Page 241 - israel water resources
P. 241
חלק ב :מקורות המים הטבעיים 234
סכנת זיהום גדולה יותר נשקפת מהפעילות התעשייתית, משום כך ,לקראת סוף המאה העשרים החליפו ערים רבות
אם כי אף היא מצומצמת בהשוואה לאזורים אחרים בישראל. במישור החוף את מקור המים שלהם .רבות מהערים ניזונו בעבר
הפעילות התעשייתית על גבי שטחי המילוי החוזר של האקווה מבארות מקומיות ששאבו מאקוות החוף .בגלל תהליכי הזיהום
מרוכזת בירושלים ,בחברון ,בבית לחם ,ברמאללה ,באריאל, וההמלחה שהלכו והתגברו במשך הזמן ,חוברו מרבית הערים
לבארות השואבות מאקוות ההר ,שאיכות המים בהן טובה
בקלקיליה ובטול כרם. יותר .כיום יותר ממחצית המים של אקוות ההר נצרכים לשימוש
ביתי ,ובעיקר עבור הערים ירושלים ,תל אביב ובאר שבע ,אם כי
דליפת ביוב ירושלים :המסה העיקרית של שפכי ירושלים ערים אחדות במישור החוף עדיין מחוברות כיום לבארות אקוות
החוף ,וחלקן נעזרות במתקנים לטיוב המים בטרם אספקתם
נוקזה בעבר לכיוון מערב ,חלקה לערוץ נחל שורק וחלקה לערוץ לצרכנים .עם זאת ,מאז נכנסה מדינת ישראל לעידן ההתפלה,
נחל רפאים ,המתלכדים במורד הזרימה (מינצקר .)1984 ,מדידת המים המותפלים משמשים כמקור ראשי לצריכה עירונית בכל
הספיקה בכמה נקודות לאורך מסלול הזרימה לימדה שבאזור
מחשופי הגיר והדולומיט של אקוות ההר אבדו כ־ 45%ממי הארץ.
השפכים (ויקינסקי ואחרים .)Azmon et al., 1974 ;1973 ,כ־20% האינטנסיביות של הפעילות הכלכלית־חקלאית־
מכלל הכמות האובדת התאדו ,וכ־ 80%חלחלו לאקווה .על סמך תעשייתית באזורי יהודה ושומרון נמוכה לאין שיעור מזו
הנתונים ההיסטוריים של נפח השפכים שהוזרמו מערבה התברר שבמישור החוף .אדמות הבעל ,הניזונות מגשמים בלבד ,הן המסה
שבשנים 1974-1960חלחלו אל תת־הקרקע בסך הכול כ־40 העיקרית של השטחים החקלאיים באזור ההרים ,ואילו שטחי
מלמ״ק (מירושלים ועד צרעה) .בשנת 1979נערכו סקרים נוספים השלחין מצומצמים ביותר .יתר על כן ,אפילו בשטחים המושקים
והתברר שספיקת השפכים השנתית בנחל רפאים ובנחל שורק מערכות הדישון וההדברה אינן מפותחות דיין ,ועיבודים בשיטות
מסתכמת ב־ 12מלמ״ק ,ומתוכם אבדו במהלך הזרימה כ־5.5 מודרניות מצטמצמים לשטחים קטנים יחסית .מציאות זו נכונה
מלמ״ק (גלעד ועצמון .)1980 ,המדידות הראו שמכלל האבדות, הן ביחס לחקלאי המגזר היהודי ,המרוכזים בעיקר בפרוזדור
כ־ 1.5מלמ״ק שפכים חודרים לאקוות ההר 3 ,מלמ״ק שפכים
חודרים לתת־הקרקע ממערב למחשופי הסלעים של אקוות ירושלים ,והן עבור המגזר הפלסטיני שבאזורי יהודה ושומרון.
ההר וכ־ 1מלמ״ק מתנדף לאטמוספרה .במשך הזמן התרחבה סכנת הזיהום החריפה ביותר של מי התהום באקוות ההר
העיר ירושלים .ספיקת השפכים בניקוז המערבי הסתכמה בשנת נשקפת מדליפות הביוב .במשך עשרות שנים לא היו רשתות
( 2000עד שהחל לפעול המכון לטיפול בשפכים) ב־ 25מלמ״ש, האיסוף והטיפול בערים הגדולות בשטח ההררי מפותחות כל
ומתוכם חלחלו לאקוות ההר כנראה כ־ 3מלמ״ש .אף על פי שאין צורכן בהשוואה למערכות הקיימות במישור החוף .כך למשל,
הערכות מדויקות של כמות השפכים הכוללת שחדרה לאקוות שפכי העיר ירושלים לא סולקו ולא טופלו באופן הראוי במשך
ההר ,מתברר שבאופן מצטבר מדובר ביותר מ־ 100מלמ״ק עשרות שנים ,ומרביתם זרמו בנחל שורק וחלחלו לאקווה והיו
גורם הזיהום הקשה ביותר ,כמפורט להלן .גם השפכים של חברון
(מינצקר.)1989 , זרמו דרומה בנחל חברון ,ושפכי שכם זרמו מערבה בנחל שכם
התופעה שהפתיעה את החוקרים הייתה שלא נמצאו וחלחלו אף הם אל האקווה וזיהמו אותה .נוספו עליהם גם
סימנים מובהקים של שפכי ירושלים בבארות השואבות מי בורות ספיגה של הביוב הביתי ,המפוזרים כמעט בכל עיר וכפר
תהום בשפלה .לכאורה ,קידוחי כפר אוריה ,אשתאול והר טוב, ומוסיפים אף הם לזיהום האקווה .צריכת המים במגזר הפלסטיני
הממוקמים ממערב לאזור החלחול של השפכים ,היו אמורים נמוכה כיום פי שניים בהשוואה לרמת הצריכה במגזר היהודי
להזדהם במשך השנים .חידה זו העסיקה את החוקרים בשנות (פרטים בפרק ,)4.4ועל כן כמויות השפכים נמוכות גם הן וסכנת
השמונים .היו חוקרים שטענו שיש עדויות עקיפות לנוכחות הזיהום מהשפכים מצומצמת .ואולם ,ככל שגדלה רמת צריכת
השפכים במי התהום במורד הזרימה לכיוון צפון־מערב (רונן המים לנפש במגזר הפלסטיני ,וככל שמתרחב תהליך התיעוש,
וכנפי ,)Ronen et al., 1983 ;1978 ,ואחרים טענו שהמזהמים גדֵלה כמובן הסכנה .פוטנציאל הזיהום של האגן המערבי של
אקוות ההר ,המשמש מקור מים עיקרי ,גדול במיוחד .אחת
זרמו לכיוון דרום־מערב (מאירי וגוטמן ,)1984 ,כמפורט להלן. המשימות החשובות היא להיערך לקראת סילוק הביוב והטיפול
השפכים עשירים כמובן בחומר אורגני ,ההולך ומתחמצן בו ,כמקובל במישור החוף (מסגרת .4ה) .יש לציין שכמה מפעלים
באמצעות חיידקים .תהליך החמצון ,שהחומר האורגני מתפרק לאיסוף שפכים וטיפול בהם נמצאים כיום בהקמה — בירושלים,
בו והופך ל־ CO2ולמים ,נעשה בקלות כל עוד החמצן זמין. בחברון ,בבית לחם ,ברמאללה וביישובים הישראליים באזור
כשנפסקת אספקת החמצן ,יורד ריכוז החמצן המומס במים
עד היעלמותו המוחלטת ונוצרים תנאים מחזרים .ריכוז החמצן אריאל.
המומס וסוגי תרכובות החנקן מעידים על דרגות החמצון־חיזור האזור הבלתי רווי ,המשמש במישור החוף ככור פירוק
של המים (מסגרת .8ט) .עדויות לשינוי בין תנאים מחמצנים לבין לחומרים אורגניים וכמערכת סינון לחומרי זיהום ,אינו מתפקד
תנאים מחזרים לאורך מסלול הזרימה מירושלים לכיוון מערב באותה רמת יעילות באקוות ההר .שכבת הקרקע בהרי יהודה
נמצאו בקידוחים השואבים מי תהום מהאקווה (רונן וכנפי, ושומרון רדודה מאוד (דן ואחרים ,)1991 ,ובמקומות רבים היא
.)Ronen et al., 1983 ;1978בקידוחי עין כרם נמצאו ריכוזי חסרה בגלל סחיפה .עקב כך ,אוכלוסיית המיקרואורגניזמים,
חמצן מומס גבוהים ( 10-5מג״ר בליטר) והחנקן הופיע בצורת האופיינית לקרקעות העשירות בחומר אורגני ,חסרה מעל אקוות
חנקה (בריכוזים של 25-10מגח״ל) .בקידוחי הר טוב ועג׳ור, ההר .כמו כן ,המערכת הקרסטית ,שדרכה זורמים מי הגשם מפני
שהם עדיין בקרבת האזור החופשי ,ריכוזי החמצן והחנקה נותרו השטח ועד פני מי התהום ,אינה מתפקדת כמערכת סינון ,מכיוון
כמו שהיו והם מעידים על תנאים מחמצנים .ואולם ,בקידוחי שהזרימה בתוכה מהירה ביותר ושטח הפנים הסגולי שלה נמוך
כפר אוריה ואיילון ירדו ריכוזי החמצן עד לאפס ,ריכוז החנקה ביותר .לפיכך השפכים המחלחלים מאזורי התעשייה או מנחלי
ירד לאפס ,ריכוז האמוניה עלה (עד 0.2מג״ר בליטר) ונמצאו גם הביוב אינם מסוננים ואינם מפורקים ביעילות במעברם דרך
סימנים של גז הסולפיד (עד 5מג״ר בליטר) ,המעידים על תנאים
האזור הבלתי רווי.
