Page 259 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪252‬‬

‫יהודה (‪ .)Rosenthal et al., 1981‬מכיוון שאין הפרדה הידראולית‬ ‫‪ 10.6‬האקוות הפוסיליות בנגב‬
‫בין אקוות כורנוב לאקוות יהודה‪ ,‬מי התהום דולפים מהכורנוב‬
‫הידרוגאולוגיה‪ :‬בנגב מצויים מי תהום פוסיליים‪ ,‬היינו מי תהום‬
‫ליהודה‪ ,‬ואפשר להתייחס לשתיהן כאילו הן אקווה אחת‪.‬‬
‫מפלס מי התהום המרבי באקוות אבן החול הנובית במרכז‬ ‫״מאובנים״‪ ,‬שהצטברו שם בתקופות הקרח (;‪Issar et al., 1972‬‬
‫סיני מגיע ליותר מ־‪ 200‬מ׳ (איור ‪ .)10.19‬משם זורמים המים‬ ‫‪ ,)Issar, 1979‬כששררו באזור תנאי אקלים שונים (מסגרות ‪.5‬ד‬
‫לכל הכיוונים‪ :‬מקצתם מערבּה למפרץ סואץ‪ ,‬מקצתם מזרחה‬ ‫ו־‪.8‬ו)‪ .‬כדי להבין את הפוטנציאל הטמון בהם ואת כיוון זרימתם‪,‬‬
‫למפרץ אילת ומקצתם צפונה לכיוון הנגב‪ .‬מי התהום שזורמים‬ ‫נפתח בתיאור גאוהידרולוגי תמציתי‪ .‬בהר הנגב מצויות שתי‬
‫צפונה מתפצלים במורד הזרם‪ :‬מרביתם מתנקזים לבסיס הניקוז‬ ‫אקוות אזוריות המונחות זו על גבי זו‪ :‬הקומה העליונה היא‬
‫העמוק של הערבה וים המלח‪ ,‬ומקצתם זורמים לכיוון הים‬ ‫אקוות חבורת יהודה‪ ,‬והקומה התחתונה היא אקוות חבורת‬
‫התיכון ודולפים לחלקו הדרומי של אגן ירקון־תנינים (פרק ‪9.3‬‬ ‫כורנוב‪ .‬הסלעים הבונים את אקוות חבורת יהודה בנגב הם אותם‬
‫ואיור ‪ .)Rosenthal et al., 1992a( )9.27‬מי התהום המתנקזים‬ ‫הסלעים הבונים את אקוות חבורת יהודה במרכז הארץ‪ ,‬היינו‬
‫לערבה נחלקים אף הם לשני כיוונים‪ :‬מצפון לשבר הפארן אל ים‬ ‫גיר ודולומיט‪ .‬העובי הכולל של סלעי חבורת יהודה בנגב קטן‬
‫יותר ומסתכם בכ־‪ 500-300‬מ׳ בלבד לעומת כ־‪ 800‬מ׳ במרכז‬
‫המלח‪ ,‬ומדרום לשבר הפארן אל מפרץ אילת‪.‬‬ ‫הארץ‪ .‬הסלעים הבונים את אקוות חבורת כורנוב הם בעיקרם‬
‫אבני חול‪ ,‬ועוביים הכולל מגיע ל־‪ 400-300‬מ׳‪ .‬סלעי חבורת‬
‫פוטנציאל ההפקה‪ :‬אף על פי שסלעי האקווה נחשפים על פני‬ ‫כורנוב משתנים בהדרגה באופן אופקי‪ .‬בצפון הם מכילים שכבות‬
‫רבות יותר של חרסיות ובדרום הם מורכבים בעיקר מאבני חול‪.‬‬
‫שטחים נרחבים מאוד בנגב‪ ,‬חלחול הגשמים הישיר אל האקוות‬ ‫משום כך אקוות הכורנוב נקראת גם אקוות ״אבן החול הנובית״‪,‬‬
‫מועט ביותר‪ ,‬הן בשל מיעוט הגשמים (‪ 150-50‬מ״מ) והן בשל‬ ‫שכן שבאזור סיני ודרום הנגב החולות הנוביים בונים את שלד‬
‫האידוי הגבוה‪ .‬פוטנציאל מי התהום המתחדשים בנגב הוא‬
‫אפוא נמוך באופן בסיסי ואולי אף זניח‪ .‬בתנאי מחסור מסוג זה‪,‬‬ ‫האקווה העיקרי‪.‬‬
‫החלחול המועט המתרחש בזמן שיטפונות (יומיים־שלושה בשנה‬ ‫סלעי חבורת כורנוב נחשפים על פני שטחים נרחבים‬
‫בממוצע) דרך תשתית ערוצי הנחלים הופך למשמעותי‪ .‬עצם‬ ‫במרכז חצי האי סיני‪ ,‬אך הם מכוסים בסלעים צעירים יותר‬
‫החלחול בערוצים במהלך השיטפונות הוא עיקר ההתחדשות‬ ‫בצפון סיני ובנגב (איור ‪ .)10.18‬בנגב נחשפות אבני החול של‬
‫של מים באקווה‪ .‬בנגב אמנם יש פוטנציאל גדול של מי תהום‬ ‫חבורת כורנוב בעיקר במכתשים ומעט במצוקים הגובלים‬
‫פוסיליים‪ ,‬אלא שהמים הפוסיליים אינם מתחדשים ועל כן‬ ‫בערבה‪ .‬חבורת יהודה‪ ,‬הצעירה יותר‪ ,‬נחשפה על פני שטחים‬
‫נרחבים בצפון סיני ובמרכז הנגב‪ .‬ככל שנעים צפונה‪ ,‬ההפרדה‬
‫פוטנציאל השימוש בהם הוא חד־פעמי (‪.)Issar, 1985‬‬ ‫ההידראולית בין אקוות כורנוב החולית לבין אקוות יהודה‬
‫חילוקי הדעות בעניין פוטנציאל המים בנגב נמשכו‬ ‫הגירית הולכת ומתחזקת עקב התעבותה של שכבת החוואר‬
‫שנים רבות‪ .‬האופטימיים טענו שניתן לבנות מוביל מים ארצי‬ ‫המפרידה ביניהן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אקוות הכורנוב נכלאה תחת‬
‫שיזרים את המים הפוסיליים מהדרום צפונה‪ ,‬היינו מהנגב למרכז‬ ‫האקוויקלוד המפריד בינה לבין אקוות יהודה העליונה‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫הארץ (‪ ,)Issar and Nativ, 1988‬וכי באמצעות המים אפשר‬ ‫ההפרדה ההידראולית אינה יעילה‪ ,‬מכיוון שמערכת ההעתקים‬
‫יהיה לפתור חלק ניכר ממשבר המים (איסר‪ .)2001 ,‬הפסימיים‬ ‫המסיבית בצפון הנגב (הסטות אנכיות המגיעות עד ‪ 200‬מ׳)‬
‫ביטלו טענות אלו כלאחר יד‪ .‬עד כה הייתה ידם של הפסימיים‬ ‫יוצרת מגע בין שתי החבורות ובין שתי תתי־האקווה של חבורת‬
‫על העליונה‪ ,‬ורשות המים לא החלה מעולם בתכנון הפרויקט‪.‬‬

‫‪Č‬‬

‫‪'ĞĚ-'Ĥď-'Ĥď‬‬

‫‪ĕĜĕĝ‬‬ ‫‪čĎĜĐ ĦĚĤ‬‬ ‫‪č‬‬

‫‪'ĒĚ-'ĠĢ-'ĠĢ‬‬

‫‪ēĘĚĐ ęĕ ĦĞģč‬‬
‫‪ĐčĤĞĐđ‬‬

‫‪ĦđĜĕĕĞĚ‬‬

‫‪ęđĐĦ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬
‫‪ęđĐĦ ĕĚ ĦĚĕĤĒ‬‬

‫‪Ĥčĥ‬‬
‫‪ęĕģđĘē ĕđĘĕĚ‬‬
‫‪ĔĤĚđĘĎĜđģđ Ęđē‬‬

‫‪ěđĔĤĕģ‬‬
‫‪ĤĕĎ‬‬

‫‪ĦĕčđĜ Ęđē ěčČ‬‬
‫‪ęĕĤČđđēđ ĦđĘđē‬‬
‫‪ĔĕĜĤĎ ,ĦĕĦĥĦ‬‬

‫איור ‪ :10.18‬זרימת מי התהום בסלעי הגיר והחולות‪ ,‬מסיני אל הנגב ועד ים המלח (על פי ‪ .)Issar, 1985‬מיקום החתך מסומן באיור ‪.10.19‬‬