Page 261 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪254‬‬

‫‪(ĤĔĕĘ/ Ď"Ě) ďĕĤđĘė ĒđėĕĤ‬‬‫‪1,100‬‬ ‫‪ĐĦčĔĕ ĕēđďĕģ - ĐďđĐĕ‬‬
‫‪1,000‬‬ ‫‪ĤĚĦ ēđďĕģ - čđĜĤđė‬‬

‫‪900‬‬ ‫‪ęĕĜĥ‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1961‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪1976‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1982‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1988‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1994‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪22001142‬‬

‫איור ‪ :10.21‬עליית ריכוז הכלוריד הממוצע בקידוחי יטבתה השואבים מאקוות חבורת יהודה בדרום‬
‫הנגב‪ ,‬ובקידוח תמר השואב מאקוות חבורת כורנוב (על פי השירות ההידרולוגי‪.)2013 ,‬‬

‫ובקעת הירדן) האטימים לזרימת מי תהום‪ ,‬בערבה יחידות‬ ‫‪ 10.7‬אקוות הערבה‬
‫המילוי מאפשרות זרימת מי תהום בקלות רבה‪ .‬יחידות המילוי‬
‫הצעירות בערבה משמשות כ״ספוג״ שמי התהום מתנקזים אליו‬ ‫הידרוגאולוגיה‪ :‬מבחינה גאוגרפית‪ ,‬הערבה היא עמק מאורך‬
‫משני צדי הבקע‪ ,‬ובתוכו הם זורמים בקלות לעבר שני בסיסי‬
‫המשתרע לאורך ‪ 165‬ק״מ‪ ,‬מים המלח בצפון ועד מפרץ אילת‬
‫הניקוז בצפון ובדרום‪.‬‬ ‫בדרום‪ .‬העמק‪ ,‬שרוחבו משתנה בין ‪ 5‬ל־‪ 15‬ק״מ‪ ,‬מוגבל בשני‬
‫סלעי תצורת חצבה הצטברו בכל השקעים הטופוגרפיים‬ ‫צדדיו בהרים גבוהים‪ :‬הרי הנגב במערב המתנשאים לגובה של‬
‫שהיו קיימים בזמן היווצרותה‪ .‬מרביתם אכן מצויים בעמק‬ ‫כ־‪ 500‬מ׳‪ ,‬והרי אדום במזרח המתנשאים לגובה רב יותר‪ ,‬עד‬
‫הערבה‪ ,‬אך הם מופיעים גם בגרבן כרכום שבנחל פארן ובבקעת‬ ‫‪ 1,000‬מ׳‪ .‬הגובה הטופוגרפי של הערבה עצמה משתנה מצפון‬
‫עובדה‪ ,‬ובכל המקומות שנוצרו בהם שקעים טופוגרפיים בגלל‬ ‫לדרום‪ .‬במרכזה‪ ,‬בקרבת באר מנוחה‪ ,‬הגובה הוא כ־‪ 230‬מ׳ מעל‬
‫פעילות טקטונית נוספת‪ .‬בגרבן כרכום‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מגיע עוביין של‬ ‫פני הים‪ ,‬ומשם יש השתפלות איטית צפונה עד לים המלח (לגובה‬
‫יחידות המילוי ל־‪ 1,200‬מ׳‪ ,‬ושם נוצרה אקווה מקומית (שנציס‬ ‫של ‪ -400‬מ׳) ודרומה עד למפרץ אילת (לגובה פני הים)‪ .‬מבנה זה‬
‫יוצר פרשת מים מקומית המחלקת הן את הזרימה העילית והן‬
‫ואחרים‪.)1999 ,‬‬ ‫את הזרימה התת־קרקעית לשני בסיסי ניקוז‪ .‬הזרימה צפונה היא‬
‫אל בסיס הניקוז העמוק של ים המלח‪ ,‬והזרימה דרומה היא אל‬
‫מאזן המים ושדה הזרימה‪ :‬כמות הגשם השנתית היורדת‬
‫בסיס הניקוז של מפרץ אילת‪.‬‬
‫בערבה היא כ־‪ 50‬מ״מ בממוצע‪ ,‬והאידוי הפוטנציאלי הוא ‪3,600‬‬ ‫הרי אדום שבמזרח עשויים בעיקר מסלעי גרניט ואבני חול‪,‬‬
‫מ״מ בשנה‪ .‬משום כך אין ספק שהגשמים המועטים היורדים‬ ‫והרי הנגב שבמערב עשויים בעיקר מסלעי גיר וקירטון‪ .‬הערבה‬
‫באזור מתאדים במלואם לאטמוספרה‪ .‬המילוי החוזר של מי‬ ‫שבתווך היא בור עמוק ומאורך‪ ,‬שהתמלא בסחף שהגיע משני‬
‫התהום מתרחש אפוא מהגשמים היורדים על ההרים הגבוהים‬ ‫הצדדים‪ .‬הערבה היא חלק מבקע הירדן וים המלח‪ ,‬הבנוי מסדרה‬
‫משני צדדיה של הערבה והמתנקזים אליה בערוצי הנחלים בזמן‬ ‫של בורות עמוקים שנפערו בקרום כדור הארץ בגלל תהליכי‬
‫שיטפונות‪ .‬כמות הגשמים היורדת על הרי אדום גדולה יותר‬ ‫שבירה ממושכים‪ .‬הבורות שהתמלאו בסחף מוגבלים בקירות‬
‫מזו שבהר הנגב ומגיעה לכ־‪ 250‬מ״מ בשנה‪ ,‬ועל כן כמות מי‬ ‫זקופים ממזרח וממערב‪ ,‬שנוצרו מההעתקה אנכית שזריקתה‬
‫השיטפונות המגיעים לערבה מכיוון מזרח רבה יותר‪ .‬חלק ממי‬ ‫הגיעה לכמה קילומטרים (איור ‪ .)10.22‬הסלעים הממלאים‬
‫השיטפונות זורם בערוצי הנחלים עד לים המלח או למפרץ אילת‪,‬‬ ‫את הבקע באזור הערבה כוללים שתי שכבות עיקריות‪ :‬תצורת‬
‫אך חלק ניכר מחלחל לתוך מניפות הסחף וממלא את האקוות‬ ‫״חצבה״ העתיקה יותר‪ ,‬העשויה בעיקר מקונגלומרט (תלכיד של‬
‫המקומיות‪ .‬נוסף על כך מתנקזים אל הערבה מים פוסיליים‬ ‫חלוקי אבנים וחולות) ועובייה המרבי מגיע ליותר מ־‪ 2,000‬מ׳‬
‫מהאקוות שבנגב‪ .‬בתנאים טבעיים‪ ,‬לפני שהחלו בני האדם‬ ‫(קלבו ואחרים‪ ,)1997 ,‬ומעליה ״מילוי הערבה״‪ ,‬הצעירה יותר‪,‬‬
‫לקדוח ולשאוב‪ ,‬מי התהום הנאגרים בתצורת חצבה ובמילוי‬ ‫העשויה שכבות חוואר וחלוקי אבנים‪ .‬שתי היחידות הטרוגניות‬
‫הערבה זרמו בתת־הקרקע והתנקזו אל ים המלח ואל מפרץ‬ ‫ביותר מבחינה מרחבית‪ ,‬אך חלקים ניכרים מהן משמשים אקוות‬
‫אילת‪ .‬כיום הזרימה התת־קרקעית למפרץ אילת ולים המלח‬ ‫בשל המוליכות ההידראולית הגבוהה שלהן ובשל הנקבוביות‬
‫הצטמצמה מאוד‪ ,‬ומי התהום נשאבים באמצעות עשרות בארות‬ ‫הרבה המאפיינת אותן‪ .‬בניגוד לחלקים אחרים של הבקע‪,‬‬
‫שהתמלאו בשכבות עבות של מלח וחוואר (באזור ים המלח‬
‫ומוזרמים לעיר אילת ולעשרות קיבוצים ומושבים באזור‪.‬‬