Page 313 - israel water resources
P. 313
חלק ג :מפעלי אספקת מים 306
כאמור לעיל ,הרפורמות במשק המים בראשית המאה בכל האקוות ,דהיינו את השנים הבזבזניות בצריכת המים בארץ.
העשרים ואחת הביאו לשינויים מהותיים בהגדרות ההיצע השוואה בין טבלאות 13.1ל־ 13.2מלמדת שבאותה שנה שאבו
והביקוש למים בישראל (רשות המים .)2012 ,עדיין קשה להגדיר ממי התהום כ־ 200מלמ״ק יותר מהפוטנציאל הממוצע .שאיבת־
במדויק את כמויות ההיצע בטבלה 13.1עבור המציאות החדשה היתר שהתבצעה במשך שנים רבות גרמה כמובן לגירעון מצטבר,
שנוצרה בישראל ,מכיוון שטרם נוצר שיווי משקל חדש .לאמיתו
של דבר ,בעשור האחרון הייתה כל שנה שונה לחלוטין מחברתה, שהלך ותפח במשך הזמן.
אך אפשר בכל זאת להצביע על כמה מגמות .כמות המים
המותפלים גדלה משנה לשנה (איורים 3.6ו־ :)3.8מאפס בשנת ďĕĤđĘė 1985
2004ועד יותר מ־ 600מלמ״ש בשנת .2016כמות הקולחים גם
היא גדלה בהתמדה :מכ־ 300מלמ״ש בשנת 2004ועד קרוב 2010
ל־ 500מלמ״ש בשנת .2016בה בעת ,הפקת המים מאקוות
החוף הצטמצמה ומתייצבת על כ־ 200מלמ״ש (לא כולל שפד״ן), 12% 4%
ובהתאם לכך המפלסים באקווה משתקמים בהדרגה (איור .)3.15 10% 5%
השאיבה מאקוות ההר לא השתנתה ונשארה כ־ 600מלמ״ש ,אם 15%
כי החלוקה הפנימית בין שאיבה ישראלית לשאיבה פלסטינית 46% 12% 64%
השתנתה (פרק 4.4ואיורים 4.12ו־ .)4.13השאיבה הכוללת 17% 15 %
ממערכת ירדן־כינרת הצטמצמה במשך הזמן וקטנה בהדרגה
עד ל־ 250מלמ״ש בממוצע ,ובשנים בודדות כמעט התאפסה(!). ĤĔĕĘ/Ď"Ě 170-Ě ĦđēĠ
חלק מהקיטון בהפקה נבע מהרצון לשקם את האגם ,אך חלקו ĤĔĕĘ/Ď"Ě 250-171
נבע מסדרת שנות בצורת שפקדה במיוחד את צפון הארץ (פרק ĤĔĕĘ/Ď"Ě 400-251
.)17.2אגן הירדן־כינרת הפך למעשה ממקור מים לאומי־ארצי ĤĔĕĘ/Ď"Ě 899-401
למקור מים אזורי .הכינרת מספקת כיום מים בעיקר לצרכנים ĤĔĕĘ/Ď"Ě 900 ĘĞĚ
באגן ההיקוות ,ובכללם החקלאות בעמק החולה ,בגליל המזרחי,
ברמת הגולן ,ובבקעת הירדן ,וכן הצרכנים העירוניים באגן ĐģĜē 1985
ההיקוות ובממלכת ירדן .כמות מועטה מאוד של מים נשאבת 2%
במוביל המים הארצי ומוזרמת למרכז הארץ .השאיבה מאקוות 2010 3%
הגליל המערבי צומצמה אף היא ,כמעט ב־ 100מלמ״ש ,במטרה 9%
לשקם את המפלסים .השאיבה מאקוות הכרמל ,הנגב והערבה לא 17%
השתנתה .היצע המים הכולל גדל כמובן ומגיע לכ־ 2.3מיליארד 4% 86%
מ״ק .השינויים בהיצע המים מסוכמים באיור .13.3 12%
68%
צריכת המים :בשלב הראשון נתייחס לשלושת מגזרי הצריכה ĤĔĕĘ/Ď"Ě 45-Ě ĦđēĠ
ĤĔĕĘ/Ď"Ě 70-46
המקובלים — החקלאי ,הביתי והתעשייתי .בהמשך נתייחס גם ĤĔĕĘ/Ď"Ě 90-71
למים המוקצים לשיקום האוגר ,לשיקום הסביבה ולשכנים.
בראשית המאה העשרים ואחת ,חלוקת המים בין שלושת מגזרי ĤĔĕĘ/Ď"Ě 90 ĘĞĚ
הצריכה התייצבה באופן הבא :המגזר החקלאי (,)58%-56%
המגזר הביתי ( )38%-35%והמגזר התעשייתי ( .)7%-6%חלוקה איור :13.2התפלגות מי התהום לפי רמות מליחות (ריכוז הכלוריד)
זו שונה מאוד מהחלוקה שהייתה קיימת לפני כיובל שנים ,עקב ולפי רמות זיהום (ריכוז החנקה) בשנת 1985ולפי התחזית לשנת
השינויים שהתרחשו במשך הזמן (איור .)13.4העלייה בצריכת ( 2010תהל.)1988 ,
המים הביתית מ־ 200מלמ״ש בשנות השישים של המאה
העשרים ועד 700מלמ״ש בראשית המאה העשרים ואחת נובעת טבלה :13.2חלוקת מקורות המים לפי איכות בשנת 1984/5
הן מהגידול באוכלוסייה והן מהגידול בצריכת המים לנפש בגלל (תהל:)1988 ,
העלייה המתמדת ברמת החיים (נציבות המים ,1996 ,רשות
המים .)2012הירידה הקצרה בצריכה הביתית בשנים -2007 סה״כ מים מים מים מקור
2010הייתה תוצאה של חיסכון במים ,בעקבות מסע הסברה נחותים מליחים שפירים
ציבורי שהתנהל כשמשבר המים היה בשיאו (איור .)3.16ככלל, 1,340 מי תהום
מדי שנה יש גידול ממוצע של 40-30מלמ״ק בצריכה הביתית. 650 - 135 1,205 ירדן־כינרת
הגידול בצריכת המים התעשייתית מ־ 40מלמ״ש בשנות השישים 40 - - 650 שיטפונות
של המאה העשרים ועד ל־ 130מלמ״ש בראשית המאה העשרים 80 15 10 15 מים ממוחזרים
ואחת נובע כמובן מהפיתוח התעשייתי .ככלל ,התעשייה אינה 2,110 80 - - סה״כ — מקורות
צורכת מים רבים (מי ים לקירור תחנות כוח אינם נכללים) ,וחלק -60 95 145 1,870
2,050 פחת
מהצריכה הוא ממים מליחים. - - -60 סה״כ — אספקה
התנודות בצריכת המים של המגזר החקלאי נובעות
מהרחבת השטחים החקלאיים מחד גיסא ומגורמים כלכליים 95 145 1,810