Page 244 - israel water resources

‫פרק ‪10‬‬

‫מאגרים נוספים של מי תהום‬

‫‪ 10.1‬הקדמה‬ ‫‪ 10.1‬הקדמה‬
‫‪ 10.2‬האקווה הבזלתית ברמת הגולן‬
‫מאגרי מי התהום המתוארים בשני הפרקים הקודמים‪ ,‬אקוות‬
‫‪ 10.3‬אקות הגליל המערבי‬ ‫החוף ואקוות ההר‪ ,‬הם שני המאגרים התת־קרקעיים הגדולים‬
‫‪ 10.4‬אקות הכרמל‬ ‫והחשובים בישראל‪ .‬בפרק זה יתוארו מאגרי מי התהום‬
‫האחרים‪ ,‬הקטנים יותר‪ ,‬המצויים מתחת לגולן‪ ,‬לגליל‪ ,‬לכרמל‪,‬‬
‫‪ 10.5‬אקות האאוקן בצפון הנגב‬ ‫לנגב ולערבה‪ .‬להלן יתוארו המאפיינים העיקריים של כל אחת‬
‫‪ 10.6‬האקות הפוסיליות בנגב‬ ‫מן האקוות‪ ,‬מאזני המים שלהן‪ ,‬ניצולן בעבר ובהווה ובעיות‬
‫‪ 10.7‬אקוות הערבה‬ ‫ההמלחה והזיהום האופייניות להן‪ .‬כמו שיתברר‪ ,‬יש קווי דמיון‬
‫רבים בין אקוות ההר ואקוות החוף לבין האקוות האחרות‪.‬‬
‫‪ 10.2‬האקווה הבזלתית ברמת‬ ‫לדוגמה‪ ,‬הן בגליל המערבי והן בכרמל מצויים מי התהום בשתי‬
‫הגולן‬ ‫אקוות‪ ,‬האחת גירית — הדומה לאקוות ההר‪ ,‬והאחרת חולית —‬
‫הדומה לאקוות החוף‪ .‬תיאורי האקוות הקטנות בפרק זה הם‬
‫בטרם נפתח בדיון‪ ,‬מן הראוי להזכיר שמתחת לרמת הגולן‬ ‫אפוא קצרים ומתבססים על העקרונות שתוארו בפרקי אקוות‬
‫יש שתי אקוות ‪ :‬בזלתית — בעומק רדוד‪ ,‬וגירית — בעומק רב‪.‬‬ ‫החוף ואקוות ההר (פרקים ‪ 8‬ו־‪ ,9‬בהתאמה)‪ .‬האקוות הקטנות‬
‫האקווה הבזלתית‪ ,‬הנדונה בהרחבה בפרק זה‪ ,‬מצויה בשכבת‬ ‫האחרות‪ ,‬השונות בתכונותיהם משתי האקוות הגדולות‪ ,‬ייסקרו‬
‫הסלעים העליונה‪ ,‬שעובייה כ־‪ 0.5‬ק״מ‪ .‬האקווה הגירית‪ ,‬הנזכרת‬
‫כאן בקצרה‪ ,‬מצויה בעומק של ‪ 4-1‬ק״מ מתחת לפני השטח‪.‬‬ ‫בפירוט רב יותר‪.‬‬
‫שתי האקוות מופרדות לחלוטין זו מזו על ידי שכבות סלעים‬ ‫בפרק זה אין דיון על האקווה הגירית של הגליל המזרחי‪,‬‬
‫מכיוון שמימיה נכללים במאזן המים של הכינרת‪ ,‬ובפרק ‪ 7‬כבר‬
‫עבות ואטימות‪.‬‬ ‫נדון עניין שדה הזרימה ותהליכי ההמלחה המתרחשים באקווה‪.‬‬
‫מבחינה גאולוגית‪ ,‬ממזרח לבקע (עמק החולה‪ ,‬הירדן‬ ‫בפרק זה גם לא מובא דיון על האקווה של הר החרמון‪ ,‬מכיוון‬
‫העליון‪ ,‬הכינרת והירדן התחתון) מצוי קער הבשן (איור ‪,)10.1‬‬ ‫שמימיה אינם מנוצלים בקידוחים אלא רק ממעיינות (מקורות‬
‫המשתרע בין קמר החרמון לקמר עג׳לון (הגלעד)‪ .‬שכבות הגיר‬ ‫הירדן)‪ ,‬ונתונים על מעיינות החרמון כבר הובאו בפרק ‪ .7‬ככלל‪,‬‬
‫מגיל הקרטיקון והיורה (סלעים שנוצרו בערך לפני ‪200-100‬‬ ‫אין הכוונה לתאר בפרק זה את כל מאגרי מי התהום הקיימים‬
‫מיליון שנה) נחשפות על פני השטח בהר החרמון בצפון ובהרי‬ ‫בכל שכבות הסלעים שבכל מקום בארץ‪ ,‬משום שאין לדבר סוף‪.‬‬
‫הגלעד בדרום‪ ,‬וקבורות בעומק רב מתחת לקער הבשן‪ .‬שכבות‬ ‫הגדרה מלאה של כל תתי־האגנים‪ ,‬כולל הקטנים ביותר‪ ,‬ניתן‬
‫אלו‪ ,‬המורכבות בעיקר מסלעי גיר‪ ,‬אך גם מעט דולומיט וחוואר‪,‬‬ ‫למצוא בדוחות המקצועיים (למשל‪ ,‬השירות ההידרולוגי‪,2000 ,‬‬
‫משמשות כאקווה גדולה ורחבה‪ ,‬אך מחולקת לכמה יחידות‬
‫משנה‪ .‬הגשמים היורדים על החרמון מזינים אותה‪ ,‬והיא מזינה‬ ‫‪.)2013‬‬