Page 247 - israel water resources
P. 247
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 240
באיטיות דרך הקרקעות המאובנות ומצטברים באקווה האזורית, ĦĕĕĤģ
המרווה את חלקה התחתון של שכבת הבזלת .מי התהום נובעים ĐĜđĚĥ
כמעיינות בשולי הרמה ,בקו המגע שבין הבזלות לבין סלעי
הקירטון המונחים מלמטה .המעיינות הגדולים נובעים במורדות ģĚĞ
הגולן לכיוון עמק החולה ,ומעיינות נוספים נובעים בקירות ĐĘđē
הקניונים של הנחלים הזורמים לכינרת .חלק נוסף ממי התהום
מתנקז בתת־הקרקע אל בקעת הבטיחה והכינרת.
מאזן המים :כמות הגשם השנתית פוחתת בהדרגה מצפון ĦĚĤ
ěĘđĎĐ
לדרום ,והיא מגיעה בממוצע ל־ 1,200מ״מ בצפון רמת הגולן
ו־ 400מ״מ בדרומה .ניתן לחשב את נפח המשקעים הכולל לפי ěĕĤĢģ
עובי ממוצע של 650מ״מ בשנה על פני שטח של 1,150קמ״ר,
היינו כמעט 750מלמ״ק בשנה .ההנחה היא שכ־ 65%מהמים ęĕ
מתאדים חזרה לאטמוספרה (מיכלסון ,)1996 ,ולכן פוטנציאל ĦĤĜĕė
המים הכולל ברמת הגולן מסתכם בקירוב ל־ 250מלמ״ש.
השירות ההידרולוגי מעריך את הנגר העילי בטווח שבין -100 ĐĕĤčĔ
145מלמ״ש (סימון ובן־צבי .)1988 ,מקצת המים נתפסים
במאגרים שנבנו במעלה הנחלים (איור ,)10.4ומקצתם זורמים 0 Ě"ģ 10
בערוצי הנחלים לאגם הכינרת .יתרת המים ,היינו יותר מ־100 ěģđĘđĐ ,ĞģĤģđ ĕđĘĕĚ
מלמ״ש ,מחלחלים אל אקוות הבזלת האזורית .לאמיתו של דבר,
מקצת ממי הגשמים מחלחלים ומגיעים אל האקוות השעונות, ěđĞĕčĤ ,ĦĘĒč
נובעים לאחר מכן כמעיינות וממשיכים בזרימה בערוצי הנחלים ěģđĎĕĘđČ ,ěđĔĤģ
אל הכינרת .משום כך ההפרדה בין זרימת מים עילית לזרימת מי
תהום איננה חד־משמעית ,ויש להגדיר היטב את אופן חישובו ĦďčĞ ,ěđĔĤģ
של מאזן המים .בכל אופן ,באשר למאזן המים של ישראל ,הן ęĕĠđĢĐ ĤĐ ,ěđĔĤģ
המים העיליים והן המים התחתיים נכללים במאזן הכולל של
ěđĤđĔ-ěĚđĜģ ,ĤĕĎ
מערכת הירדן והכינרת ,שתואר בפרק .7 ĐĤđĕ ,ĤĕĎ
האקווה הבזלתית מתרוקנת באופן טבעי דרך מעיינות
רבים .המעיינות הגדולים ביותר הם כאמור ״מעיינות הדופן״ על איור :10.2מפת תצלום גאולוגית של רמת הגולן וסביבתה
גבולה המערבי של הרמה ,לאורך השברים הגאולוגיים המפרידים (על פי .)Sneh et al., 2000
בין רמת הגולן לבין עמק החולה .מעיינות אלו מניבים בממוצע
קרוב ל־ 40מלמ״ש (טבלה .)10.1נוסף עליהם יש מעיינות בקו ěĕĕĞĚ 4 ĐčĘ ęĤĒ
גבוה יותר ,ואלה מניבים כ־ 30מלמ״ש .סביר להניח שכמות ěĕĕĞĚ ěĕĕĞĚ ĦĜčđČĚ ĞģĤģ
נוספת של מי התהום ,כ־ 30מלמ״ש ,מתנקזת בתת־הקרקע
אל יחידות המילוי בעמק החולה ,בבקעת הבטיחה ובכינרת. 3 ĐčĘ ęĤĒ
קידוחי מים ישנים שקדחו הסורים לפני 1967מגיעים בדרך כלל
לעומק של 100-50מ׳ מתחת לפני השטח וחודרים לאקוות ĦĜčđČĚ ĞģĤģ
השעונות בלבד ,ולכן ספיקתם נמוכה מאוד .קידוחים מסוג זה 2 ĐčĘ ęĤĒ
מצויים בעיקר בקונטרה ,צורמאן ונפח .אחרי 1967נקדחו כמה ĦĜčđČĚ ĞģĤģ
קידוחים ,ורק כמחציתם היו מוצלחים (איור .)10.4במהלך 25
השנים האחרונות נקדחו שני שדות קידוחים חדשים שנמצאו 1 ĐčĘ ęĤĒ
מוצלחים ביותר ,האחד בצפון הרמה והשני במרכזה :בצפון
הגולן קדחה חברת ״מקורות״ את ארבעת קידוחי מנצורה; איור :10.3סכמה של מעיינות קילוח הנובעים בין שכבות הבזלת ,מעל
במרכז הגולן קדחה ״מקורות״ את חמשת קידוחי אלוני הבשן, קרקעות מאובנות (על פי .)Dafny et al., 2006
ואגודת המים ״מי גולן״ קדחה את שני קידוחי פזורה .ההפקה
מכל הקידוחים הגיעה בשנים האחרונות ליותר מ־ 10מלמ״ש.
באותו הזמן ,המעיינות הגדולים הנובעים בשולי הרמה אוחזו
(נתפסו באמצעות צנרת) ,וכמות של כ־ 45מלמ״ש (מתוך כ־70
מלמ״ש מי מעיינות) מנוצלת כיום ברמת הגולן .הצריכה הכוללת
ברמת הגולן מתוגברת בשנות בצורת מהכינרת ומהבניאס.
ההידרולוגים שחקרו את רמת הגולן התלבטו בכמה
שאלות :האם חלק ממי התהום זורם לכיוון לסוריה? או שמא
מי תהום זורמים בתת־הקרקע מסוריה לכיוון ישראל? האם
כל שכבת הבזלת בגולן משמשת כאקווה אחת בעלת רציפות