Page 313 - israel water resources
P. 313

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬                                                                                                          ‫‪306‬‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬הרפורמות במשק המים בראשית המאה‬                      ‫בכל האקוות‪ ,‬דהיינו את השנים הבזבזניות בצריכת המים בארץ‪.‬‬
‫העשרים ואחת הביאו לשינויים מהותיים בהגדרות ההיצע‬                ‫השוואה בין טבלאות ‪ 13.1‬ל־‪ 13.2‬מלמדת שבאותה שנה שאבו‬
‫והביקוש למים בישראל (רשות המים‪ .)2012 ,‬עדיין קשה להגדיר‬         ‫ממי התהום כ־‪ 200‬מלמ״ק יותר מהפוטנציאל הממוצע‪ .‬שאיבת־‬
‫במדויק את כמויות ההיצע בטבלה ‪ 13.1‬עבור המציאות החדשה‬            ‫היתר שהתבצעה במשך שנים רבות גרמה כמובן לגירעון מצטבר‪,‬‬
‫שנוצרה בישראל‪ ,‬מכיוון שטרם נוצר שיווי משקל חדש‪ .‬לאמיתו‬
‫של דבר‪ ,‬בעשור האחרון הייתה כל שנה שונה לחלוטין מחברתה‪,‬‬                                                    ‫שהלך ותפח במשך הזמן‪.‬‬
‫אך אפשר בכל זאת להצביע על כמה מגמות‪ .‬כמות המים‬
‫המותפלים גדלה משנה לשנה (איורים ‪ 3.6‬ו־‪ :)3.8‬מאפס בשנת‬                                    ‫‪ďĕĤđĘė‬‬                 ‫‪1985‬‬
‫‪ 2004‬ועד יותר מ־‪ 600‬מלמ״ש בשנת ‪ .2016‬כמות הקולחים גם‬
‫היא גדלה בהתמדה‪ :‬מכ־‪ 300‬מלמ״ש בשנת ‪ 2004‬ועד קרוב‬                             ‫‪2010‬‬
‫ל־‪ 500‬מלמ״ש בשנת ‪ .2016‬בה בעת‪ ,‬הפקת המים מאקוות‬
‫החוף הצטמצמה ומתייצבת על כ־‪ 200‬מלמ״ש (לא כולל שפד״ן)‪,‬‬                         ‫‪12%‬‬                             ‫‪4%‬‬
‫ובהתאם לכך המפלסים באקווה משתקמים בהדרגה (איור ‪.)3.15‬‬                  ‫‪10%‬‬                                ‫‪5%‬‬
‫השאיבה מאקוות ההר לא השתנתה ונשארה כ־‪ 600‬מלמ״ש‪ ,‬אם‬                     ‫‪15%‬‬
‫כי החלוקה הפנימית בין שאיבה ישראלית לשאיבה פלסטינית‬                                 ‫‪46%‬‬                    ‫‪12%‬‬        ‫‪64%‬‬
‫השתנתה (פרק ‪ 4.4‬ואיורים ‪ 4.12‬ו־‪ .)4.13‬השאיבה הכוללת‬                            ‫‪17%‬‬                        ‫‪15 %‬‬
‫ממערכת ירדן־כינרת הצטמצמה במשך הזמן וקטנה בהדרגה‬
‫עד ל־‪ 250‬מלמ״ש בממוצע‪ ,‬ובשנים בודדות כמעט התאפסה(!)‪.‬‬                                ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 170-Ě ĦđēĠ‬‬
‫חלק מהקיטון בהפקה נבע מהרצון לשקם את האגם‪ ,‬אך חלקו‬                                      ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 250-171‬‬
‫נבע מסדרת שנות בצורת שפקדה במיוחד את צפון הארץ (פרק‬                                     ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 400-251‬‬
‫‪ .)17.2‬אגן הירדן־כינרת הפך למעשה ממקור מים לאומי־ארצי‬                                   ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 899-401‬‬
‫למקור מים אזורי‪ .‬הכינרת מספקת כיום מים בעיקר לצרכנים‬                                   ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 900 ĘĞĚ‬‬
‫באגן ההיקוות‪ ,‬ובכללם החקלאות בעמק החולה‪ ,‬בגליל המזרחי‪,‬‬
‫ברמת הגולן‪ ,‬ובבקעת הירדן‪ ,‬וכן הצרכנים העירוניים באגן‬                                            ‫‪ĐģĜē‬‬               ‫‪1985‬‬
‫ההיקוות ובממלכת ירדן‪ .‬כמות מועטה מאוד של מים נשאבת‬                                                                ‫‪2%‬‬
‫במוביל המים הארצי ומוזרמת למרכז הארץ‪ .‬השאיבה מאקוות‬                                 ‫‪2010‬‬                      ‫‪3%‬‬
‫הגליל המערבי צומצמה אף היא‪ ,‬כמעט ב־‪ 100‬מלמ״ש‪ ,‬במטרה‬                                                       ‫‪9%‬‬
‫לשקם את המפלסים‪ .‬השאיבה מאקוות הכרמל‪ ,‬הנגב והערבה לא‬                    ‫‪17%‬‬
‫השתנתה‪ .‬היצע המים הכולל גדל כמובן ומגיע לכ־‪ 2.3‬מיליארד‬          ‫‪4%‬‬                                                    ‫‪86%‬‬

              ‫מ״ק‪ .‬השינויים בהיצע המים מסוכמים באיור ‪.13.3‬‬        ‫‪12%‬‬

                                                                                    ‫‪68%‬‬

‫צריכת המים‪ :‬בשלב הראשון נתייחס לשלושת מגזרי הצריכה‬                                        ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 45-Ě ĦđēĠ‬‬
                                                                                                ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 70-46‬‬
‫המקובלים — החקלאי‪ ,‬הביתי והתעשייתי‪ .‬בהמשך נתייחס גם‬                                             ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 90-71‬‬
‫למים המוקצים לשיקום האוגר‪ ,‬לשיקום הסביבה ולשכנים‪.‬‬
‫בראשית המאה העשרים ואחת‪ ,‬חלוקת המים בין שלושת מגזרי‬                                           ‫‪ĤĔĕĘ/Ď"Ě 90 ĘĞĚ‬‬
‫הצריכה התייצבה באופן הבא‪ :‬המגזר החקלאי (‪,)58%-56%‬‬
‫המגזר הביתי (‪ )38%-35%‬והמגזר התעשייתי (‪ .)7%-6%‬חלוקה‬            ‫איור ‪ :13.2‬התפלגות מי התהום לפי רמות מליחות (ריכוז הכלוריד)‬
‫זו שונה מאוד מהחלוקה שהייתה קיימת לפני כיובל שנים‪ ,‬עקב‬            ‫ולפי רמות זיהום (ריכוז החנקה) בשנת ‪ 1985‬ולפי התחזית לשנת‬
‫השינויים שהתרחשו במשך הזמן (איור ‪ .)13.4‬העלייה בצריכת‬                                                    ‫‪( 2010‬תהל‪.)1988 ,‬‬
‫המים הביתית מ־‪ 200‬מלמ״ש בשנות השישים של המאה‬
‫העשרים ועד ‪ 700‬מלמ״ש בראשית המאה העשרים ואחת נובעת‬              ‫טבלה ‪ :13.2‬חלוקת מקורות המים לפי איכות בשנת ‪1984/5‬‬
‫הן מהגידול באוכלוסייה והן מהגידול בצריכת המים לנפש בגלל‬                                                  ‫(תהל‪:)1988 ,‬‬
‫העלייה המתמדת ברמת החיים (נציבות המים‪ ,1996 ,‬רשות‬
‫המים ‪ .)2012‬הירידה הקצרה בצריכה הביתית בשנים ‪-2007‬‬              ‫סה״כ‬    ‫מים‬          ‫מים‬               ‫מים‬           ‫מקור‬
‫‪ 2010‬הייתה תוצאה של חיסכון במים‪ ,‬בעקבות מסע הסברה‬                      ‫נחותים‬       ‫מליחים‬            ‫שפירים‬
‫ציבורי שהתנהל כשמשבר המים היה בשיאו (איור ‪ .)3.16‬ככלל‪,‬‬          ‫‪1,340‬‬                                               ‫מי תהום‬
‫מדי שנה יש גידול ממוצע של ‪ 40-30‬מלמ״ק בצריכה הביתית‪.‬‬             ‫‪650‬‬      ‫‪-‬‬           ‫‪135‬‬              ‫‪1,205‬‬       ‫ירדן־כינרת‬
‫הגידול בצריכת המים התעשייתית מ־‪ 40‬מלמ״ש בשנות השישים‬             ‫‪40‬‬       ‫‪-‬‬            ‫‪-‬‬                ‫‪650‬‬        ‫שיטפונות‬
‫של המאה העשרים ועד ל־‪ 130‬מלמ״ש בראשית המאה העשרים‬                ‫‪80‬‬      ‫‪15‬‬           ‫‪10‬‬                ‫‪15‬‬       ‫מים ממוחזרים‬
‫ואחת נובע כמובן מהפיתוח התעשייתי‪ .‬ככלל‪ ,‬התעשייה אינה‬            ‫‪2,110‬‬    ‫‪80‬‬            ‫‪-‬‬                 ‫‪-‬‬      ‫סה״כ — מקורות‬
‫צורכת מים רבים (מי ים לקירור תחנות כוח אינם נכללים)‪ ,‬וחלק‬        ‫‪-60‬‬     ‫‪95‬‬          ‫‪145‬‬              ‫‪1,870‬‬
                                                                ‫‪2,050‬‬                                                 ‫פחת‬
                                      ‫מהצריכה הוא ממים מליחים‪.‬‬            ‫‪-‬‬            ‫‪-‬‬                ‫‪-60‬‬     ‫סה״כ — אספקה‬
‫התנודות בצריכת המים של המגזר החקלאי נובעות‬
‫מהרחבת השטחים החקלאיים מחד גיסא ומגורמים כלכליים‬                         ‫‪95‬‬          ‫‪145‬‬              ‫‪1,810‬‬
   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318