Page 299 - israel water resources

‫חלק ב‪ :‬מקורות המים הטבעיים‬ ‫‪292‬‬

‫התחתרות נחלים והרס תשתיות‪ :‬ככלל‪ ,‬שיטפונות בנחלים‬ ‫‪ 30-20‬מ׳ מתחת לפני השטח (שאותרה בקידוחים ובסקרים‬
‫סיסמיים)‪ ,‬לא התמוססה בעבר בשל היותה בשיווי משקל עם מי‬
‫עלולים לפגוע לעיתים בתשתיות (פרק ‪ .)11‬כן הדבר גם בים‬ ‫ים המלח שהרוו אותה‪ .‬ואולם‪ ,‬עתה היא מתמוססת על ידי מי‬
‫המלח‪ .‬השיטפונות הזורמים אל ים המלח פוגעים מדי פעם‬ ‫התהום המתוקים השוטפים אותה בזרימתם מזרחה (רז‪.)2001 ,‬‬
‫בכבישים ובקווי המים והחשמל הפרוסים לאורך החוף‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫המסת שכבת המלח יוצרת חללים תת־קרקעיים‪ .‬ככל שהחללים‬
‫יש הבדל מהותי בין השיטפונות המתרחשים בכל נחלי הארץ‬ ‫גדלים כך מתרבות ההתמוטטויות הפנימיות‪ ,‬ובזמנים מסוימים‬
‫לבין אלו המתרחשים בחוף ים המלח‪ .‬ההבדל נובע מכך שבסיס‬
‫הניקוז בים המלח הולך ומעמיק משנה לשנה‪ ,‬עקב התייבשות‬ ‫מתמוטטת התקרה ונוצר בור (ווקס ואחרים‪.)2000 ,1999 ,‬‬
‫האגם‪ .‬ירידת המפלס גורמת לכך ששיפוע האפיק הולך וגדל‬ ‫במשך השנים הצטברו הוכחות רבות המאשרות את‬
‫כמעט בכל שנה‪ ,‬ובהתאם לכך מתגברת עוצמת הזרימה וגדל‬ ‫המנגנון המתואר‪ .‬ההוכחה הגאוכימית הייתה שהמים בבולענים‬
‫פוטנציאל הנזק (‪Bowman et el., 2007; Ben Moshe et al.,‬‬ ‫הכילו יוני נתרן ויוני כלור ביחס כמותי המאפיין המסה של‬
‫‪ .)2008‬ההרס של גשר עין גדי (איור ‪ )11.2‬הוא דוגמה אחת מני‬ ‫גבישי מלח (‪ .)Yechieli et al., 2006‬ההוכחה הגאופיזית הייתה‬
‫רבות‪ .‬במהלך ההתחתרות לאחור בנחל ערוגות‪ ,‬בין כביש ‪ 90‬לבין‬ ‫שהבולענים התפתחו לאורך העתקים גאולוגיים עמוקים‬
‫קו החוף‪ ,‬נחשפו עמודי הבסיס של הגשר‪ ,‬עד שהוא קרס‪ .‬לאחר‬ ‫המאפשרים זרימת מי התהום במהירות גבוהה יותר‪ ,‬ועל כן‬
‫אירוע זה נבנה גשר עין גדי מחדש בשיטה הנדסית מתקדמת‬ ‫המסת המלח שם מהירה יותר ויוצרת בולענים (‪Abelson et al.,‬‬
‫יותר‪ :‬גשר תלוי שאינו עומד על עמודים‪ .‬ברם‪ ,‬גם גשר זה נסגר‬ ‫‪ .)2003‬נוסף על כך‪ ,‬המנגנון המתואר נתמך בעובדה שהבולענים‬
‫התפתחו רק במקומות שבהם קיימת בתת־הקרקע שכבת מלח‪,‬‬
‫עקב בולענים שנפערו מתחתיו‪.‬‬ ‫ואינם מתפתחים במקומות שבהם שכבת המלח חסרה (‪Gavrieli‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬התעשייה והתיירות נפגעות אף הן עקב‬
‫התייבשות האגם בשל ״בריחת״ החוף מאתרי הנופש (איור‬ ‫‪.)et al., 2011‬‬
‫הגאומטריה של הבולענים משתנה במרחב‪ ,‬וניתן לזהות‬
‫‪ )12.10‬ומתחנות השאיבה (איור ‪.)12.6‬‬ ‫שתי צורות עיקריות‪ :‬בולענים דמויי־משפך ובולענים דמויי־‬
‫פעמון‪ .‬הבולענים דמויי המשפך מתפתחים בדרך כלל על‬
‫‪ 12.4‬תעלת הימים‬ ‫משטחי הבוץ והם רחבים‪ ,‬רדודים ונפערים בהדרגה‪ .‬בולענים‬
‫אלו מתפתחים במהלך התפתחות החלל התת־קרקעי‪ .‬בכל שלב‬
‫הרעיון לבנות תעלה שתזרים את מי הים התיכון לים המלח‬ ‫של התרחבות החלל הבוץ מתמוטט לתוכו‪ ,‬ולכן הבולען מתרחב‬
‫הועלה על הכתב לראשונה בספרו של תאודור הרצל‪ ,‬חוזה מדינת‬ ‫ומעמיק בהדרגה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הבולענים דמויי הפעמון נוצרים‬
‫היהודים‪ ,‬בשנת ‪ 1902‬בספרו אלטנוילנד‪ ,‬ומאוחר יותר תוכננה‬ ‫בדרך כלל במניפות הסחף‪ .‬בולענים אלו צרים למעלה ועמוקים‬
‫התעלה באופן ראשוני מבחינה הנדסית (פרק ‪ .)4.2‬ואולם‪,‬‬ ‫ורחבים למטה‪ ,‬והם נפערים בשלב אחד ובאופן פתאומי‪ .‬החלל‬
‫התוכנית לא הבשילה לאור קווי הפסקת האש שעוצבו בתום‬ ‫התת־קרקעי במניפות הסחף נשאר יציב גם כשהוא גדל‪ ,‬מאחר‬
‫מלחמת העצמאות‪ .‬עם זאת‪ ,‬ב־‪ 50‬השנים האחרונות עלה הרעיון‬ ‫שקירותיו ותקרתו בנויים מחלוקי האבנים והם יציבים יותר‬
‫על סדר היום הציבורי שלוש פעמים‪ ,‬למטרות שונות ובתוואים‬ ‫מבוץ‪ .‬כאשר החלל גדל עוד ומגיע לנקודה קריטית‪ ,‬מתרחשת‬
‫שונים‪ .‬בפעם הראשונה‪ ,‬בשנות השבעים (של המאה העשרים)‪,‬‬
‫הייתה המטרה ייצור חשמל והתוואי המועדף היה מקטיף‬ ‫התמוטטות פתאומית ונוצר בולען צר ועמוק‪.‬‬
‫למצדה‪ ,‬אך הפרויקט נגנז מסיבות כלכליות‪ .‬בפעם השנייה‪,‬‬
‫בשנות השמונים‪ ,‬הייתה המטרה ייצור מים מותפלים והתוואי‬ ‫‪(1980) ęđĐĦ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪(1980) ēĘĚĐ ęĕ‬‬ ‫‪ĦĕĝĤē‬‬ ‫‪-390‬‬
‫המועדף היה מחדרה לבית שאן‪ ,‬ואף פרויקט זה התבטל מסיבות‬ ‫‪(2000) ęđĐĦ ĕĚ ĝĘĠĚ‬‬ ‫‪ēĘĚ‬‬ ‫‪-400‬‬
‫כלכליות‪ .‬הרעיון עלה פעם נוספת בראשית המאה העשרים‬
‫ואחת‪ ,‬הוא נועד לבסס את יחסי השלום בין ישראל לממלכת ירדן‬ ‫‪(1980) ĕĜĕč ěĠ‬‬ ‫‪ęĕģđĘē‬‬
‫והתוואי המועדף היה מים סוף דרך הערבה‪ ,‬ואף פרויקט זה לא‬
‫יצא (עדיין) לפועל‪ .‬להלן מובאת סקירה כרונולוגית מתומצתת‬ ‫‪(2000) ĕĜĕč ěĠ‬‬ ‫‪(2000) ēĘĚĐ ęĕ‬‬ ‫‪-410‬‬ ‫‪(ĤĔĚ) ĐčđĎ‬‬
‫על התוכניות השונות ועל התוואים השונים‪ ,‬הכוללת הסבר לאי־‬
‫מימושן של התוכניות‪ .‬כמו כן נדונות ההשפעות האקולוגיות של‬ ‫‪01‬‬ ‫?‬ ‫‪-420‬‬
‫הפרויקט בתוואים השונים (בייט‪.)Gavrieli et al., 2011 ;1998 ,‬‬ ‫‪(Ěīģ) ģēĤĚ‬‬ ‫?‬ ‫‪-430‬‬

‫עלייתן וירידתן של התוכניות השונות‪ :‬רעיון תעלת הימים‬ ‫?‬

‫הועלה לראשונה לדיון בגופים המקצועיים במדינת ישראל‬ ‫‪2‬‬
‫בשנות השבעים‪ .‬המוטיבציה המרכזית לבחינת התוכנית הייתה‬
‫התפתחות משבר האנרגיה בעולם עקב העלייה הקיצונית במחיר‬ ‫איור ‪ :12.12‬ירידת המפלס ונסיגת הים גורמות לתנועה של אקוות‬
‫הנפט (מ־‪ 10‬ל־‪ 90‬דולר לחבית)‪ .‬התוכנית נועדה להשיג שתי‬
‫מטרות‪ :‬ייצור חשמל בתחנה הידרואלקטרית וייצוב מפלס האגם‬ ‫החוף מזרחה‪ .‬מרחב תת־קרקעי גדול שהיה רווי במי תמלחת הופך‬
‫(וירצבורגר וגראטש‪ .)1985 ,‬המהנדסים שרטטו כמה תוואים‬
‫לרווי במי תהום מתוקים‪ .‬מי התהום זורמים בקלות דרך החול והחלוקים‬

‫וממיסים את שכבת המלח‪ .‬הבולענים נוצרים עקב התמוטטות סדימנטים‬
‫לחללים חדשים שנוצרו בשכבת המלח (על פי ‪.)Yechieli et al., 2002‬‬