Page 293 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪286‬‬

‫תעלת המלך עבדאללה‪ ,‬המטה את מי הירמוך להשקיה בבקעת‬ ‫התערבות האדם בטבע‪ :‬ראינו אפוא שקיימים שני‬
‫הירדן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הסורים בנו עשרות סכרים על יובלי הירמוך‬
‫כדי לאגור בהם מים ולהשתמש בהם לחקלאות מקומית‪ .‬בפרק‬ ‫מנגנוני ויסות טבעיים המונעים ירידת מפלס קיצונית באגם‪:‬‬
‫‪ 4.3‬מתוארים השלבים השונים בפיתוח מפעלי המים הגדולים‬ ‫(א) הצטמצמות האגם משני אגנים לאגן אחד‪ ,‬המביאה לצמצום‬
‫בישראל‪ ,‬בממלכת ירדן ובסוריה‪ .‬התוצאה הבלתי נמנעת הייתה‬ ‫משמעותי בשטח ההתאדות; (ב) המעבר מאגם משוכב לאגם‬
‫ירידה חריפה בזרימה בנהר הירדן‪ .‬ואולם‪ ,‬זרימת המים לים‬ ‫מעורבל‪ ,‬המעלה את מליחות המים בשכבה העליונה ומקטין את‬
‫המלח התמעטה לא רק בנהר הירדן‪ ,‬אלא גם ביתר הנחלים‪ ,‬הן‬ ‫קצב האידוי‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬במהלך ‪ 70‬השנים האחרונות התרחשה‬
‫אלו הזורמים ישירות לים המלח והן אלו המתנקזים לערבה (הן‬ ‫ירידה קיצונית במפלס המים באגם (איור ‪ .)12.2‬ירידה זו הינה‬
‫מכיוון מזרח והן מכיוון מערב)‪ .‬בניית סכרים על הנחלים באגן‬ ‫תוצאה ישירה של התערבות האדם בטבע‪ .‬ההתערבות באה לידי‬
‫ההיקוות לא פסקה במהלך יובל השנים האחרון‪ ,‬וגם בשנים‬ ‫ביטוי בשתי צורות‪ :‬הקטנה של כניסת המים לאגם מחד גיסא‪,‬‬
‫האחרונות הוקמו מאגרים חדשים לניצול המים בנקודות שונות‬ ‫והגדלה של יציאת המים ממנו מאידך גיסא‪ .‬הקטנת הכניסה‬
‫לאגם נבעה מהטיית מים ממסלולם הטבעי בנחלים והשימוש‬
‫במעלה האגן (לנסקי ודנטה‪.)2015 ,‬‬ ‫בהם לצרכים אנושיים במדינות השונות‪ .‬הגדלת היציאה מהאגם‬
‫מבחינה כמותית‪ ,‬ישראל מנצלת באגן ההיקוות ‪600-550‬‬ ‫נבעה מפיתוח התעשייה הכימית‪ ,‬שהגדיל את שטחי ההתאדות‪.‬‬
‫מלמ״ש‪ ,‬ירדן ‪ 400-350‬מלמ״ש‪ ,‬סוריה ‪ 230-200‬מלמ״ש ולבנון‬ ‫התהליך הראשון אחראי על ‪ 70%‬מירידת המפלס והתהליך השני‬
‫כ־‪ 20‬מלמ״ש‪ .‬בסך הכול מנוצלים במעלה האגן בממוצע ‪-1,120‬‬
‫‪ 1,250‬מלמ״ש‪ ,‬כמות מים שבעבר התנקזה לים המלח‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫על ‪ 30%‬ממנו (‪.)Gavrieli et al., 2011‬‬
‫מכלל כמות המים שנכנסה בעבר לים המלח מנהר הירדן‪ ,‬כיום‬ ‫הגורם הראשוני הוא כאמור הטיית המים מהאגן‪ ,‬ובמיוחד‬
‫נכנסים ‪ 150-50‬מלמ״ש בלבד‪ .‬הכניסות הנוספות לים המלח ממי‬ ‫מנהר הירדן‪ .‬הזרימה במורד הנהר בעבר הייתה גדולה פי עשרה עד‬
‫התהום‪ ,‬מגשם ישיר ומהנחלים האחרים הסתכמו בעבר ב־‪500-‬‬ ‫עשרים בהשוואה לזרימה כיום‪ .‬הערכה זו מתבססת על חישובים‬
‫‪ 300‬מלמ״ש‪ ,‬אך הצטמצמו כיום ל־‪ 300-200‬מלמ״ש‪ .‬בסיכומו‬ ‫הידרולוגיים ועל עדויות היסטוריות (‪,Klein and Flohn, 1987‬‬
‫של דבר‪ ,‬הזרימה הכוללת לים המלח בעבר הייתה כ־‪1,600‬‬ ‫איור ‪ .)12.4‬הספיקה של הירדן בכניסתו לים המלח הסתכמה‬
‫מלמ״ש לערך והצטמצמה כיום ל־‪ 350‬מלמ״ש (‪Salameh and‬‬ ‫בעבר ב־‪ 1.3-1.1‬מיליארד מ״ק בשנה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כיום הספיקה‬
‫;‪El-Naser, 1999; Al Weshah, 2000; Lensky et al., 2005‬‬ ‫מוערכת ב־‪ 150-50‬מלמ״ש (‪ .)Gavrieli et al., 2011‬הטיית המים‬
‫מנהר הירדן נובעת בעיקר מבנייתם של שני מפעלים‪ ,‬האחד‬
‫‪.)Gavrieli et al., 2011‬‬ ‫בישראל והאחר בממלכת ירדן‪ .‬בישראל נבנה המוביל הארצי‪,‬‬
‫המטה את מי הכינרת למרכז הארץ‪ ,‬ובממלכת ירדן נבנתה‬

‫איור ‪ :12.4‬ציור משנת ‪ 1848‬של ספינות המשלחת האמריקנית‪ ,‬בראשותו של ויליאם לינץ׳‪ ,‬לחקר הירדן וים המלח‪ .‬הספינות שטות במורד‬
‫נהר הירדן שזרימתו גדולה לפחות פי עשרה בהשוואה לזרימה הנוכחית (לינטש‪.)1984 ,‬‬