Page 247 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪240‬‬

‫באיטיות דרך הקרקעות המאובנות ומצטברים באקווה האזורית‪,‬‬ ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬
‫המרווה את חלקה התחתון של שכבת הבזלת‪ .‬מי התהום נובעים‬ ‫‪ĐĜđĚĥ‬‬
‫כמעיינות בשולי הרמה‪ ,‬בקו המגע שבין הבזלות לבין סלעי‬
‫הקירטון המונחים מלמטה‪ .‬המעיינות הגדולים נובעים במורדות‬ ‫‪ģĚĞ‬‬
‫הגולן לכיוון עמק החולה‪ ,‬ומעיינות נוספים נובעים בקירות‬ ‫‪ĐĘđē‬‬
‫הקניונים של הנחלים הזורמים לכינרת‪ .‬חלק נוסף ממי התהום‬

‫מתנקז בתת־הקרקע אל בקעת הבטיחה והכינרת‪.‬‬

‫מאזן המים‪ :‬כמות הגשם השנתית פוחתת בהדרגה מצפון‬ ‫‪ĦĚĤ‬‬
‫‪ěĘđĎĐ‬‬
‫לדרום‪ ,‬והיא מגיעה בממוצע ל־‪ 1,200‬מ״מ בצפון רמת הגולן‬
‫ו־‪ 400‬מ״מ בדרומה‪ .‬ניתן לחשב את נפח המשקעים הכולל לפי‬ ‫‪ěĕĤĢģ‬‬
‫עובי ממוצע של ‪ 650‬מ״מ בשנה על פני שטח של ‪ 1,150‬קמ״ר‪,‬‬
‫היינו כמעט ‪ 750‬מלמ״ק בשנה‪ .‬ההנחה היא שכ־‪ 65%‬מהמים‬ ‫‪ęĕ‬‬
‫מתאדים חזרה לאטמוספרה (מיכלסון‪ ,)1996 ,‬ולכן פוטנציאל‬ ‫‪ĦĤĜĕė‬‬
‫המים הכולל ברמת הגולן מסתכם בקירוב ל־‪ 250‬מלמ״ש‪.‬‬
‫השירות ההידרולוגי מעריך את הנגר העילי בטווח שבין ‪-100‬‬ ‫‪ĐĕĤčĔ‬‬
‫‪ 145‬מלמ״ש (סימון ובן־צבי‪ .)1988 ,‬מקצת המים נתפסים‬
‫במאגרים שנבנו במעלה הנחלים (איור ‪ ,)10.4‬ומקצתם זורמים‬ ‫‪0 Ě"ģ 10‬‬
‫בערוצי הנחלים לאגם הכינרת‪ .‬יתרת המים‪ ,‬היינו יותר מ־‪100‬‬ ‫‪ěģđĘđĐ ,ĞģĤģđ ĕđĘĕĚ‬‬
‫מלמ״ש‪ ,‬מחלחלים אל אקוות הבזלת האזורית‪ .‬לאמיתו של דבר‪,‬‬
‫מקצת ממי הגשמים מחלחלים ומגיעים אל האקוות השעונות‪,‬‬ ‫‪ěđĞĕčĤ ,ĦĘĒč‬‬
‫נובעים לאחר מכן כמעיינות וממשיכים בזרימה בערוצי הנחלים‬ ‫‪ěģđĎĕĘđČ ,ěđĔĤģ‬‬
‫אל הכינרת‪ .‬משום כך ההפרדה בין זרימת מים עילית לזרימת מי‬
‫תהום איננה חד־משמעית‪ ,‬ויש להגדיר היטב את אופן חישובו‬ ‫‪ĦďčĞ ,ěđĔĤģ‬‬
‫של מאזן המים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬באשר למאזן המים של ישראל‪ ,‬הן‬ ‫‪ęĕĠđĢĐ ĤĐ ,ěđĔĤģ‬‬
‫המים העיליים והן המים התחתיים נכללים במאזן הכולל של‬
‫‪ěđĤđĔ-ěĚđĜģ ,ĤĕĎ‬‬
‫מערכת הירדן והכינרת‪ ,‬שתואר בפרק ‪.7‬‬ ‫‪ĐĤđĕ ,ĤĕĎ‬‬
‫האקווה הבזלתית מתרוקנת באופן טבעי דרך מעיינות‬
‫רבים‪ .‬המעיינות הגדולים ביותר הם כאמור ״מעיינות הדופן״ על‬ ‫איור ‪ :10.2‬מפת תצלום גאולוגית של רמת הגולן וסביבתה‬
‫גבולה המערבי של הרמה‪ ,‬לאורך השברים הגאולוגיים המפרידים‬ ‫(על פי ‪.)Sneh et al., 2000‬‬
‫בין רמת הגולן לבין עמק החולה‪ .‬מעיינות אלו מניבים בממוצע‬
‫קרוב ל־‪ 40‬מלמ״ש (טבלה ‪ .)10.1‬נוסף עליהם יש מעיינות בקו‬ ‫‪ěĕĕĞĚ‬‬ ‫‪4 ĐčĘ ęĤĒ‬‬
‫גבוה יותר‪ ,‬ואלה מניבים כ־‪ 30‬מלמ״ש‪ .‬סביר להניח שכמות‬ ‫‪ěĕĕĞĚ‬‬ ‫‪ěĕĕĞĚ ĦĜčđČĚ ĞģĤģ‬‬
‫נוספת של מי התהום‪ ,‬כ־‪ 30‬מלמ״ש‪ ,‬מתנקזת בתת־הקרקע‬
‫אל יחידות המילוי בעמק החולה‪ ,‬בבקעת הבטיחה ובכינרת‪.‬‬ ‫‪3 ĐčĘ ęĤĒ‬‬
‫קידוחי מים ישנים שקדחו הסורים לפני ‪ 1967‬מגיעים בדרך כלל‬
‫לעומק של ‪ 100-50‬מ׳ מתחת לפני השטח וחודרים לאקוות‬ ‫‪ĦĜčđČĚ ĞģĤģ‬‬
‫השעונות בלבד‪ ,‬ולכן ספיקתם נמוכה מאוד‪ .‬קידוחים מסוג זה‬ ‫‪2 ĐčĘ ęĤĒ‬‬
‫מצויים בעיקר בקונטרה‪ ,‬צורמאן ונפח‪ .‬אחרי ‪ 1967‬נקדחו כמה‬ ‫‪ĦĜčđČĚ ĞģĤģ‬‬
‫קידוחים‪ ,‬ורק כמחציתם היו מוצלחים (איור ‪ .)10.4‬במהלך ‪25‬‬
‫השנים האחרונות נקדחו שני שדות קידוחים חדשים שנמצאו‬ ‫‪1 ĐčĘ ęĤĒ‬‬
‫מוצלחים ביותר‪ ,‬האחד בצפון הרמה והשני במרכזה‪ :‬בצפון‬
‫הגולן קדחה חברת ״מקורות״ את ארבעת קידוחי מנצורה;‬ ‫איור ‪ :10.3‬סכמה של מעיינות קילוח הנובעים בין שכבות הבזלת‪ ,‬מעל‬
‫במרכז הגולן קדחה ״מקורות״ את חמשת קידוחי אלוני הבשן‪,‬‬ ‫קרקעות מאובנות (על פי ‪.)Dafny et al., 2006‬‬
‫ואגודת המים ״מי גולן״ קדחה את שני קידוחי פזורה‪ .‬ההפקה‬
‫מכל הקידוחים הגיעה בשנים האחרונות ליותר מ־‪ 10‬מלמ״ש‪.‬‬
‫באותו הזמן‪ ,‬המעיינות הגדולים הנובעים בשולי הרמה אוחזו‬
‫(נתפסו באמצעות צנרת)‪ ,‬וכמות של כ־‪ 45‬מלמ״ש (מתוך כ־‪70‬‬
‫מלמ״ש מי מעיינות) מנוצלת כיום ברמת הגולן‪ .‬הצריכה הכוללת‬

‫ברמת הגולן מתוגברת בשנות בצורת מהכינרת ומהבניאס‪.‬‬
‫ההידרולוגים שחקרו את רמת הגולן התלבטו בכמה‬
‫שאלות‪ :‬האם חלק ממי התהום זורם לכיוון לסוריה? או שמא‬
‫מי תהום זורמים בתת־הקרקע מסוריה לכיוון ישראל? האם‬
‫כל שכבת הבזלת בגולן משמשת כאקווה אחת בעלת רציפות‬