Page 292 - israel water resources

‫פרק ‪ :12‬ים המלח ‪285‬‬

‫‪ĕĔģĕĚđĤĕĚ ęĎČ - 1930 ĦĜĥ‬‬ ‫‪Č‬‬ ‫האגם ההולומיקטי מתנהג כמו הכינרת (פרק ‪,)7.3‬‬
‫‪Ĥ"Ěģ 1,020 ēĔĥ ,ĤĔĚ -390 ĝĘĠĚ‬‬ ‫היינו הוא הופך למשוכב באופן עונתי‪ ,‬בקיץ‪ ,‬עקב חימום‬
‫‪ęđĤď‬‬ ‫השכבה העליונה וירידת הצפיפות שלה‪ .‬הבדלי הצפיפויות‬
‫‪-200 ěđĠĢ‬‬ ‫‪ĪġĜĕĘ ĤĢĕĚ‬‬ ‫הנגרמים בשל הטמפרטורות השונות לא היו ניכרים בעבר‪,‬‬
‫‪(ĤĔĚ) ĐčđĎ‬‬ ‫‪-400‬‬ ‫‪ĕĜđĠĢ ěĎČ‬‬ ‫‪ĕĚđĤď ěĎČ‬‬ ‫כל עוד הבדלי המליחויות בין שתי השכבות הגדולות‬
‫היו דומיננטיים‪ .‬ואולם‪ ,‬מאז הפך האגם הולומיקטי‪,‬‬
‫‪-600‬‬ ‫הבדלי הטמפרטורות משפיעים על הצפיפות‪ ,‬ושכבת‬
‫המים העליונה‪ ,‬שעובייה כ־‪ 20‬מטרים‪ ,‬אינה מתערבבת‬
‫‪čĕĢĕđ čėđĥĚ ĕĞčĔ ęĎČ‬‬ ‫במשך חודשי הקיץ עם השכבה התחתונה הצפופה יותר‬
‫‪ĦēĘĚĦ ĕčĎ ĘĞ ęĕĠĢ ĦēĘĚĦč ęĕĘđĐĚĐ ěďĤĕ ĕĚ‬‬ ‫(;‪Gertmam and Hecht, 2002; Nehorai et al., 2013‬‬

‫‪0 10 20 30 40 50 60 70 80‬‬ ‫‪.)Arnon et al., 2016‬‬
‫בסיכומו של דבר‪ ,‬מליחותה של שכבת המים‬
‫‪(Ěīģ) ģēĤĚ‬‬ ‫העליונה בים המלח הלכה וגדלה באופן הדרגתי מאז‬
‫החל האדם לשנות את הזרימה הטבעית באגן ההיקוות‪,‬‬
‫‪ĕĔģĕĚđĤĕĚ ęĎČ - 1978 ĦĜĥ‬‬ ‫‪č‬‬ ‫ופעמים מספר המליחות השתנתה בצורת מדרגות (עליות‬
‫או ירידות) עקב תופעות השיכוב והערבול בים המלח‪.‬‬
‫‪Ĥ"Ěģ 750 ēĔĥ ,ĤĔĚ -401 ĝĘĠĚ‬‬ ‫הבנת מנגנון השיכוב והערבול בים המלח חשובה לחישוב‬
‫של מאזן המים דלהלן‪ ,‬שכן השתנות המליחות בשכבת‬
‫‪-200 ěđĠĢ‬‬ ‫‪ĪġĜĕĘ ĤĢĕĚ‬‬ ‫‪ęđĤď‬‬
‫המים העליונה קבעה את קצב האידוי‪.‬‬
‫‪(ĤĔĚ) ĐčđĎ‬‬ ‫‪ĕĜđĠĢ ěĎČ‬‬ ‫‪ĕĚđĤď ěĎČ‬‬
‫‪-400‬‬ ‫ההתאדות מהאגם‪ :‬כאמור לעיל‪ ,‬קשה מאוד למדוד‬

‫‪-600‬‬ ‫באופן ישיר את ההתאדות מים המלח‪ ,‬ולכן החוקרים‬
‫התמקדו בהערכות‪ .‬חישובי ההתאדות הניבו קצבים שונים‪,‬‬
‫‪,ĦģģďĦĚ ĐĜđĕĘĞĐ ĐčėĥĐ ,ĥčĕĕĦĚ ęĎČĐ‬‬ ‫הנעים בין ‪ 1.05‬מ׳ ל־‪ 1.70‬מ׳ לשנה (;‪Mero et al., 1983‬‬
‫‪ĕĚđĤďĐ ěĎČč đĚģđĐ ĕđďĕČ ĦđėĕĤčđ ęĕĘĞĠĚ ,ģĦĜĦĚ ĕĚđĤď ěĎČĐ‬‬ ‫‪ .)Stanhill, 1994; Yechieli et al., 1998‬ככל שהתפתח‬
‫המחקר המדעי כך גברה ההכרה שהדרך המדויקת‬
‫‪0 10 20 30 40 50 60 70 80‬‬ ‫לחשב את קצב ההתאדות היא באופן עקיף‪ ,‬באמצעות‬
‫מאזני אנרגיה (‪Krumgalz et al., 2000; Lenskey et al.,‬‬
‫‪(Ěīģ) ģēĤĚ‬‬ ‫‪ .)2005‬חישובי האנרגיה מבוססים על עקרונות פיזיקליים‬
‫בסיסיים‪ ,‬למשל על היכולת של קרינת השמש לגרום‬
‫‪ĕĔģĕĚđĘđĐ ęĎČ - 1995 ĦĜĥ‬‬ ‫‪Ď‬‬ ‫למולקולות המים לעבור מהפאזה הנוזלית לפאזה הגזית‬
‫‪Ĥ"Ěģ 700 ēĔĥ ,ĤĔĚ -410 ĝĘĠĚ‬‬ ‫(להתאדות)‪ .‬מחקרים אלו הניבו הערכות בטווח מצומצם‬

‫‪-200 ěđĠĢ‬‬ ‫‪ĪġĜĕĘ ĤĢĕĚ‬‬ ‫‪ęđĤď‬‬ ‫יותר‪.‬‬
‫‪-400‬‬ ‫מולקולת המים בנויה בצורת דיפול‪ ,‬הטעון חלקית‬
‫‪(ĤĔĚ) ĐčđĎ‬‬ ‫‪ĕĜđĠĢ ěĎČ‬‬ ‫‪ĕĚđĤď ěĎČ‬‬ ‫במטען חשמלי חיובי בצד אחד ומטען חשמלי שלילי בצד‬
‫האחר (מסגרת ‪.1‬א)‪ .‬משום כך נמשכות מולקולות המים‬
‫‪-600‬‬ ‫‪ęĎČĐ ,ęĘĞĜ čđėĕĥĐ ,ĥčĕĕĦĚ ęĎČĐ‬‬ ‫אל היונים המומסים בהם ועוטפות אותם במבנה הנקרא‬
‫‪0‬‬ ‫‪ĦđĐčĎđĚ ĦđĘĘđĝĐ ,ĦđėĕĤčč Ğģđĥ ēĘĚ ĘčĤĞĦĚ‬‬ ‫מעטפת הידרטציה‪ .‬ככל שריכוז המלחים המומסים במים‬
‫גדל‪ ,‬כך קטנה כמות מולקולות המים ה״חופשיות״ (שאינן‬
‫‪-200 ěđĠĢ‬‬ ‫‪10 20 30‬‬ ‫‪40 50‬‬ ‫‪60 70 80‬‬ ‫חלק ממעטפות ההידרטציה) המסוגלות לעזוב את גוף‬
‫‪-400‬‬ ‫‪(Ěīģ) ģēĤĚ‬‬ ‫המים בהתאדות‪ ,‬ועל כן קצב האידוי הולך וקטן‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬ככל שריכוז המומסים גדל‪ ,‬כך לחץ האדים של‬
‫‪ĕĔģĕĚđĘđĐ ęĎČ - 2016 ĦĜĥ‬‬ ‫‪ď‬‬
‫‪Ĥ"Ěģ 600 ēĔĥ ,ĤĔĚ -430 ĝĘĠĚ‬‬ ‫התמיסה קטן וההתאדות קטנה‪.‬‬
‫כיום קיימת הסכמה באשר לקצבי ההתאדות הבאים‪.‬‬
‫‪ĪġĜĕĘ ĤĢĕĚ‬‬ ‫‪ęđĤď‬‬ ‫קצב האידוי מפני מים מתוקים (מים חסרי מלחים) בתנאי‬
‫האקלים של ים המלח הוא ‪ 3.5‬מטרים לשנה (איור ‪.)6.10‬‬
‫‪(ĤĔĚ) ĐčđĎ‬‬ ‫‪ĕĜđĠĢ ěĎČ‬‬ ‫‪ĕĚđĤď ěĎČ‬‬ ‫במחצית המאה העשרים‪ ,‬כשריכוז המלחים בים המלח‬
‫(בשכבתו העליונה) היה ‪ 280‬גר׳ בליטר‪ ,‬קצב האידוי ממנו‬
‫‪-600‬‬ ‫היה ‪ 1.6-1.5‬מטרים לשנה‪ .‬בראשית המאה העשרים‬
‫ואחת‪ ,‬ריכוז המלחים בים המלח מגיע ל־‪ 345‬גר׳ בליטר‪,‬‬
‫‪ēĘĚ ĞĕģĥĚđ ĥčĕĕĦĐĘ ĖĕĥĚĚ ęĎČĐ‬‬ ‫וקצב האידוי קטן לכ־‪ 1.15‬מטרים בשנה (;‪Stanhilll, 1994‬‬
‫‪ďđĞ ĦđĐčĎđĚ ĦđĘĘđĝĐ ,ĐčĞĦĚ ĦđėĕĤčč ēĘĚĐ Ħčėĥ‬‬
‫‪.)Yechieli et al., 1998; Lensky et al., 2005‬‬
‫‪0 10 20 30 40 50 60 70 80‬‬

‫‪(Ěīģ) ģēĤĚ‬‬

‫‪ĐĘđĐĚ ĐĜđĕĘĞ Đčėĥ‬‬
‫‪ĦēĘĚĦ - ĐĜđĦēĦ Đčėĥ‬‬

‫‪ĕđďĕČ ĦđėĕĤč‬‬
‫‪ĔĕĘĐ Ħčėĥ‬‬

‫איור ‪ :12.3‬חתכים לאורך ים המלח בזמנים שונים המדגימים את ההשתנות‬
‫של מבנה גוף המים‪( :‬א) אגם מירומיקטי יציב‪ ,‬שבו התקיים מנגנון הבלימה;‬

‫(ב) אגם מירומיקטי בלתי יציב‪ ,‬שמפלסו ירד בהתמדה‪ .‬באגן הדרומי ניבנו‬
‫בריכות האידוי‪ ,‬שאליהן נשאבים המים מהאגן הצפוני‪ ,‬ולצידן נבנו בתי המלון;‬
‫(ג) האגם הצפוני התנתק מהדרומי‪ .‬באגן הצפוני נוצר אגם הולומיקטי שמפלסו‬

‫יורד בהתמדה‪ .‬באגן הדרומי שקע מלח בבריכות ומפלסן עולה; (ד) האגם‬
‫ההולומיקטי ממשיך להתייבש ומתחיל להשקיע מלח‪ .‬בדרום — שכבת המלח‬

‫מתעבה בבריכות האידוי והסוללות מוגבהות‪.‬‬