Page 301 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪294‬‬

‫‪'Ě‬‬

‫‪600‬‬

‫‪500‬‬

‫‪400‬‬

‫‪300‬‬ ‫‪ĤĕĠ‬‬

‫‪200‬‬ ‫‪100 ęđĤ ĦĘĞĦ‬‬ ‫‪ĤĕĠ‬‬ ‫‪ĤĕĠ‬‬
‫‪ĐĤĐĜĚ‬‬ ‫‪Ħđĝĕđ ĤĎČĚ‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪ĦĜēĦ‬‬
‫‪ĐčĕČĥ‬‬
‫‪0 ĤđĜĕĢ‬‬
‫‪-100‬‬

‫‪-200‬‬ ‫‪ġēĘ ĤĕĠ‬‬

‫‪-300‬‬ ‫‪ēđė ĦĜēĦ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬

‫‪-400‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪40 50 60 70 80 90 100 110 120 Ě"ģ‬‬
‫‪ĐĒĞ‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ęĕĐ‬‬ ‫‪ęĕ‬‬
‫‪ěđėĕĦĐ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ‬‬

‫‪ğĕĔģ‬‬ ‫‪ĤđĜĕĢ‬‬ ‫‪ĐďĢĚ‬‬

‫‪ĐĘĞĦ‬‬ ‫‪ďĤĞ ĦĘĞĦ‬‬
‫‪ČĢđĚ‬‬
‫‪ĐĤĐĜĚ‬‬ ‫‪Ğčĥ ĤČč‬‬

‫‪ĎĘĥČĐ ĘĞĠĚ‬‬

‫‪ĐĜđĚĕď‬‬

‫‪0 Ě"ģ 40‬‬

‫איור ‪ :12.14‬מפה וחתך לאורך תוואי תעלת קטיף־מצדה (על פי וירצבורגר וגראטש‪.)1985 ,‬‬

‫הימים‪ ,‬יוזרמו בחלקם לאגירה בכינרת‪ ,‬הנמצאת במרחק לא רב‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬הבעיות ההנדסיות והכלכליות שהתעוררו היו‬
‫התמלחת המרוכזת תוזרם בצינור סגור מבית שאן לים המלח‪.‬‬ ‫קשות‪ .‬ראשית‪ ,‬באזור ים המלח אין צרכנים למים‪ ,‬וכדי להזרים‬
‫התוואי הצפוני קיבל עדיפות מסיבה נוספת‪ :‬התעלה הייתה‬ ‫את המים לירושלים‪ ,‬לחברון ולעמאן יש להשקיע אנרגיית‬
‫אמורה להתחיל בתחנת הכוח של חברת החשמל ליד קיסריה‪.‬‬ ‫שאיבה רבה ביותר (מרום טופוגרפי של ‪ -400‬מטרים עד קרוב‬
‫שם קיימת מערכת יניקה של מי ים לצורך קירור התחנה‪ .‬הרעיון‬ ‫ל ‪ +1,000‬מטרים)‪ ,‬שמקזזת את החיסכון האנרגטי בייצור המים‪.‬‬
‫היה להמשיך ולהזרים את מי הים שקיררו את התחנה בתעלה‬ ‫שנית‪ ,‬חוסר היכולת לאגור את המים המותפלים‪ ,‬הן מהחורף‬
‫לכיוון מזרח במקום להחזירם אל הים‪ .‬כך תיחסך גם עלות‬ ‫לקיץ והן משנים ברוכות לשנים שחונות (פרק ‪ ,)6.4‬הטיל ספק‬

‫בנייתה של מערכת היניקה‪.‬‬ ‫בכדאיות הפרויקט‪.‬‬
‫בסופו של דבר גם תוכנית זו נגנזה‪ .‬ייצור מים מותפלים‬ ‫בעיות אלו הביאו את המתכננים להעדיף את התוואי‬
‫ברום טופוגרפי של ‪ -300‬מטרים והזרמתם לצרכנים עדיין דורש‬ ‫הצפוני של תעלת הימים‪ ,‬היינו דרך עמק יזרעאל ועמק בית שאן‪.‬‬
‫אנרגיית שאיבה רבה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬העדיפו לבנות מתקני התפלה‬ ‫לפי חלופה זו יוקם מפעל ההתפלה בעמק בית שאן‪ ,‬שיתבסס‬
‫באופן מודולרי לאורך חופי הים התיכון‪ ,‬בהתאם לצורך ובקרבה‬ ‫על הפרש גבהים של כ־‪ 300‬מ׳ בין הר הגלבוע לעמק בית שאן‬
‫לאזורי הצריכה הגדולים (פרק ‪ ,)16.4‬ולא לבנות מפעל אחד ענק‪.‬‬ ‫(עבור האוסמוזה ההפוכה)‪ .‬צריכת (מקצת) המים לחקלאות‬
‫כמו כן‪ ,‬אגירת מים מותפלים בכינרת עלולה הייתה לסכן את‬ ‫בבקעת הירדן אינה דורשת אנרגיית שאיבה (הרמה)‪ .‬הרעיון היה‬
‫לשלב את מפעל הימים בפרויקט ״עוקף כינרת״ (‪Meir et‬־‪Ben‬‬
‫המאזן האקולוגי העדין הקיים באגם‪.‬‬ ‫‪ ,)al., 1996‬האמור להטות את מי הירדן בגשר בנות יעקב היישר‬
‫בראשית המאה העשרים ואחת תעלת הימים עלתה‬ ‫למוביל המים הארצי‪ .‬בדרך זו תיחסך בראש ובראשונה אנרגיית‬
‫לכותרות בפעם השלישית‪ .‬המוטיבציה הייתה לעגן את יחסי‬ ‫השאיבה מהכינרת‪ ,‬מעומק של ‪ -200‬מ׳‪ .‬ואולם‪ ,‬הרווח הנלווה‬
‫השלום בין ישראל לממלכת ירדן באמצעות פרויקט אספקת‬ ‫הוא שהמים המותפלים המופקים בעמק בית שאן‪ ,‬במפעל תעלת‬
‫מים משותף‪ ,‬בהמשך לחוזה השלום שנחתם בין המדינות בשנת‬