Page 318 - israel water resources
P. 318

‫פרק ‪ :13‬מערכת המים הארצית ‪311‬‬

‫‪ęĕēĔčĚ ĦĜēĦ‬‬                                           ‫‪č ĐĥĜĚ ĦĤĐĜĚ‬‬                                                   ‫‪ěđčĘĕĞ ĦĤĐĜĚ‬‬                                                       ‫‪200‬‬
    ‫‪ĤđČ ĘĔ ĦĜēĦ‬‬                                             ‫‪ĦĤĐĜĚ‬‬                                                          ‫‪ěđĚĘĢ ġēĘ ĤđĜĕĢ‬‬
             ‫‪ĐēĚĥ ĦĜēĦ‬‬                                         ‫‪Č ĐĥĜĚ‬‬                                                         ‫‪ěđĚĘĢ ěđĠĕĝ‬‬

                      ‫‪ĤĐđĒ ĦĚđĢ ĦĜēĦ‬‬                               ‫‪ĐĥĜĚ ĦĜēĦ‬‬
                         ‫‪ĦđĤđĚĒ ĦĜēĦ‬‬                                                  ‫‪ěđĤĚĥ ĦĤĐĜĚ‬‬
                               ‫‪ĖĚĝĕēČ ĦĜēĦ‬‬
                                                                                               ‫‪ĘđėĥČ ĕĤĎČĚ‬‬
                                   ‫‪ěđĕĢĘ ěđĥČĤ ĦĜēĦ‬‬
                                       ‫‪ěĕĞĐ ĥČĤ ĦĜēĦ‬‬                                                          ‫‪ĦĘĞĦ‬‬                          ‫‪ďđĚĞ ěđĠĕĝ‬‬                                  ‫‪150‬‬
                                                                                                            ‫‪ĐĠđĔĜ Ħĕč‬‬
                                                                                                                                               ‫‪ĦĘĞĦ‬‬                                     ‫‪100‬‬
                                                                                                                                               ‫‪ěďĤĕĐ‬‬
        ‫‪ęĎČ‬‬                                                                                                                               ‫‪ĦđĤĜĕė-ďĥČ ĦĜēĦ‬‬                               ‫‪50‬‬    ‫‪('Ě) ĐčđĎ‬‬
        ‫‪ĤĐđĒ‬‬                                                                                                                                   ‫)‪(ĤĕĠĝ ĦĜēĦ‬‬
‫‪ĦđĤđĜĕĢ đģ‬‬                                                                                                             ‫‪ěđĚĘĢ ĦĜēĦ‬‬                           ‫‪ĦđĤĜė-ďĥČ ġēĘ ĤđĜĕĢ‬‬         ‫‪0‬‬
                                                                                                                          ‫‪ěđĚĘĢ ĤĎČĚ‬‬
                                                                                                                                                                                        ‫‪-50‬‬

                                                                                                                                                                                        ‫‪-100‬‬

                                                                                                                                                                                  ‫‪ęĕ‬‬    ‫‪-150‬‬
                                                                                                                                                                                 ‫‪ĦĤĜĕė‬‬  ‫‪-200‬‬

                                                      ‫איור ‪ :13.7‬מבנה המוביל הארצי‪ ,‬המדגיש את הצורך בשאיבת מים לגובה רב (על פי ואלך‪.)2000 ,‬‬

‫סדרת טיפולים שנועדו לשפר את איכותם‪ .‬שלבי הטיפול במים‬                 ‫בצפון־מערב הכינרת‪ ,‬ליד מעיינות הטבחה‪ .‬צינורות באורך של‬
                                        ‫מתוארים להלן בפרק ‪.14.3‬‬      ‫כמה מאות מטרים מונחים על קרקעית האגם בצורת חנוכייה‪.‬‬
                                                                     ‫הצינורות מעבירים את המים לבריכת ביניים הממוקמת על החוף‪,‬‬
‫ממאגרי אשכול מוזרמים המים בצינור סגור באורך ‪ 77‬ק״מ‬                   ‫ללא השקעת אנרגיה‪ ,‬לפי העיקרון של חוק הכלים השלובים‪.‬‬
‫ובקוטר של ‪ 108‬אינץ׳ (‪ 2.74‬מטרים) עד ראש העין (איור ‪.)13.6‬‬            ‫תחנת השאיבה נחצבה עמוק בתוך ההר כדי להגן עליה מהפגזות‬
‫הצינור עובר בתוך שלוש מנהרות‪ :‬מנהרת ִשמרון באורך ‪ 1.6‬ק״מ‬             ‫הסורים‪ .‬באולם התת־קרקעי מונחות שלוש יחידות שאיבה‪ ,‬כל‬
‫מתחת להרי נצרת‪ ,‬מנהרות מנשה א׳ (באורך ‪ 6.5‬ק״מ) ומנהרת‬                ‫אחת בעלת הספק של ‪ 22‬מגה־ואט‪ .‬כל יחידה מסוגלת להזרים‬
‫מנשה ב׳ (‪ 0.4‬ק״מ) שבדרום רכס הכרמל‪ .‬בראש העין מתפצלים‬                ‫‪ 6.75‬מ״ק של מים בשנייה אחת לגובה של ‪ 256‬מ׳‪ ,‬מרום של‬
‫המים לשני צינורות ראשיים‪ ,‬ירקון־נגב מזרחי וירקון־נגב מערבי‪,‬‬          ‫‪ -212‬מ׳ ועד ‪ 44 +‬מ׳‪ .‬המים עולים בצינור הלחץ שאורכו ‪2,200‬‬
                                                                     ‫מ׳ וקוטרו משתנה מ־‪ 2.2‬מ׳ למטה ועד ‪ 2.8‬מ׳ למעלה‪ .‬בראש‬
    ‫המתאחדים במאגר זוהר ליד אשקלון ונמשכים לצפון הנגב‪.‬‬               ‫הצינור נשפכים המים לתעלת הירדן‪ ,‬שהיא תעלה פתוחה בעלת‬

‫המפעלים האזוריים‪ :‬המוביל הארצי הביא לחיבורם של‬                                                   ‫חתך טרפזי‪ ,‬העשויה בטון (איור ‪.)13.9‬‬
                                                                     ‫בתעלה זורמים המים מכוח הכבידה‪ .‬תעלת הירדן‪,‬‬
‫המפעלים האזוריים‪ ,‬שהוקמו קודם לכן‪ ,‬זה לזה‪ .‬כך נוצר‬                   ‫שאורכה הכולל ‪ 16‬ק״מ‪ ,‬חוצה בדרכה שני מכשולים‪ ,‬קניון נחל‬
‫ה״מפעל הארצי״‪ .‬עד הקמת המוביל הארצי היו פזורים ברחבי‬                 ‫עמוד (‪ 150‬מ׳) וקניון נחל צלמון (‪ 50‬מ׳)‪ .‬חציית הקניונים נעשית‬
‫הארץ מפעלי אספקת מים אזוריים‪ ,‬שחיברו את מקורות המים‬                  ‫בצינורות סגורים הנקראים ״גיחונים״‪ ,‬גם כן לפי העיקרון של‬
‫המקומיים אל הצרכנים המקומיים‪ .‬מפעלי המים האזוריים‬                    ‫חוק הכלים השלובים‪ .‬הצינור לא הועבר על גבי גשר מחשש‬
‫הוקמו החל משנות השלושים ועד שנות השישים (בלאס‪;1957 ,‬‬                 ‫לפיגועים חבלניים‪ .‬שני קירות הקניון נחצבו לעומק של ‪ 5‬מ׳‪,‬‬
‫יעקובוביץ ופרושנסקי‪ ;1977 ,‬נבו ושלו‪ ;2008 ,‬אחיפז‪.)2014 ,‬‬             ‫והצינור הוטמן וכוסה בבטון מזוין (איור ‪ .)13.10‬בניית הגיחונים‬
‫לדוגמה‪ ,‬בצפון הארץ היו כעשרה מפעלים‪ ,‬שכל אחד מהם פעל‬                 ‫הייתה השלב הקשה ביותר בבניית המוביל הארצי‪ ,‬בשל הצורך‬
‫באופן עצמאי והתבסס על מעיינות וקידוחי מים מקומיים או‬                 ‫לעגן את העובדים ואת הציוד הכבד על מדרון ששיפועו הגיע‬
‫על מי הירדן והכינרת (איור ‪ .)13.12‬המפעל הגדול ביותר בצפון‬            ‫בכמה נקודות ל־‪ .100%‬תעלת הירדן מוליכה את המים עד‬
‫היה מפעל ״גליל מערבי־קישון״‪ ,‬שסיפק בסוף שנות השישים‬
‫כ־‪ 90‬מלמ״ש (ראשיתו בשנות השלושים‪ ,‬ראו פרק ‪ 4.2‬ואיור‬                                  ‫למאגר צלמון‪ ,‬שקיבולו ‪ 0.8‬מלמ״ק (איור ‪.)13.11‬‬
‫‪ .)4.2‬המפעל התבסס על עשרות קידוחים ומעיינות ועל מי‬                   ‫ממאגר צלמון נשאבים המים באמצעות תחנת שאיבה‬
‫השיטפונות של הקישון‪ .‬הקידוחים שאבו בעיקר מהאקווה‬                     ‫נוספת‪ ,‬המעלה את המים לגובה של ‪ 115‬מ׳ נוספים‪ ,‬מרום ‪ 37‬מ׳‬
‫הגירית של חבורת יהודה (וקשל‪ .)1983 ,‬המפעל השני בגודלו‬                ‫עד ‪ 152‬מ׳‪ .‬גם בתחנה זו שלוש יחידות שאיבה הטמונות בקרקע‪,‬‬
‫באזור הצפון היה מפעל המים של בית שאן (בהיקף של כ־‪80‬‬                  ‫אך ההספק של כל אחת מהן הוא מחצית מזה של היחידות‬
‫מלמ״ש)‪ ,‬שהסתמך על מי המעיינות המתוקים והמליחים בעמק‪,‬‬                 ‫שבאתר ספיר (‪ 11‬מגה־ואט)‪ .‬המים מועברים דרך מנהרת עיילבון‪,‬‬
‫שנמהלו זה בזה ויצרו מים באיכויות שונות עבור הצרכנים‬                  ‫שאורכה ‪ 850‬מ׳‪ ,‬נשפכים לתעלת נטופה הקעורה‪ ,‬שאורכה ‪17.5‬‬
‫השונים‪ .‬המפעל השלישי בגודלו היה מפעל ״כינרת–בית שאן״‬                 ‫ק״מ‪ ,‬ומגיעים לבקעת בית נטופה‪ .‬בבית נטופה הוקמו מאגרי‬
‫(כ־‪ 25‬מלמ״ש)‪ ,‬ששאב מים מהכינרת לצורך השקיה ביישובי‬                   ‫אשכול (על שם ראש הממשלה לוי אשכול‪ ,‬שייסד את חברת‬
                                                                     ‫״מקורות״ והיה מנהלּה הראשון)‪ ,‬ובהם עוברים מי הכינרת‬
                                                         ‫עמק הירדן‪.‬‬
   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323