Page 298 - israel water resources

‫פרק ‪ :12‬ים המלח ‪291‬‬

‫מסודרים במקבצים לאורך קווים המקבילים (כמעט) לחוף‪ ,‬באופן‬ ‫ההבדל בין מעיינות החוף הנודדים מזרחה לבין מעיינות‬
‫שנוצרו רצועות שבכל אחת יש בממוצע כ־‪ 50‬בולענים‪ .‬הקריסה‬ ‫החוף שנותרים במקומם נובע מהבדלים בתכונות ההידראוליות‬
‫בכל בולען מתרחשת בפתאומיות‪ ,‬כתוצאה של התמוטטות‬ ‫של הסחף הממלא את הבקע‪ ,‬שפעמים משמש כאקווה חופית‬
‫התקרה לתוך חלל פנימי (‪ .)Abelson et al., 2003‬הבולענים‬ ‫ופעמים משמש כאקוויקלוד‪ .‬כאשר הסחף הממלא את הבקע‬
‫נפתחו לא רק בשטחים הפתוחים אלא אף במטעי תמרים‪ ,‬בחופי‬ ‫בנוי מחלוקי אבנים וחול המאפשרים למי התהום לזרום דרכם‬
‫רחצה‪ ,‬בצמוד לכביש הראשי ובמגרשי חניה‪ ,‬והם מאיימים על‬ ‫בקלות‪ ,‬תנוע עדשת המים המתוקים אחרי קו החוף הנסוג‪,‬‬
‫התושבים‪ ,‬המטיילים‪ ,‬התעשיינים והעוסקים בתיירות‪ .‬הבורות‬ ‫ובמקביל ינדדו גם המעיינות מזרחה‪ .‬ואולם‪ ,‬כאשר הסחף‬
‫הגדולים מגיעים לקוטר של ‪ 30‬מטרים ולעומק של ‪ 30‬מטרים‪.‬‬ ‫הממלא את הבקע מורכב מחוואר‪ ,‬ה ָאטים לזרימת מי תהום‪,‬‬
‫השאלות העיקריות שהעסיקו את החוקרים היו‪ :‬מהו מנגנון‬ ‫תישאר אקוות החוף במקומה והמעיינות ינבעו לאורך קו המעבר‬
‫בין החול־האקווה לחוואר־האקוויקלוד (איור ‪ .)12.9‬במקרה זה‪,‬‬
‫היצירה של הבולענים? ומדוע הם נפערים דווקא עתה?‬ ‫המים הנובעים במעיינות יזרמו על פני השטח ויתחתרו בתוך‬
‫בשלבים הראשונים של המחקר היה המנגנון נתון במחלוקת‬ ‫משטחי הבוץ‪ .‬בדרך זו התפתחו מיקרו־קניונים רבים על גבי‬
‫(‪ ,)Gilat, 1999; Arkin and Gilat, 2000‬אך כיום המנגנון ידוע‬
‫בוודאות ואין כל ויכוח בנוגע אליו‪ .‬מסקנת המחקרים הייתה‬ ‫הקרקע שנחשפה על חוף האגם (איור ‪.)12.10‬‬
‫שהבולענים נפערים כתוצאה של ירידת מפלס ים המלח‪.‬‬
‫כשהמפלס יורד — הים נסוג וקרקעיתו הופכת יבשה‪ .‬כאמור‬ ‫הבולענים‪ :‬מאז שנת ‪ 1980‬נפערים בולענים לאורך חופי ים‬
‫לעיל‪ ,‬במקביל לירידת מפלס הים מתרחשת ירידה במפלס מי‬
‫התהום‪ ,‬והעמקה של הפן־הביני (המערכת מתוארת בפרק ‪8.4‬‬ ‫המלח (איור ‪ .)12.11‬בשנות השמונים (של המאה העשרים)‬
‫בהקשר של אקוות החוף ובמסגרת ‪.8‬ד)‪ .‬כתוצאה של ירידת‬ ‫נפערו בולענים בודדים בכל שנה‪ ,‬בשנות התשעים הקצב התגבר‬
‫המפלסים ונסיגת הים מזרחה‪ ,‬מרחב תת־קרקעי גדול‪ ,‬שהיה‬ ‫ומדי שנה נפערו עשרות בולענים‪ ,‬ובמאה העשרים ואחת כבר‬
‫מצוי בעבר תחת קרקעית הים והיה רווי במי ים המלח‪ ,‬מצוי‬ ‫נפערים מאות בולענים בכל שנה (‪ .)Gavrieli et al., 2011‬בשנת‬
‫היום מתחת ליבשה ורווי במי תהום מתוקים הזורמים מההרים‬ ‫‪ 2008‬נספרו כ־‪ 2,500‬בולענים (אבלסון ואחרים‪ ,)2009 ,‬ובשנת‬
‫לכיוון מזרח (איור ‪ .)12.12‬שכבת מלח‪ ,‬המצויה בעומק של‬ ‫‪ 2016‬נספרו כ־ ‪ 6,000‬בולענים (‪ .)Abelson et al., 2017‬הבולענים‬

‫איור ‪ :12.11‬מקבץ בולענים שהתפתחו על גבי משטחי הבוץ בחוף מינרל בים המלח (צילום‪ :‬חיים גבירצמן)‪.‬‬