמה גבוהה ויכולת עיבוד נתונים מהירה‬