Page 316 - israel water resources
P. 316

‫פרק ‪ :13‬מערכת המים הארצית ‪309‬‬

‫התפלת המים החדשים למוביל הארצי‬               ‫‪.13‬ג‪ .‬חברת המים הלאומית ״מקורות״‪:‬‬
‫(איור ‪ .)3.4‬חברת מקורות עוסקת בהתמדה‬
‫בפיתוח טכנולוגיות חדשות‪ ,‬ובכללן הגברת‬        ‫המים קבעו למעשה את גבולות ההתיישבות‬        ‫בשנת ‪ 1937‬הוקמה חברת ״מקורות״ (איור‬
‫המטר (איור ‪ ,)6.13‬סינון מי הכינרת (איור‬      ‫והשפיעו על גבולותיה העתידיים של מדינת‬      ‫‪.13‬ג) במטרה לספק מים להתיישבות‬
‫‪ ,)14.7‬שיטות התפלה (איורים ‪ 8.23‬ו־‪)16.6‬‬      ‫ישראל‪ .‬במלחמת העצמאות‪ ,‬במהלך‬               ‫החדשה בעמק יזרעאל‪ .‬החקלאות התפתחה‬
‫ועוד‪ .‬פרקים רבים בספר זה נכתבו הודות‬         ‫הקרבות‪ ,‬הניחו עובדי החברה צינור מים אל‬     ‫באותה תקופה בקצב מזורז‪ ,‬אך היה קושי‬
                                             ‫העיר ירושלים לאורך דרך בורמה וסיפקו מים‬    ‫בפיתוח ּה עקב המחסור במים (זלצר‪.)2011 ,‬‬
            ‫לפועלה החשוב של החברה‪.‬‬                                                      ‫לוי אשכול‪ ,‬לימים ראש הממשלה‪ ,‬שהקים‬
‫בשנת ‪ 1937‬סיפקה ״מקורות״ ‪18,000‬‬                             ‫לעיר הנצורה (איור ‪.)4.5‬‬     ‫את חברת המים‪ ,‬גייס את הסוכנות היהודית‪,‬‬
‫מ״ק בשנה וכיום ‪ 1.4‬מיליארד מ״ק —‬             ‫בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל‪,‬‬           ‫את הקרן הקימת לישראל ואת המשקים‬
‫כ־‪ 65%‬מאספקת המים של מדינת ישראל‪.‬‬            ‫בתקופת הצנע‪ ,‬כשהיישוב העברי קלט‬            ‫החקלאיים כדי להוציא את הרעיון אל הפועל‪.‬‬
‫״מקורות״ מפעילה כיום כ־‪ 700‬תחנות‬             ‫מאות אלפי עולים חדשים ויישב אותם‬           ‫קידוח כפר חסידים היה המשימה הראשונה‬
‫שאיבה‪ ,‬כ־‪ 1,100‬קידוחים‪ ,‬כ־‪ 3,000‬משאבות‪,‬‬      ‫במאות נקודות יישוב חדשות‪ ,‬הקימה חברת‬       ‫של החברה‪ ,‬והיא הוכתרה בהצלחה‪ .‬בשנת‬
‫כ־‪ 8,000‬ק״מ קווי מים‪ ,‬כ־‪ 650‬בריכות אגירה‬     ‫״מקורות״ מפעלי מים בכל הארץ בקצב‬           ‫‪ 1938‬החלה חברת ״מקורות״ בתכנון ״מפעל‬
‫וכ־‪ 70‬מאגרים‪ .‬לחברת ״מקורות״ יש היום‬         ‫מזורז ביותר‪ .‬מפעל ירקון־נגב לניצול מי‬      ‫הקישון״ ובהקמתו‪ ,‬כדי לספק מים לחיפה‬
‫שלוש חברות־בנות‪ :‬צמ״כ — חברת הציוד‬           ‫אקוות ההר היה גולת הכותרת של פעילותה‬       ‫ולמושבים והקיבוצים שבעמק יזרעאל‬
‫המכני המפעילה מכונות קידוח‪ ,‬טרקטורים‬         ‫בסוף שנות החמישים‪ ,‬ומוביל המים הארצי‬       ‫(איור ‪ .)4.2‬מפעל זה הפך לדגם של מפעל‬
‫וכדומה‪ ,‬שח״מ — חברת שירותים חשמליים־‬         ‫לניצול מי הכינרת בראשית שנות השישים‬        ‫מים אזורי‪ ,‬ובמשך השנים הוקמו עשרות‬
‫מכניים הבונה משאבות‪ ,‬מערכות פיקוד‬            ‫(איור ‪ .)13.6‬במהלך השנים הקימה החברה‬       ‫מפעלים כמותו‪ .‬מנהלה השני של ״מקורות״‬
‫ובקרה‪ ,‬לוחות חשמל וזורעת עננים‪ ,‬וחברת‬        ‫מפעלים לתפיסת מי שיטפונות (איורים‬
‫הייזום הפועלת לפיתוח מפעלים חדשים‬            ‫‪ 11.15‬ו־‪ )11.18‬ומתקנים לטיפול בשפכים‬              ‫היה פנחס ספיר‪ ,‬לימים שר האוצר‪.‬‬
                                             ‫בכל חלקי הארץ (איור ‪ .)15.8‬בשנות‬           ‫חברת ״מקורות״ הייתה שותפה‬
                      ‫בישראל ובחו״ל‪.‬‬         ‫התשעים גויסה חברת ״מקורות״ להנחת‬           ‫למאבקו של היישוב העברי ערב הקמת‬
                                             ‫קווי מים נוספים‪ ,‬כפי שסוכם במסגרת‬          ‫המדינה‪ .‬היא חיברה את יישובי ״חומה‬
   ‫איור ‪.13‬ג‪:‬‬                                ‫הסכמי השלום עם ממלכת ירדן ועם הרשות‬        ‫ומגדל״ לרשת המים ועל ידי כך סייעה‬
                                             ‫הפלסטינית (איור ‪ .)4.14‬בראשית המאה‬         ‫בביסוסם‪ .‬בשנת ‪ 1947‬הניחה החברה את‬
‫הלוגו של חברת‬                                ‫העשרים ואחת חיברה ״מקורות״ את מפעלי‬        ‫קו המים הראשון לנגב (איור ‪ .)4.3‬קווי‬

     ‫״מקורות״‬

‫(באדיבות חברת‬

   ‫״מקורות״)‪.‬‬

‫‪.13‬ד‪ .‬חברת תהל (‪ — )TAHAL Group‬תכנון המים לישראל‪:‬‬

‫באיראן‪ ,‬טורקיה‪ ,‬סין‪ ,‬הודו‪ ,‬ניגריה‪ ,‬אתיופיה‪,‬‬  ‫בשנות השבעים‪ ,‬בשיא פעילותה‪ ,‬העסיקה‬         ‫החברה נוסדה בשנת ‪ 1952‬על ידי‬
‫גאנה‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬רומניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ברזיל‪,‬‬         ‫החברה יותר מ־‪ 1,000‬מהנדסים ויועצים‪.‬‬    ‫הממשלה‪ ,‬הסוכנות היהודית והקרן‬
‫אוסטרליה ועוד‪ .‬החברה תכננה פרויקטים‬                                                     ‫הקימת לישראל (נבו ושלו‪ .)2008 ,‬מנהלה‬
‫בתחום הפקת מי תהום ומים עיליים‪ ,‬מפעלי‬        ‫כאשר הסתיימה בנייתו של המוביל הארצי‬        ‫הראשון היה המהנדס שמחה בלאס‬
‫אספקת מים‪ ,‬טיפול בשפכים‪ ,‬השקיה חקלאית‬        ‫ויתר המפעלים הגדולים‪ ,‬היה צורך במציאת‬      ‫(בלאס‪ .)1973 ,‬תהל תכננה את מרבית‬
‫ושיטות גידול מודרניות‪ ,‬ניקוז עירוני‪ ,‬תפיסת‬   ‫אתגרים חדשים לעובדי החברה‪ .‬מנהלה השני‬      ‫מפעלי המים בישראל‪ ,‬ובכללם מוביל‬
‫מי שיטפונות ועוד‪ .‬החברה הופרטה בשנת‬          ‫של תהל היה המהנדס אהרון וינר‪ ,‬והוא הפנה‬    ‫המים הארצי‪ ,‬ייבוש החולה‪ ,‬השפד״ן —‬
‫‪ 1996‬וכיום פועלת במסגרת קבוצת תהל‬            ‫את החברה לשווקים הבין־לאומיים (עמיר‪,‬‬       ‫המפעל לטיפול בשפכי גוש דן‪ ,‬מפעל נחלי‬
                                             ‫‪ .)Doron, 1987 ;2012‬הניסיון המקצועי‬        ‫מנשה ומפעלים אזוריים רבים‪ .‬תהל הכינה‬
     ‫בלמעלה מ־‪ 20‬מדינות ברחבי העולם‪.‬‬         ‫הרב שהצטבר בארץ הפך את תהל לחברה‬           ‫תוכניות אב ארציות ואזוריות‪ ,‬ולאחרונה‬
                                             ‫הנותנת שירותים בין־לאומיים ברמה גבוהה‪.‬‬     ‫אף עסקה בתכנון תעלת הימים‪ .‬תהל‬
‫איור ‪.13‬ד‪ :‬הלוגו של חברת‬  ‫©‬                  ‫מאז ראשית שנות השבעים תכננה תהל‬            ‫עסקה במחקר הידרוגאולוגי בכל האקוות‬
‫תהל (באדיבות חברת תהל)‪.‬‬                      ‫מאות מפעלים ביותר מ־‪ 50‬מדינות ברחבי‬        ‫בישראל ותכננה את הפקת מי התהום‪.‬‬
                                             ‫העולם (איור ‪.13‬ד)‪ .‬פרויקטים גדולים תוכננו‬
   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321