Page 300 - israel water resources

‫פרק ‪ :12‬ים המלח ‪293‬‬

‫‪ěđĜčĘ‬‬ ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬ ‫חלופיים (איור ‪ .)12.13‬את החלופות השונות בחנו כמה ועדות‬
‫‪ĐĜđĚĥ‬‬ ‫מקצועיות‪ ,‬הן מבחינה הנדסית והן מבחינה כלכלית‪ ,‬ולבסוף‬
‫נמצא שהתוואי הכדאי ביותר הוא תוואי קטיף־מצדה (איור‬
‫‪ęĕĐ‬‬ ‫‪đėĞ‬‬ ‫‪ĦĠĢ‬‬ ‫‪ .)12.14‬לאור המלצת הוועדות הקימה הממשלה בשנת ‪ 1979‬את‬
‫‪ĐĠĕē‬‬ ‫‪ĐĕĤčĔ‬‬ ‫״חברת ים תיכון ים המלח״‪ ,‬וזו נערכה לסקר היתכנות מפורט‬
‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬ ‫בתוואי המומלץ (‪.)Mediterranean Dead Sea Co. Ltd., 1983‬‬
‫במסגרת הבדיקה נחפרה מנהרה גדולה במצוק ההעתקים‪ ,‬מצפון‬
‫‪ěđėĕĦĐ‬‬ ‫‪ĘČĞĤ‬‬ ‫‪Ēĕ ģĚĞ‬‬ ‫‪ĐĘđĠĞ‬‬ ‫לעין בוקק‪ .‬התוכנית הייתה להזרים בעשר השנים הראשונות‬
‫‪ěđĘģĥČ ĕČđđĦ‬‬ ‫כמות מים גדולה (כ־‪ 2‬מיליארד מ״ק בשנה) כדי להרים את‬
‫‪ĕČđđĦ‬‬ ‫המפלס‪ ,‬ובשלב השני להקטין את ההזרמה (למיליארד מ״ק‬

‫‪ĐĕĜĦĜ ĐĤďē ĕČđđĦ‬‬ ‫בשנה) כדי לשמור על מפלס אגם יציב‪.‬‬
‫במהלך בדיקת ההיתכנות ירד מחיר הנפט בעולם (עד ‪30‬‬
‫‪ęėĥ‬‬ ‫דולר לחבית)‪ ,‬חלף משבר האנרגיה והתוכנית נגנזה‪ .‬לאמיתו של‬
‫דבר‪ ,‬שתי סיבות הביאו לגניזתה‪ :‬ראשית‪ ,‬שער הריבית הגבוה‬
‫‪čĕčČ ĘĦ‬‬ ‫(מעל ‪ ,)10%‬שנותר בעולם גם בסיום משבר האנרגיה‪ ,‬גרם לייקור‬
‫ניכר בעלות ההון הדרוש להקמת התשתית; שנית‪ ,‬התברר‬
‫‪ďđďĥČ‬‬ ‫‪ęĕēĚĘĠ‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ęĕĜĢĕĜ‬‬ ‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬ ‫שבתקופה השנייה‪ ,‬לאחר הגעת מפלס האגם לרום יציב‪ ,‬ייצור‬
‫החשמל יצטמצם ולא יהיה רווחי‪ ,‬מכיוון שקצב הזרמת המים‬
‫‪ĕČđđĦ‬‬ ‫בתעלה יוגבל לקצב האידוי השנתי (כדי למנוע הצפות)‪ .‬שתי‬
‫הסיבות גרמו לכך שהכדאיות הכלכלית של הפרויקט הוטלה‬
‫‪ĐĒĞ ĦĎ ĦĕĕĤģ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬
‫‪ěđĤčē‬‬ ‫בספק והוא נגנז‪.‬‬
‫פרויקט תעלת הימים עלה לדיון מחודש בשנות התשעים‪,‬‬
‫‪ğĕĔģ‬‬ ‫‪Ğčĥ ĤČč‬‬ ‫‪ďĤĞ‬‬ ‫בגלל משבר המים‪ ,‬במטרה לייצר מים מותפלים (‪Glueckstern,‬‬
‫‪ .)1992‬הרעיון החדש היה לנצל את הפרש הגובה בין הים התיכון‬
‫‪ĕČđđĦ‬‬ ‫לים המלח כמקור לחץ‪ ,‬בתהליך האוסמוזה ההפוכה (פרק ‪.)16.2‬‬
‫לצורך המחשה‪ ,‬נניח שיש צינור סגור המתמלא במי ים מלוחים‬
‫‪ěďĤĕ‬‬‫‪ĐčĤĞĐ ĕČđđĦ‬‬ ‫ויורד מגובה פני הים (אפס) לגובה ‪ -400‬מ׳‪ ,‬למשל ממצדה לים‬
‫המלח‪ .‬בקצהו הנמוך של הצינור מותקנת ממברנה חצי־חדירה‪,‬‬
‫‪ĐĠĢĚ‬‬ ‫המאפשרת מעבר חופשי למולקולות מים וחוסמת את מעבר‬
‫‪ěđĚĤ‬‬ ‫המלחים המומסים‪ .‬בתנאים אלו ייווצר הפרש לחצים של ‪40‬‬
‫אטמוספרות בין שני צדי הממברנה‪ ,‬היינו בין המים שבצינור לבין‬
‫‪ęĕĤĢĚ‬‬ ‫האוויר החופשי שבחוץ‪ .‬התוצאה היא שבלי להשקיע אנרגיה‬
‫חיצונית יצאו דרך הממברנה מים מותפלים‪ .‬לאחר שיצאו כ־‪40%‬‬
‫‪ĐĤĐĜĚ‬‬ ‫מהמים‪ ,‬תישאר בצינור תמלחת מרוכזת בנפח של ‪ 60%‬מהכמות‬
‫‪ĐĘĞĦ‬‬ ‫המקורית‪ ,‬והיא תוזרם לים המלח‪ .‬תיאור פשטני זה מובא כאן רק‬
‫‪ęĕĚ ĦģĕĜĕ ĤĦČ‬‬ ‫לצורך ההמחשה‪ .‬בפועל‪ ,‬יש צורך בהגברת הלחץ ובמערך מסובך‬
‫‪Ħđĝĕđ ĤĎČĚ‬‬ ‫של ממברנות‪ .‬פרויקט זה לּווה ברעיונות נוספים שמטרתם לפתח‬
‫‪ēđė ĦĜēĦ‬‬ ‫את הנגב (אגמים לתיירות‪ ,‬אגמים לגידול דגים‪ ,‬קירור תחנות כוח‬
‫‪ĐčĕČĥ ĦĜēĦ‬‬
‫ועוד)‪.‬‬
‫התוכנית הייתה להזרים בתעלה ‪ 2‬מיליארד מ״ק של מי‬
‫ים מלוחים בשנה‪ .‬מתוך כמות זו ייווצרו ‪ 40%‬מים מותפלים‪,‬‬
‫היינו ‪ 800‬מלמ״ש‪ ,‬והיתר‪ 1,200 ,‬מלמ״ש של תמלחת מרוכזת‪,‬‬
‫יסולקו לים המלח (לאיזון האידוי השנתי)‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬כדי‬
‫להרים את המפלס‪ ,‬יוזרמו כל מי הים‪ ,‬כ־‪ 2‬מיליארד מ״ק בשנה‪,‬‬
‫לים המלח‪ .‬בשלב השני‪ ,‬כדי לשמור על מפלס יציב‪ ,‬ייבנה מפעל‬
‫ההתפלה וההזרמה לאגם תצטמצם ל ‪ .60%‬בקנה מידה ישראלי‪,‬‬
‫מפעל התפלה בקיבולת של ‪ 800‬מלמ״ש הוא מפעל עצום‪,‬‬
‫ולפיכך הוצע לספק מהמפעל מים מותפלים גם לממלכת ירדן‬

‫ולפלסטינים‪.‬‬

‫‪ĦĘĕČ‬‬ ‫‪0 Ě"ģ 40‬‬ ‫איור ‪ :12.13‬חלופות לתוואי תעלת הימים‬

‫(על פי וירצבורגר וגראטש‪.)1985 ,‬‬