Page 290 - israel water resources

‫פרק ‪ :12‬ים המלח ‪283‬‬

‫הערכה מדויקת של מאזן המים‪ ,‬המגדירה באופן כמותי‬ ‫באזור בתי המלון; ההיתכנות הפיזית והכלכלית של תעלת‬
‫את כל הכניסות והיציאות‪ ,‬היא משימה קשה ומורכבת‪ .‬אף‬ ‫הימים תלויה בראש ובראשונה בצרכים של משקי המים בישראל‬
‫על פי שניתן למדוד באופן מדויק למדי את עובי הגשם היורד‬
‫על האגם ואת נפחי הזרימות הנכנסות אליו בנחלים השונים‪,‬‬ ‫ובמדינות השכנות‪.‬‬
‫קשה מאוד למדוד את נפח הזרימות התת־קרקעיות הנובעות‬ ‫אין אפוא ספק שאתגרים קשים ומורכבים עומדים בפני‬
‫בקרקעית האגם‪ ,‬וקשה עוד יותר למדוד את קצב ההתאדות‬ ‫מנהיגי המדינות ובפני אנשי המקצוע‪ .‬ההחלטות שיתקבלו‬
‫ממנו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כל אחד מרכיבי המאזן משתנה במשך הזמן‪,‬‬ ‫בעתיד מחייבות הבנה מעמיקה של התהליכים ההידרולוגיים‬
‫הן בשל השינויים השנתיים במזג האוויר והן בשל השינויים‬ ‫המתרחשים בהווה והצפויים בעתיד ותלויות בתוכניות הפיתוח‬
‫הסביבתיים הקיצוניים המתחוללים באגם ובסביבתו‪ .‬קיים‬ ‫של משקי המים במדינות השונות‪ .‬שאלות המפתח הן‪ :‬האם‬
‫אפוא קושי אובייקטיבי בחישוב מאזן המים‪ .‬אי־הוודאות מקשה‬ ‫תוכנית תעלת ימים תקרום עור וגידים? באיזה תוואי? האם‬
‫את הערכת השינויים הצפויים בעתיד ואת הכנתן של תוכניות‬ ‫היא תאפשר לייצר אנרגיה ומים שפירים? האם היא מסכנת את‬
‫פיתוח ושיקום‪ ,‬שהרי תוכניות הנדסיות חייבות להתבסס על‬
‫הסביבה או משתלבת בה? מהי הכדאיות הכלכלית שלה?‬
‫נתונים מדויקים ואמינים‪.‬‬ ‫פרק זה פותח בתיאור תהליך ההתייבשות של ים המלח‬
‫כדי להתמודד עם האתגר יש צורך להבין את התהליכים‬ ‫ומחשב את קצבי ההתייבשות בעבר‪ ,‬בהווה ובעתיד‪ .‬לאחר מכן‬
‫ההידרולוגיים‪ ,‬הלימנולוגיים והגאומורפולוגיים המתרחשים‬ ‫מפורטות הבעיות הסביבתיות הנובעות מההתייבשות‪ ,‬ובמיוחד‬
‫באגם ובסביבתו‪ ,‬המשפיעים באופן ממשי על כמויות המים‬ ‫התופעה של היווצרות הבולענים‪ .‬הפרק נמשך בתיאור הרעיון של‬
‫הנכנסות והיוצאות‪ .‬הדיון דלהלן מחולק לפיכך לכמה שלבים‪,‬‬ ‫תעלת הימים על גלגוליה השונים ועל השפעותיה הסביבתיות‪.‬‬
‫המסודרים באופן לוגי‪ ,‬המאפשרים להבין את התהליכים ולחשב‬ ‫למרות יכולת החיזוי הטובה‪ ,‬המתבססת על מחקרים ישנים‬
‫בסופו של דבר את מאזן המים‪ .‬בשלב הראשון מוסבר המבנה‬ ‫וחדשים‪ ,‬עדיין יש חוסר ודאות באשר להשפעתה של תעלת‬
‫הדו־אגני של ים המלח‪ ,‬הקובע את היחס בין מפלס האגם‬ ‫הימים‪ .‬כיום מתוכנן פרויקט פיילוט קטן לבחינת התהליכים‪.‬‬
‫לשטחו‪ ,‬אשר משפיע כמובן על גודל השטח שממנו מתאדים‬ ‫בפרק ‪ 17‬מפורטים האתגרים העתידיים של משק המים‪ ,‬ובכללם‬
‫המים‪ .‬בשלב השני מוסברת תופעת השיכוב באגם‪ ,‬שכן רק‬
‫מליחות המים בשכבה העליונה משפיעה על קצב האידוי‪ .‬בשלב‬ ‫עתיד תעלת הימים‪.‬‬
‫השלישי מחושב קצב ההתאדות והשתנותו במשך הזמן‪ .‬ברביעי‬
‫מפורטים השינויים מעשה־ידי־אדם שהתחוללו במאה העשרים‪,‬‬ ‫‪ 12.2‬התייבשות ים המלח‬
‫אשר שינו את כמויות המים הנכנסות לאגם והיוצאות ממנו‪.‬‬
‫בשלב החמישי מוצג מאזן המים השלם‪ ,‬ובו מסוכמות כמויות‬ ‫ים המלח הוא אגם סופי‪ ,‬היינו מים נכנסים אליו מכל הכיוונים‬
‫המים הנכנסות לאגם והיוצאות ממנו במהלך הזמן‪ ,‬הן אלו‬ ‫אך יוצאים ממנו בהתאדות בלבד (קלין‪ ;1986 ,‬רז‪Neev ;1993 ,‬‬
‫המדודות והן אלו המחושבות‪ .‬לבסוף מוצגת התוצאה של ירידת‬ ‫‪ .)and Emeri, 1967‬כשכמות המים הנכנסת לאגם גבוהה מכמות‬
‫המים המתאדה ממנו‪ ,‬מאזן המים מוגדר חיובי‪ ,‬והתוצאה היא‬
‫המפלס באופן כמותי‪.‬‬ ‫שמפלס האגם עולה‪ .‬כשהכמות הנכנסת קטנה מהאידוי‪ ,‬מאזן‬
‫המים מוגדר שלילי‪ ,‬והתוצאה היא שמפלס האגם יורד‪ .‬במהלך‬
‫המבנה הדו־אגני‪ :‬בים המלח התקיימה במשך תקופה ארוכה‬ ‫‪ 80‬השנים האחרונות (חוץ משנים בודדות) מתקיים בים המלח‬

‫״מערכת בלימה״ טבעית‪ ,‬שמנעה שינויי מפלס גדולים‪ ,‬אף‬ ‫מאזן מים שלילי‪ ,‬ולכן הוא הולך ומתייבש (איור ‪.)12.2‬‬
‫כאשר התרחשו תנודות באקלים ובכמויות הגשמים‪ .‬מערכת‬

‫‪-388‬‬
‫‪-390‬‬
‫‪-392‬‬
‫‪-394‬‬
‫‪-396‬‬
‫‪-398‬‬ ‫‪ęĕĜĎČ 2‬‬

‫‪-400‬‬
‫‪-402‬‬
‫‪-404‬‬
‫‪-406‬‬ ‫‪ěĎČ‬‬
‫‪-408‬‬ ‫‪ďēČ‬‬

‫‪(ĪĚ) ĐčđĎ‬‬‫‪-410‬‬
‫‪-412‬‬
‫‪-414‬‬
‫‪-416‬‬
‫‪-418‬‬
‫‪-420‬‬
‫‪-422‬‬
‫‪-424‬‬
‫‪-426 ĕĦđėČĘĚ ĤģĕĞč‬‬
‫‪-428 ĕĞčĔ ĤģĕĞč‬‬
‫‪-430‬‬
‫‪-432‬‬
‫‪-434‬‬
‫‪1900‬‬
‫‪1905‬‬
‫‪1910‬‬
‫‪1915‬‬
‫‪1920‬‬
‫‪1925‬‬
‫‪1930‬‬
‫‪1935‬‬
‫‪1940‬‬
‫‪1945‬‬
‫‪1950‬‬
‫‪1955‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪1965‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪22001175‬‬

‫‪ęĕĜĥ‬‬

‫איור ‪ :12.2‬ירידת מפלס ים המלח בשנים ‪( 2015-1900‬על פי רז‪ ;1993 ,‬השירות ההידרולוגי‪.)Enzel et al., 2003 ;2015 ,‬‬