Page 309 - israel water resources
P. 309

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬                                                                                                                        ‫‪302‬‬

‫נבחן את המהפכה הגדולה שהתרחשה במשק המים בראשית‬                          ‫בהשוואה לעידן המודרני‪ .‬צריכת המים לנפש בעידן המודרני‬
‫המאה העשרים ואחת‪ .‬המהפכה התבססה על ההכרה שמאזן‬                          ‫גבוהה פי ‪ 1,000‬בהשוואה לצריכת המים בתקופת הבית הראשון‬
‫המים שהיה מקובל עד אז צריך להשתנות‪ .‬הוחלט להוסיף‬                        ‫(לפני כ־‪ 3,000‬שנה)‪ ,‬וגבוהה פי ‪ 100‬בהשוואה לצריכת המים‬
‫לשלושת צרכני המים המקובלים — העירוני‪ ,‬החקלאי והתעשייתי‬                  ‫בתקופת הבית השני (לפני כ־‪ 2,000‬שנה)‪ .‬באותן תקופות‬
‫–שלושה צרכני מים ״חדשים״‪ :‬האוגר הטבעי‪ ,‬הסביבה הטבעית‬                    ‫התבססה אספקת המים בעיקר על מעיינות שהוטו אל הערים‬
‫והשכנים (רשות המים‪ .)2012 ,‬במילים אחרות‪ ,‬הוחלט למלא‬                     ‫העתיקות ואל הבוסתנים באמצעות אמות מים (עמית ואחרים‪,‬‬
‫מחדש את מאגרי המים הטבעיים‪ ,‬לספק מים לשיקום הטבע‬                        ‫‪ ;1989‬אבן־ארי ואחרים‪ .)1980 ,‬החקלאות בארץ ישראל באותן‬
‫והנוף ולהכניס את השכנים (ממלכת ירדן והרשות הפלסטינית)‬                   ‫התקופות הייתה בעיקרה חקלאות בעל ולא חקלאות שלחין‬
‫לרשימת הצרכנים הקבועה‪ .‬שיקום האוגר הטבעי בא לידי ביטוי‬                  ‫ונאלצה להסתפק במי הגשמים של עונת החורף‪ ,‬וכמובן סבלה‬
‫בהקטנת ההפקה (בהשוואה למילוי החוזר)‪ ,‬במטרה לאפשר‬                        ‫מאוד בשנות בצורת‪ .‬מתקני השאיבה היו פרימיטיביים ומועטים‪,‬‬
‫למפלסים להתרומם בהדרגה‪ .‬שיקום הסביבה הטבעית מצא‬                         ‫והם פותחו רק במקומות שבהם היו מי התהום בעומק רדוד‪.‬‬
‫ביטוי בשחרור מים לזרימה חופשית באפיקים כדי לשקם את‬                      ‫ביישובים ההרריים‪ ,‬שבהם לא הייתה גישה למקור מים כלשהו‪,‬‬
‫הטבע והנוף‪ .‬האספקה לשכנים התבטאה באספקה השוטפת‬                          ‫נבנו בורות ביתיים לאיסוף מי גשמים‪ .‬מסגרות ‪.13‬א ו־‪.13‬ב נועדו‬
‫דרך הצנרת של חברת ״מקורות״‪ .‬במשק המים הוגדרו אפוא‬                       ‫להמחיש את גודלן של מערכות אספקת המים המשוכללות‬
‫שלושה סוגי ביקושים ״חדשים״‪ .‬אספקת המים לשלוש המטרות‬                     ‫ביותר שהיו בעבר‪ ,‬בתקופת הבית השני ובתקופה הרומית־‬
‫החדשות התאפשרה הודות להגדלת היצע המים‪ ,‬היינו תוספת‬                      ‫ביזנטית‪ ,‬בהתאמה‪ .‬למרבה הפלא‪ ,‬מערכת אספקת המים בארץ‬
‫המים המותפלים ומי הקולחים‪ .‬מאזן המים יוצג להלן בשני‬                     ‫לא התפתחה מהתקופה הרומית־ביזנטית ועד המאה התשע‬
‫שלבים‪ :‬תחילה יוצג מאזן המים כפי שהיה מקובל בסוף המאה‬                    ‫עשרה‪ ,‬והמערכות העתיקות המשיכו לפעול ורק שופצו מדי פעם‬
‫העשרים (בתקופת המשבר ולפניו)‪ ,‬ולאחר מכן הוא יוצג כפי‬
                                                                                                               ‫על ידי השליטים המקומיים‪.‬‬
                                                      ‫שמקובל כיום‪.‬‬      ‫במחצית הראשונה של המאה העשרים התחוללה בארץ‬
                                                                        ‫ישראל מהפכה בהפקת המים (פרק ‪ .)4.2‬בכדי להמחיש את‬
‫מקורות המים‪ :‬היצע המים בסוף המאה העשרים עמד על‬                          ‫המהפכה‪ ,‬כדאי לבחון את צריכת המים בירושלים‪ .‬כאמור‪,‬‬
                                                                        ‫צריכת המים של כל התושבים בירושלים בתקופת הבית‬
‫כ־‪ 2‬מיליארד מ״ק בשנה‪ ,‬לפי החלוקה הבאה (טבלה ‪ :)13.1‬מי‬                   ‫הראשון הסתכמה בכ־‪ 0.1‬מלמ״ש ובתקופת הבית השני בכ־‪1.0‬‬
‫תהום בכמות של ‪ 1.1‬מיליארד מ״ק בשנה (‪ ,)55%‬מים עיליים‬                    ‫מלמ״ש‪ .‬בשנת ‪ 2000‬צרכה העיר ירושלים לבדה כ־‪ 50‬מלמ״ש‬
‫בכמות של ‪ 0.6‬מיליארד מ״ק בשנה (‪ )30%‬ומים שוליים (מי ביוב‬                ‫מים‪ ,‬המוזרמים אליה באמצעות ארבעה קווי הולכה‪ ,‬שהגדול‬
‫מטופלים ומים מליחים) בכמות של ‪ 0.3‬מיליארד מ״ק בשנה‬                      ‫שבהם הוא בקוטר ‪ 46‬אינץ׳ (‪ 1.17‬מטרים)‪ .‬קצב אספקה זה‬
‫(‪ .)15%‬כיום כמויות ההיצע האלו נחשבות גבוהות מדי‪ ,‬וכדי‬                   ‫שווה ערך ל־‪ 140,000‬מ״ק ביממה‪ .‬לצורך המחשה‪ ,‬אם נשווה‬
‫לשמור על איכות המים במאגרים הטבעיים יש להגדיר לכל מקור‬                  ‫את קצב אספקת המים במשאיות במלחמת העצמאות (‪,)1948‬‬
                                                                        ‫שבה ירושלים הייתה במצור‪ ,‬לקצב אספקת המים הנוכחי‪ ,‬היום‬
                    ‫פוטנציאל נמוך יותר‪ ,‬כמפורט בהמשך הפרק‪.‬‬              ‫היו דרושות ‪ 7,000‬משאיות גדולות‪ ,‬הנושאות ‪ 20‬מ״ק כל אחת‪,‬‬
‫טבלה ‪ 13.1‬כוללת את כל המים הראויים לשימוש בין‬                           ‫שתיסענה מראש העין לירושלים‪ ,‬הלוך וחזור‪ ,‬כל יום‪ .‬אורך טור‬
‫הים התיכון לבין נהר הירדן‪ ,‬היינו הן המקורות המספקים את‬                  ‫המשאיות הזה‪ ,‬הצמודות זו לזו פגוש אל פגוש‪ ,‬היה נמשך לפחות‬
‫הצריכה של אזרחי ישראל והן המקורות המספקים את צריכת‬                      ‫מראש העין עד ירושלים‪ .‬כמות מים זו מסופקת כיום לירושלים‬
‫הפלסטינים‪ .‬בטבלה אין הבחנה בין מים מטיב מעולה‪ ,‬בינוני או‬                ‫באופן אוטומטי‪ ,‬ומפקחים על כך שני עובדים בלבד‪ ,‬היושבים‬
‫ירוד‪ ,‬וכל המים מכל האיכויות נכללים בה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אין בה‬               ‫בחדר בקרה ומסוגלים‪ ,‬בלחיצת כפתור ובאמצעות מערכת‬
‫הבחנה בין מים הנשאבים למערכת האספקה הארצית לבין מים‬                     ‫פיקוד ובקרה אלקטרונית‪ ,‬לשלוט על כל הקידוחים‪ ,‬המשאבות‪,‬‬
‫הנשאבים למערכות אספקה מקומיות‪ ,‬המנותקות מהמערכת‬
‫הארצית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כל כמויות המים הזמינות מסוכמות‬                             ‫המגופים ובריכות האגירה שדרכם זורמים המים לבירה‪.‬‬
‫בטבלה‪ ,‬והכמויות נכונות לתקופת המשבר של סוף המאה‬
‫העשרים‪ .‬הפריסה הגאוגרפית של מקורות אלו מוצגת באיור‬                            ‫‪ 13.2‬היצע וביקוש למים‬

                                                                 ‫‪.13.1‬‬  ‫נפתח בהצגת ההיצע והביקוש למים בארץ‪ ,‬כי רק על סמך נתונים‬
‫מבחינה איכותית‪ ,‬המקורות שונים כמובן זה מזה‪ .‬אקוות‬                       ‫אלו ניתן לתכנן את מערכות אספקת המים‪ .‬היצע המים הוא‬
‫ההר מספקת מים מטיב מצוין‪ ,‬בכמות הנאמדת בכמחצית ממי‬                      ‫כמות המים הניתנת להפקה מכלל המקורות הטבעיים (כמפורט‬
‫התהום המופקים‪ .‬אגנּה המערבי של אקוות ההר‪ ,‬אקוות ירקון־‬                  ‫בפרקים ‪ )11-7‬ומהמקורות המלאכותיים‪ .‬הביקוש למים הוא‬
‫תנינים‪ ,‬היא רכיב מרכזי במערכת אספקת המים הארצית‪ .‬אקוות‬                  ‫כמות המים הדרושה לכלל הצרכנים‪ .‬מאזן המים נחשב לתקין‬
‫החוף מספקת מים מטיב בינוני בכמות הנאמדת בכרבע ממי‬                       ‫כאשר הביקוש שווה להיצע‪ .‬תכנון מערכות ההובלה מתבצע‬
‫התהום המופקים‪ ,‬ואף היא רכיב מרכזי באספקת המים בארץ‪.‬‬                     ‫בהתאם לנתוני ההיצע והביקוש‪ ,‬שהרי המפעלים אמורים‬
‫שאר מי התהום מופקים מאקוות קטנות יחסית בגולן‪ ,‬בגליל‪,‬‬                    ‫להעביר מים מהמקורות אל הצרכנים בכמות הדרושה ובאיכות‬
‫בכרמל‪ ,‬בנגב ובערבה‪ ,‬והן שונות זו מזו באיכותן‪ .‬חלק מהאקוות‬
‫הקטנות מספקות מים לצרכנים מקומיים בלבד ואינן מחוברות‬                                                                                 ‫הרצויה‪.‬‬
‫למערכת הארצית‪ .‬מקור המים העילי העיקרי הוא מערכת הירדן‬                   ‫ואולם‪ ,‬ההגדרות של ההיצע והביקוש כמו גם חישוב מאזן‬
‫ואגם הכינרת‪ ,‬המספקים כ־‪ 25%‬מתצרוכת המים של מדינת‬                        ‫המים אינם פשוטים ואינם ברורים‪ .‬כדי להמחיש את המורכבות‪,‬‬
‫ישראל‪ ,‬ישירות למערכת הארצית‪ ,‬באיכות טובה עד בינונית‪.‬‬
‫יתר המים העיליים הם מאגרי מי השיטפונות‪ ,‬ואיכותם בינונית‬
‫עד ירודה‪ .‬נוסף על משאבי המים הטבעיים צורכת ישראל מעט‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314