Page 291 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪284‬‬

‫השיכוב והערבול באגם‪ :‬ים המלח היה משוכב במשך מאות‬ ‫זו גרמה לכך שהמפלס נשמר יציב באופן יחסי‪ ,‬עם תנודות‬
‫קלות של מטרים בודדים‪ .‬מנגנון הבלימה נוצר כתוצאה של‬
‫שנים (וסביר להניח אלפי שנים) (;‪Neev and Emeri, 1967‬‬ ‫החלוקה הטבעית של ים המלח לשני אגנים (איור ‪ :)12.1‬אגן‬
‫‪ .)Steinhorn and Gat, 1983‬השכבה העליונה (אפילימניון)‬ ‫צפוני עמוק (יותר מ־‪ 300‬מטרים) ואגן דרומי רדוד (כ־‪ 5‬מטרים)‪.‬‬
‫הייתה בדרך כלל בעובי ‪ 50‬מטרים ובצפיפות של ‪ 1,205‬ק״ג‬ ‫המצַר שבין שני האגנים מצוי ברום ‪ -401‬מטרים (כמובן מתחת‬
‫למ״ק‪ ,‬והשכבה התחתונה (היפולימניון) הייתה בעובי של כ־‪300‬‬ ‫לפני האוקיינוסים)‪ .‬בתקופות רטובות‪ ,‬כאשר הגשמים התגברו‬
‫מטרים ובצפיפות של ‪ 1,234‬ק״ג למ״ק (‪.)Steinhorn et al., 1979‬‬ ‫והזרימות בנחלים התחזקו‪ ,‬עלה מפלס ים המלח והציף את האגן‬
‫אגם משוכב באופן תמידי‪ ,‬כמו ים המלח במצבו הטבעי‪ ,‬נקרא‬ ‫הדרומי הרדוד‪ .‬עקב כך גדל שטח האגם בכ־‪ 20%‬וההתאדות‬
‫אגם מירומיקטי (איור ‪ 12.3‬חלק א)‪ .‬הבדלי הצפיפות נבעו‬ ‫גדלה אף היא בכ־‪ .20%‬הגידול בהתאדות איזן את הגידול‬
‫כמובן מהעובדה שהשכבה העליונה נמהלה באופן קבוע על‬ ‫בכניסות המים לאגם‪ ,‬ולכן המפלס לא עלה באופן פרופורציונלי‬
‫ידי מי הירדן (ונחלים נוספים) שזרמו אליה‪ .‬יציבות זו החלה‬ ‫לריבוי הגשמים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתקופות יבשות‪ ,‬כאשר הגשמים‬
‫להתערער מאז החלו בני האדם להטות מים לשימוש מקומי‬ ‫התמעטו והזרימות בנחלים נחלשו‪ ,‬ירד מפלס ים המלח והאגן‬
‫באגן ההיקוות‪ .‬הקטנת כניסתם של המים השפירים לים המלח‬ ‫הדרומי התייבש‪ .‬בעקבות זאת קטן שטח האגם ובהתאם קטנה‬
‫גרמה להצטמצמות עובייה של שכבת המים העליונה (איור ‪12.3‬‬ ‫ההתאדות‪ .‬הקטנת ההתאדות איזנה את הקיטּון בכניסות המים‬
‫חלק ב)‪ .‬בה בעת‪ ,‬מליחות השכבה העליונה גדלה בהדרגה עקב‬ ‫לאגם‪ ,‬והמפלס לא ירד באופן פרופורציונלי להתמעטות הגשמים‪.‬‬
‫המיהול הנמוך ועקב ההתאדות‪ .‬בשנת ‪ 1979‬התרחשה ״מהפכה״‬ ‫חלוקת ים המלח לשני אגנים שימשה אפוא מנגנון בלימה‬
‫לימנולוגית בים המלח‪ ,‬השכבה העליונה נעלמה ועמודת המים‬ ‫שמנע שינויים גדולים במפלס האגם למרות השינויים בכמויות‬
‫הפכה הומוגנית‪ .‬אגם מסוג זה‪ ,‬שעמודת המים שלו מעורבלת‪,‬‬ ‫הגשמים‪ .‬יציבות מפלסים מעין זו התקיימה לפחות ‪ 300‬שנה‪,‬‬
‫מאמצע המאה השבע עשרה ועד אמצע המאה העשרים (‪Klein‬‬
‫נקרא אגם הולומיקטי (שמתרחש בו שיכוב עונתי בלבד)‪.‬‬ ‫‪.)and Flohn, 1987; Enzel et al., 2003; Ken-Tor et al., 2004‬‬
‫המעבר מאגם מירומיקטי לאגם הולומיקטי (מאגם משוכב‬ ‫בתקופה זו מפלסי האגם עלו מעט וירדו מעט‪ ,‬ובפועל נעו בטווח‬
‫תמידי למעורבל) לא היה חד‪ ,‬מאחר שהיו שנים שיטפוניות‬
‫אחדות שיצרו שוב אגם משוכב‪ ,‬מירומיקטי‪ .‬כך למשל‪ ,‬מייד‬ ‫שבין ‪ -391‬לבין ‪ -405‬מטרים‪.‬‬
‫לאחר ערבול האגם בשנת ‪ 1979‬התרחשו שיטפונות ויצרו שוב‬ ‫עם זאת‪ ,‬מנגנון הבלימה לא פעל בתקופות היסטוריות‬
‫שכבת מים עליונה בצפיפות נמוכה יחסית‪ ,‬והשכבתיות החדשה‬ ‫אחרות ובעידנים גאולוגיים קדומים‪ ,‬כאשר התרחשו שינויים‬
‫נמשכה ארבע שנים (‪ .)1983-1979‬כאשר השכבה העליונה‬ ‫אקלימיים גדולים וממושכים‪ .‬שינויי אקלים קיצוניים בהיסטוריה‬
‫הצטמצמה שוב ונעלמה‪ ,‬האגם התערבל פעם נוספת (‪Anati et‬‬ ‫הגאולוגית שינו את מאזן המים באופן חריף‪ ,‬ובתנאים אלו‬
‫‪ .)al., 1987‬התהליך חזר על עצמו פעם שלישית כשהאגם הפך‬ ‫השתנה מפלס ים המלח בעשרות מטרים ולפעמים במאות‬
‫מירומיקטי למשך שלוש שנים נוספות (‪ .)1995-1992‬ואולם‪,‬‬
‫מטרים (מסגרת ‪.12‬ב)‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ 1995‬הפך האגם הולומיקטי‪.‬‬

‫‪.12‬ב‪ .‬תנודות מפלס ים המלח — עדות לתקופות רטובות ויבשות‪:‬‬

‫מפלס ים המלח ברום ‪ -300‬מ׳‪ ,‬היינו כ־‪100‬‬ ‫כידוע‪ ,‬מפלס ים המלח נקבע על פי‬ ‫בהיסטוריה הגאולוגית התרחשו שינויים‬
‫מ׳ מעל מפלסו הנוכחי‪ .‬אין אפוא ספק שהיו‬ ‫היחס בין כמות המים הנכנסת אליו ובין‬ ‫אקלימיים מסוגים שונים‪ .‬במיליון השנים‬
‫תקופות ארוכות ברוכות בגשמים‪ ,‬אך גם‬ ‫הכמות המתאדה ממנו‪ .‬התנודות הגדולות‬ ‫האחרונות‪ ,‬בתקופת הפליסטוקן‪ ,‬התרחשו‬
‫במפלס ים המלח בעבר מעידות ללא כל‬ ‫כעשרה מחזורים של תקופות קרחוניות‬
‫תקופות ממושכות ורציפות של יובש‪.‬‬ ‫ספק על שינויים ניכרים במאזני המים באגן‬ ‫ותקופות בין־קרחוניות‪ .‬שינוייים אלו מתוארים‬
‫מהן כמויות הגשם הממוצעות באגן‬ ‫ההיקוות (מאחר שהתרחשו למרות מנגנון‬ ‫במסגרת ‪.8‬ו‪ .‬שינויים אקלימיים קטנים יותר‬
‫הניקוז העשויות להביא שינויים חריפים‬ ‫הבלימה הטבעי)‪ .‬התנודות מלמדות ככל‬ ‫התרחשו במהלך אלפי השנים האחרונות‪ ,‬ואלה‬
‫כל כך במאזן המים של ים המלח? מסתבר‬ ‫הנראה על שינויי אקלים‪ .‬שחזור של מפלסי‬ ‫הביאו לחילופים בין תקופות יבשות לרטובות‬
‫שכאשר כמות הגשם הממוצעת עומדת‬ ‫ים המלח נעשה על פי רשומות היסטוריות‬ ‫או בין תקופות חמות לקרות‪ .‬העדויות לשינויים‬
‫על ‪ 550‬מ״מ לשנה (באזור ירושלים)‪,‬‬ ‫וממצאים ארכאולוגיים (קלין‪ )1986 ,‬ועל פי‬ ‫נאספו מטבעות עצים עתיקים‪ ,‬מטבעות‬
‫מפלס ים המלח נשאר יציב למדי‪ .‬כאשר‬ ‫ממצאים ממערות הר סדום (‪Frumkin‬‬ ‫נטיפים וזקיפים במערות קרסט (‪Frumkin‬‬
‫הגשמים מתגברים והממוצע עומד על ‪650‬‬ ‫‪ .)et al., 1991‬מתברר שבמהלך ‪8,000‬‬ ‫‪ ,)et al., 1999‬ממשקעי אגמים (ברוך‪)1986 ,‬‬
‫מ״מ לשנה‪ ,‬מפלס ים המלח עולה‪ .‬כאשר‬ ‫השנים האחרונות התרחשו באזורנו חמש‬ ‫ומשכבות שלג המצטברות על גבי הקרחונים‪.‬‬
‫הגשמים מתמעטים והממוצע עומד על ‪450‬‬ ‫תקופות לחות יחסית וביניהן חמש תקופות‬ ‫מפלס ים המלח מעיד על אותם השינויים‬
‫מ״מ לשנה‪ ,‬מפלס ים המלח יורד (‪Enzel‬‬ ‫יבשות יחסית‪ .‬בתקופה הלחה ביותר‪,‬‬ ‫(‪ .)Enzel et al, 2008‬מהם אפוא השינויים?‬
‫שהייתה לפני כ־‪ 5,000‬שנה‪ ,‬עמד כנראה‬
‫‪.)et al., 2003‬‬ ‫ועל מה הם מעידים?‬