Page 304 - israel water resources

‫פרק ‪ :12‬ים המלח ‪297‬‬

‫תסתיים כשתעלת הימים תחל לפעול? התשובה לשאלה זו אינה‬ ‫האגם המשוכב‪ :‬ים המלח היה משוכב במשך מאות (וכנראה‬
‫פשוטה כלל‪ ,‬כפי שמוסבר להלן‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מסתבר ששאלת‬
‫השיכוב העתידי של ים המלח משפיעה גם על שתי השאלות‬ ‫אלפי) שנים‪ ,‬כפי שמתואר בראשית הפרק (איור ‪ .)12.3‬השכבה‬
‫שנשאלו לעיל‪ :‬האם תעלת הימים תגרום להיווצרות גבישי גבס?‬ ‫העליונה‪ ,‬שעובייה מוערך בכ־‪ 50‬מטרים‪ ,‬נמהלה באופן תמידי על‬
‫והאם התעלה תגרום לפריחת אצות? נוסף על כך‪ ,‬האפשרות‬ ‫ידי המים השפירים שזרמו בירדן וביתר הנחלים‪ ,‬והייתה מונחת‬
‫של הרמת המפלס ושאלת השיכוב העתידי קשורות במישרין‬ ‫על השכבה התחתונה המלוחה יותר‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬בשנת ‪1979‬‬
‫התבטל השיכוב והאגם התערבל‪ .‬האם תעלת הימים עשויה‬
‫לשאלת המשך היווצרותם של הבולענים (מסגרת ‪.12‬ג)‪.‬‬ ‫להחזיר את ים המלח לקדמותו? האם תיווצר מחדש שכבת מים‬
‫המחקרים האחרונים הוכיחו שהיווצרות שכבה עליונה‬ ‫עליונה בצפיפות נמוכה‪ ,‬שתצוף על המים המלוחים והצפופים של‬
‫בעלת צפיפות נמוכה בים המלח תלויה בכמות המים שיוזרמו‬ ‫האגם? לכאורה התשובה חיובית‪ ,‬שהרי צפיפות מי הים (‪1.023‬‬
‫בתעלה (‪ .)Gavrieli et al., 2011‬אם תוזרם כמות קטנה‪ ,‬המים‬ ‫גר׳ לסמ״ק) קרובה יותר לצפיפות מים שפירים (‪ 1.000‬גר׳ לסמ״ק)‬
‫יימהלו באגם ועקבותיהם ייעלמו במרחק קצר מנקודת הכניסה‪.‬‬ ‫מאשר לצפיפות מי ים המלח (‪ 1.234‬גר׳ לסמ״ק)‪ .‬אם המים‬
‫הוכחה לכך היא המעקב אחר כניסת מי השיטפונות לים המלח‬ ‫שיוזרמו בתעלה לים המלח יהיו מי הרכז לאחר תהליך ההתפלה‪,‬‬
‫(איור ‪ .)12.19‬בנקודה שבה נכנסים מי השיטפון לאגם נוצרת‬ ‫צפיפותם (‪ 1.050‬גר׳ לסמ״ק) עדיין תהיה נמוכה לאין שיעור‬
‫שכבה דקה הצפה על התמלחת הצפופה‪ ,‬אולם כעבור יום או‬ ‫מזו של מי ים המלח‪ .‬האם ניתן להסיק שתעלת הימים תיצור‬
‫יומיים מי השיטפון נמהלים במי האגם ונעלמים‪ .‬כדי לבחון‬ ‫אגם מירומיקטי (משוכב תמידי)? האם התקופה ההולומיקטית‬
‫את מידת המיהול בכמויות מים גדולות יותר ניתן לבדוק את‬ ‫(המעורבלת) של ים המלח‪ ,‬שהחלה בשנת ‪( 1979‬לאחר‬
‫המיהול של מי עיינות צוקים בכניסתם לאגם‪ .‬ספיקת המעיינות‬ ‫שהשכבה העליונה הידקקה והומלחה בהדרגה עד שנעלמה)‪,‬‬

‫‪.12‬ג‪ .‬חדירת מים מהאגם המשוכב אל אקוות החוף‪:‬‬

‫שכבת המלח התת־קרקעית יימשך‪ .‬המים‬ ‫בין שני גופי המים האלו יחדרו מים מהשכבה‬ ‫באקווה חופית קיים פן־ביני בין מי התהום‬
‫בשכבה העליונה אינם רוויים במלח‪ ,‬ולכן הם‬ ‫העליונה שבאגם אל היבשה בצורת יתד‪,‬‬ ‫השפירים לבין מי הים המלוחים (פרק ‪.)8.4‬‬
‫נותרים אגרסיביים ומסוגלים להמיס מלח‪.‬‬ ‫שהולכת ומידקקת ככל שהיא חודרת פנימה‬ ‫השיפוע של הפן־הביני תלוי בצפיפויות של‬
‫שכבת המלח תותקף אפוא על ידי זרימה‬ ‫(‪ .)Oz et al., 2011, 2014‬חדירת המים‬ ‫שני סוגי המים (חוק ג׳יבן־הרצברג — מסגרת‬
‫ממזרח במקום הזרימה של המים השפירים‬ ‫מהשכבה העליונה באגם אל היתד יוצרת‬ ‫‪.8‬ד)‪ .‬באקוות החוף לאורך הים התיכון קיים‬
‫ממערב‪ .‬לפיכך ימשיכו להיווצר חללים תת־‬ ‫שני תאי סירקולציה; החדירה היא במרכז‬ ‫יחס של ‪ 1:40‬בין עומק הפן־הביני לבין גובה‬
‫קרקעיים‪ ,‬וכאשר הסדימנטים יקרסו לתוכם‪,‬‬ ‫היתד‪ ,‬ומשם המים מתפצלים מעלה ומטה‬ ‫מפלס מי התהום (מכיוון שצפיפות מי‬
‫ייווצרו בולענים חדשים‪ .‬תהליך זה הוכח‬ ‫וחוזרים אל האגם בד בבד עם הזרימה בשני‬ ‫התהום ‪ 1.000‬גר׳ לסמ״ק וצפיפות מי הים‬
‫בניסויי מעבדה (‪ .)Oz et al., 2016‬עם‬ ‫‪ 1.025‬גר׳ לסמ״ק)‪ .‬באקוות החוף לאורך ים‬
‫זאת‪ ,‬בשלב הראשון תעלת הימים תעלה את‬ ‫גופי המים האחרים‪.‬‬ ‫המלח קיים יחס של ‪ 1:4‬בין עומק הפן־ הביני‬
‫מפלס האגם ‪,‬ולכן סביר שמקצת הבולענים‬ ‫כיצד תשפיע חדירת המים מהשכבה‬ ‫לבין מפלס מי התהום (מכיוון שצפיפות מי‬
‫העליונה שבאגם אל מי התהום על היווצרות‬ ‫התהום ‪ 1.000‬גר׳ לסמ״ק וצפיפות מי הים‬
‫יכוסו במי האגם‪.‬‬ ‫הבולענים? מסתבר שתהליך ההמסה של‬ ‫‪ 1.250‬גר׳ לסמ״ק)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הפן־‬
‫הביני בים המלח פחות משופע‪ ,‬ולכן עדשת‬
‫‪ęđĐĦĐ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ ĝĘĠĚ‬‬ ‫המים השפירים דקה יותר‪ .‬כיצד יראה הפן־‬
‫‪ęĕģđĦĚ ęđĐĦ ĕĚ‬‬ ‫‪ęĕ ĕĚ‬‬ ‫הביני באקוות החוף של ים המלח אם וכאשר‬
‫האגם יהיה משוכב כתוצאה של פעולת‬
‫‪ęĕ ĕĚ‬‬ ‫‪ĦēĘĚĦ‬‬
‫‪ĦēĘĚĦ‬‬ ‫תעלת הימים בהיקפה המלא?‬
‫מסתבר שבמי התהום יתקיימו שלושה‬
‫איור ‪.12‬ג‪ :‬שלושת גופי המים באקוות החוף‪ ,‬שנוצרים כאשר האגם משוכב‪ .‬קווי הזרם‬ ‫גופי מים במליחויות שונות עם פני־ביניים‬
‫ביניהם (איור ‪.12‬ג)‪ .‬התמלחת של ים המלח‪,‬‬
‫יוצרים תאי סירקולציה המאפשרים למים מהשכבה העליונה באגם לחדור ליבשה וליצור‬ ‫שהיא בעלת הצפיפות הגבוהה ביותר‪ ,‬תהיה‬
‫יתד בין התמלחת ובין מי התהום השפירים (מעובד מנתונים של ‪.)Oz et al., 2011, 2014‬‬ ‫כמובן למטה‪ ,‬ומי התהום השפירים‪ ,‬בעלי‬
‫הצפיפות הנמוכה ביותר‪ ,‬יהיו למעלה‪ .‬אל‬