Page 289 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪282‬‬

‫‪.12‬א‪ .‬המאפיינים הגאולוגיים של בקע ים המלח‪:‬‬

‫מקצב המילוי‪ ,‬ועל כן בתקופה זו נוצר בור‬ ‫קצב ההעתקה האנכי הוא כ־‪ 0.5‬מ״מ בשנה‪.‬‬ ‫בקע ים המלח משתרע לאורך כ־‪ 1,000‬ק״מ‪,‬‬
‫טופוגרפי גדול‪ .‬הבור התמלא במי ים‪ ,‬שחדרו‬ ‫הבור שנוצר בקרום כדור הארץ מתמלא‬ ‫מבקעת הלבנון (בגבול טורקיה) בצפון‪ ,‬דרך‬
‫אליו מהים התיכון דרך עמק יזרעאל ויצרו את‬ ‫בסחף המובל מההרים הסובבים אותו‬ ‫עמק החולה‪ ,‬הכינרת‪ ,‬בקעת הירדן‪ ,‬הערבה‪,‬‬
‫לגונת סדום (מסגרת ‪.9‬ה)‪ .‬מי הים המלוחים‬ ‫מפרץ אילת ועד מצרי טיראן בדרום‪ .‬בקע‬
‫התאדו באינטנסיביות בלגונת סדום ויצרו‬ ‫ובמשקעים אחרים‪.‬‬ ‫ים המלח הוא שבר טרנספורם המפריד בין‬
‫גוף מים מלוח שממנו שקעו מלחים שונים‬ ‫אפשר לחלק את התקופה שבה‬ ‫הפלטה הערבית ממזרח לבין הפלטה של‬
‫‪(l‬גבת‪C‬סח‪a‬יל‪—N‬ה)‪4,‬גירה‪O‬נ‪S‬קא‪a‬ררגאו‪C‬י‪,‬ניםוטלתב—צסו‪3‬ורף‪O‬ת‪C‬מס‪a‬לדוח‪,C‬םהב(ל‪,‬יה‪k‬טמ‪a‬ש‪—Z‬ך‬ ‫התפתח הבקע לשלושה חלקים‪ .‬התקופה‬ ‫סיני והלבנט ממערב (;‪Garfunkel, 1981‬‬
‫‪ .)1997‬עובי תצורת סדום מגיע עד כדי ‪4-3‬‬ ‫הראשונה מתאפיינת בקצב השתפלות‬ ‫‪Garfunkel and Ben-Avraham,‬‬
‫ק״מ במרכז הבקע‪ .‬השלב השלישי דומה‬ ‫(נפילת קרקעית הבקע) השווה לקצב‬ ‫‪ .)1996‬הבקע החל להתפתח לפני כ־‪20‬‬
‫לשני בכך שקצב ההשתפלות גדול מקצב‬ ‫המילוי של הבקע בסחף‪ ,‬ועל כן‪ ,‬מבחינה‬ ‫מיליון שנה‪ ,‬ומאז לא פסקה תנועתו‪ .‬הבקע‬
‫המילוי‪ ,‬אולם הקשר עם הים התיכון נותק‬ ‫טופוגרפית‪ ,‬פני השטח לא השתנו באופן‬ ‫מתאפיין בהעתקה אופקית ובהעתקה‬
‫ונותר בור טופוגרפי עמוק‪ .‬בבור העמוק‬ ‫קיצוני‪ .‬בשלב הזה התמלא הבקע בסחף‬ ‫אנכית‪ .‬ההעתקה האופקית גרמה לתנועה‬
‫התקיימו אגמים‪ ,‬שהשתרעותם השתנתה‬ ‫יבשתי שהובל באמצעות זרימת מים באפיקי‬ ‫צפונה של עבר הירדן המזרחי‪ ,‬בהשוואה‬
‫בהתאם לאקלים‪ .‬בשלב זה הצטברו בבקע‬ ‫הנחלים‪ .‬הסחף יצר את תצורת חצבה‪,‬‬ ‫לעבר הירדן המערבי‪ ,‬למרחק כולל של ‪105‬‬
‫משקעי אגמים‪ ,‬בעיקר חוואר וגיר ארגוניט‪,‬‬ ‫שהינה קונגלומרט‪ ,‬היינו תלכיד של חלוקי‬ ‫ק״מ‪ .‬קצב התנועה הממוצע הוא אפוא‬
‫אבנים‪ ,‬חצץ וחול שהודבקו יחד‪ .‬עובייה של‬ ‫‪ 5‬מ״מ בשנה‪ .‬ההעתקה האנכית במקום‬
‫ובכללם תצורות עמורה‪ ,‬הלשון וצאלים‪.‬‬ ‫תצורת חצבה מגיע עד כדי ‪ 3‬ק״מ בחלקים‬ ‫המקסימלי‪ ,‬בים המלח‪ ,‬יצרה בור בעומק של‬
‫שונים של הבקע‪ .‬השלב השני בהתפתחות‬ ‫כ־‪ 10‬ק״מ‪ ,‬המוגבל בשני צדדיו בהעתקים‪.‬‬
‫הבקע מתאפיין בקצב השתפלות הגדול יותר‬

‫המלח? וכיצד ניתן לקיים אותן זו לצד זו בלי לפגוע בסביבה?‬ ‫מקורות תעסוקה‪ ,‬במיוחד בתחום התעשייה והתיירות‪ .‬הודות‬
‫השאלות רבות וקשות‪ .‬במקומות אחרים בעולם שעמדו בלחצים‬ ‫לעושר המשאבים הטבעיים שסביבו התפתחה בו תעשייה כימית‬
‫סביבתיים דומים התרחשו אסונות טבע (פרק ‪ .)5.2‬האם‬ ‫משגשגת‪ .‬בה בעת התפתחה סביב האגם גם תיירות בריאות‬
‫נשכיל למנוע זאת? האם נצליח לשמר על ייחודיות המקום גם‬ ‫ונופש‪ ,‬אם כי בהיקף מצומצם‪ ,‬אך יש לה פוטנציאל להפוך‬
‫עבור הדורות הבאים? רעיונות רבים הוצעו כדי להתמודד עם‬ ‫למוקד תיירותי בין־לאומי‪ .‬התעשייה והתיירות מפרנסות את‬
‫האתגרים‪ .‬פרויקט תעלת הימים הוא אחד הרעיונות‪ ,‬והוא‬ ‫תושבי הסביבה בכבוד‪ ,‬ומשום כך קיימת מחויבות ציבורית לא‬
‫עצמו עבר גלגולים רבים ומטרותיו השתנו במשך הזמן‪ .‬עד כה‬ ‫רק לשמירת הטבע והנוף‪ ,‬אלא גם לשמירת מקורות התעסוקה‪.‬‬
‫לא ננקטה כל יוזמה ממשית להתמודד עם האתגרים‪ ,‬מאחר‬ ‫כידוע‪ ,‬במחצית השנייה של המאה העשרים התרחשו‬
‫שהפרויקט שנוי במחלוקת‪ .‬בפרק זה נראה שהמציאות מורכבת‪.‬‬ ‫באזור ים המלח שינויים קיצוניים‪ ,‬המאיימים לכאורה על האזור‬
‫מצד אחד — אסון טבע אינו עומד להתרחש בים המלח; מצד‬ ‫כולו‪ ,‬ובכללו הטבע והנוף‪ ,‬התעשייה והתיירות‪ .‬האוכלוסייה‬
‫אחר — אין להקל ראש בסכנות‪ .‬בפרק זה נסביר כיצד ניתן לשמור‬ ‫במדינות החולקות את אגן ההיקוות של ים המלח גדלה במהלך‬
‫על תופעות הטבע הייחודיות ובה בעת להביא לשגשוג המקום‬ ‫המאה העשרים באופן מואץ‪ ,‬מפחות ממיליון נפש בתחילתה‬
‫ועד כ־‪ 25‬מיליון נפש בסופה (כולל ישראל‪ ,‬ירדן וחלקים מסוריה‬
‫אגב קיום הרמוני של התעשייה והתיירות‪.‬‬ ‫ולבנון)‪ .‬כל התושבים צמאים למים ומנצלים את המקורות‬
‫כפי שיובהר בפרק זה‪ ,‬התהליכים העיקריים המתרחשים‬ ‫הטבעיים באגן ההיקוות עד לקצה גבול יכולת ההפקה‪ .‬התוצאה‬
‫בסביבת ים המלח קשורים במישרין לתהליכים הידרולוגיים‬ ‫הבלתי נמנעת היא ירידה חריפה בזרימת המים בנהר הירדן‬
‫ולפיתוח משאבי המים‪ :‬התייבשות האגם נובעת בראש ובראשונה‬ ‫ובנחלים האחרים‪ .‬עקב כך האגם הולך ומתייבש‪ ,‬מפלסו יורד‪,‬‬
‫ממאזן המים השלילי באגן ההיקוות; שמורות הטבע מושכות‬ ‫שטחו מצטמצם בקצב מזורז‪ ,‬בולענים מתפתחים סביבו ועתידו‬
‫תיירים בשל המעיינות הניזונים ממי התהום ובשל הזרימות‬
‫השיטפוניות בקניונים; הבולענים מתפתחים על חוף האגם עקב‬ ‫לוט בערפל‪.‬‬
‫שינויים בזרימת מי התהום; התשתית הפיזית (כבישים וקווי‬ ‫האם אנו עדים לתהליך שיצא מכלל שליטה? האם‬
‫מים וחשמל) נפגעת כתוצאה של התחתרות נחלים ובמיוחד‬ ‫ים המלח עתיד להתייבש? או שמא אפשר יהיה לייצב אותו?‬
‫עקב שיטפונות קיצוניים; הקונפליקט בין התעשייה לתיירות‬ ‫האם הצמחים‪ ,‬בעלי החיים ותופעות הטבע הייחודיות נמצאים‬
‫נובע מפעילות המפעלים הגורמת לעלייתו של מפלס מי התהום‬ ‫בסכנת הכחדה? מה עתידן של התעשייה והתיירות באזור ים‬