Page 291 - israel water resources
P. 291

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬                                                              ‫‪284‬‬

‫השיכוב והערבול באגם‪ :‬ים המלח היה משוכב במשך מאות‬             ‫זו גרמה לכך שהמפלס נשמר יציב באופן יחסי‪ ,‬עם תנודות‬
                                                             ‫קלות של מטרים בודדים‪ .‬מנגנון הבלימה נוצר כתוצאה של‬
‫שנים (וסביר להניח אלפי שנים) (;‪Neev and Emeri, 1967‬‬          ‫החלוקה הטבעית של ים המלח לשני אגנים (איור ‪ :)12.1‬אגן‬
‫‪ .)Steinhorn and Gat, 1983‬השכבה העליונה (אפילימניון)‬         ‫צפוני עמוק (יותר מ־‪ 300‬מטרים) ואגן דרומי רדוד (כ־‪ 5‬מטרים)‪.‬‬
‫הייתה בדרך כלל בעובי ‪ 50‬מטרים ובצפיפות של ‪ 1,205‬ק״ג‬          ‫המצַר שבין שני האגנים מצוי ברום ‪ -401‬מטרים (כמובן מתחת‬
‫למ״ק‪ ,‬והשכבה התחתונה (היפולימניון) הייתה בעובי של כ־‪300‬‬      ‫לפני האוקיינוסים)‪ .‬בתקופות רטובות‪ ,‬כאשר הגשמים התגברו‬
‫מטרים ובצפיפות של ‪ 1,234‬ק״ג למ״ק (‪.)Steinhorn et al., 1979‬‬   ‫והזרימות בנחלים התחזקו‪ ,‬עלה מפלס ים המלח והציף את האגן‬
‫אגם משוכב באופן תמידי‪ ,‬כמו ים המלח במצבו הטבעי‪ ,‬נקרא‬         ‫הדרומי הרדוד‪ .‬עקב כך גדל שטח האגם בכ־‪ 20%‬וההתאדות‬
‫אגם מירומיקטי (איור ‪ 12.3‬חלק א)‪ .‬הבדלי הצפיפות נבעו‬          ‫גדלה אף היא בכ־‪ .20%‬הגידול בהתאדות איזן את הגידול‬
‫כמובן מהעובדה שהשכבה העליונה נמהלה באופן קבוע על‬             ‫בכניסות המים לאגם‪ ,‬ולכן המפלס לא עלה באופן פרופורציונלי‬
‫ידי מי הירדן (ונחלים נוספים) שזרמו אליה‪ .‬יציבות זו החלה‬      ‫לריבוי הגשמים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בתקופות יבשות‪ ,‬כאשר הגשמים‬
‫להתערער מאז החלו בני האדם להטות מים לשימוש מקומי‬             ‫התמעטו והזרימות בנחלים נחלשו‪ ,‬ירד מפלס ים המלח והאגן‬
‫באגן ההיקוות‪ .‬הקטנת כניסתם של המים השפירים לים המלח‬          ‫הדרומי התייבש‪ .‬בעקבות זאת קטן שטח האגם ובהתאם קטנה‬
‫גרמה להצטמצמות עובייה של שכבת המים העליונה (איור ‪12.3‬‬        ‫ההתאדות‪ .‬הקטנת ההתאדות איזנה את הקיטּון בכניסות המים‬
‫חלק ב)‪ .‬בה בעת‪ ,‬מליחות השכבה העליונה גדלה בהדרגה עקב‬         ‫לאגם‪ ,‬והמפלס לא ירד באופן פרופורציונלי להתמעטות הגשמים‪.‬‬
‫המיהול הנמוך ועקב ההתאדות‪ .‬בשנת ‪ 1979‬התרחשה ״מהפכה״‬          ‫חלוקת ים המלח לשני אגנים שימשה אפוא מנגנון בלימה‬
‫לימנולוגית בים המלח‪ ,‬השכבה העליונה נעלמה ועמודת המים‬         ‫שמנע שינויים גדולים במפלס האגם למרות השינויים בכמויות‬
‫הפכה הומוגנית‪ .‬אגם מסוג זה‪ ,‬שעמודת המים שלו מעורבלת‪,‬‬         ‫הגשמים‪ .‬יציבות מפלסים מעין זו התקיימה לפחות ‪ 300‬שנה‪,‬‬
                                                             ‫מאמצע המאה השבע עשרה ועד אמצע המאה העשרים (‪Klein‬‬
       ‫נקרא אגם הולומיקטי (שמתרחש בו שיכוב עונתי בלבד)‪.‬‬      ‫‪.)and Flohn, 1987; Enzel et al., 2003; Ken-Tor et al., 2004‬‬
‫המעבר מאגם מירומיקטי לאגם הולומיקטי (מאגם משוכב‬              ‫בתקופה זו מפלסי האגם עלו מעט וירדו מעט‪ ,‬ובפועל נעו בטווח‬
‫תמידי למעורבל) לא היה חד‪ ,‬מאחר שהיו שנים שיטפוניות‬
‫אחדות שיצרו שוב אגם משוכב‪ ,‬מירומיקטי‪ .‬כך למשל‪ ,‬מייד‬                                               ‫שבין ‪ -391‬לבין ‪ -405‬מטרים‪.‬‬
‫לאחר ערבול האגם בשנת ‪ 1979‬התרחשו שיטפונות ויצרו שוב‬          ‫עם זאת‪ ,‬מנגנון הבלימה לא פעל בתקופות היסטוריות‬
‫שכבת מים עליונה בצפיפות נמוכה יחסית‪ ,‬והשכבתיות החדשה‬         ‫אחרות ובעידנים גאולוגיים קדומים‪ ,‬כאשר התרחשו שינויים‬
‫נמשכה ארבע שנים (‪ .)1983-1979‬כאשר השכבה העליונה‬              ‫אקלימיים גדולים וממושכים‪ .‬שינויי אקלים קיצוניים בהיסטוריה‬
‫הצטמצמה שוב ונעלמה‪ ,‬האגם התערבל פעם נוספת (‪Anati et‬‬          ‫הגאולוגית שינו את מאזן המים באופן חריף‪ ,‬ובתנאים אלו‬
‫‪ .)al., 1987‬התהליך חזר על עצמו פעם שלישית כשהאגם הפך‬         ‫השתנה מפלס ים המלח בעשרות מטרים ולפעמים במאות‬
‫מירומיקטי למשך שלוש שנים נוספות (‪ .)1995-1992‬ואולם‪,‬‬
                                                                                                           ‫מטרים (מסגרת ‪.12‬ב)‪.‬‬
                           ‫מאז שנת ‪ 1995‬הפך האגם הולומיקטי‪.‬‬

‫‪.12‬ב‪ .‬תנודות מפלס ים המלח — עדות לתקופות רטובות ויבשות‪:‬‬

‫מפלס ים המלח ברום ‪ -300‬מ׳‪ ,‬היינו כ־‪100‬‬  ‫כידוע‪ ,‬מפלס ים המלח נקבע על פי‬           ‫בהיסטוריה הגאולוגית התרחשו שינויים‬
‫מ׳ מעל מפלסו הנוכחי‪ .‬אין אפוא ספק שהיו‬  ‫היחס בין כמות המים הנכנסת אליו ובין‬      ‫אקלימיים מסוגים שונים‪ .‬במיליון השנים‬
‫תקופות ארוכות ברוכות בגשמים‪ ,‬אך גם‬      ‫הכמות המתאדה ממנו‪ .‬התנודות הגדולות‬       ‫האחרונות‪ ,‬בתקופת הפליסטוקן‪ ,‬התרחשו‬
                                        ‫במפלס ים המלח בעבר מעידות ללא כל‬         ‫כעשרה מחזורים של תקופות קרחוניות‬
     ‫תקופות ממושכות ורציפות של יובש‪.‬‬    ‫ספק על שינויים ניכרים במאזני המים באגן‬   ‫ותקופות בין־קרחוניות‪ .‬שינוייים אלו מתוארים‬
‫מהן כמויות הגשם הממוצעות באגן‬           ‫ההיקוות (מאחר שהתרחשו למרות מנגנון‬       ‫במסגרת ‪.8‬ו‪ .‬שינויים אקלימיים קטנים יותר‬
‫הניקוז העשויות להביא שינויים חריפים‬     ‫הבלימה הטבעי)‪ .‬התנודות מלמדות ככל‬        ‫התרחשו במהלך אלפי השנים האחרונות‪ ,‬ואלה‬
‫כל כך במאזן המים של ים המלח? מסתבר‬      ‫הנראה על שינויי אקלים‪ .‬שחזור של מפלסי‬    ‫הביאו לחילופים בין תקופות יבשות לרטובות‬
‫שכאשר כמות הגשם הממוצעת עומדת‬           ‫ים המלח נעשה על פי רשומות היסטוריות‬      ‫או בין תקופות חמות לקרות‪ .‬העדויות לשינויים‬
‫על ‪ 550‬מ״מ לשנה (באזור ירושלים)‪,‬‬        ‫וממצאים ארכאולוגיים (קלין‪ )1986 ,‬ועל פי‬  ‫נאספו מטבעות עצים עתיקים‪ ,‬מטבעות‬
‫מפלס ים המלח נשאר יציב למדי‪ .‬כאשר‬       ‫ממצאים ממערות הר סדום (‪Frumkin‬‬           ‫נטיפים וזקיפים במערות קרסט (‪Frumkin‬‬
‫הגשמים מתגברים והממוצע עומד על ‪650‬‬      ‫‪ .)et al., 1991‬מתברר שבמהלך ‪8,000‬‬        ‫‪ ,)et al., 1999‬ממשקעי אגמים (ברוך‪)1986 ,‬‬
‫מ״מ לשנה‪ ,‬מפלס ים המלח עולה‪ .‬כאשר‬       ‫השנים האחרונות התרחשו באזורנו חמש‬        ‫ומשכבות שלג המצטברות על גבי הקרחונים‪.‬‬
‫הגשמים מתמעטים והממוצע עומד על ‪450‬‬      ‫תקופות לחות יחסית וביניהן חמש תקופות‬     ‫מפלס ים המלח מעיד על אותם השינויים‬
‫מ״מ לשנה‪ ,‬מפלס ים המלח יורד (‪Enzel‬‬      ‫יבשות יחסית‪ .‬בתקופה הלחה ביותר‪,‬‬          ‫(‪ .)Enzel et al, 2008‬מהם אפוא השינויים?‬
                                        ‫שהייתה לפני כ־‪ 5,000‬שנה‪ ,‬עמד כנראה‬
                       ‫‪.)et al., 2003‬‬                                                                ‫ועל מה הם מעידים?‬
   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296