Page 318 - israel water resources
P. 318
פרק :13מערכת המים הארצית 311
ęĕēĔčĚ ĦĜēĦ č ĐĥĜĚ ĦĤĐĜĚ ěđčĘĕĞ ĦĤĐĜĚ 200
ĤđČ ĘĔ ĦĜēĦ ĦĤĐĜĚ ěđĚĘĢ ġēĘ ĤđĜĕĢ
ĐēĚĥ ĦĜēĦ Č ĐĥĜĚ ěđĚĘĢ ěđĠĕĝ
ĤĐđĒ ĦĚđĢ ĦĜēĦ ĐĥĜĚ ĦĜēĦ
ĦđĤđĚĒ ĦĜēĦ ěđĤĚĥ ĦĤĐĜĚ
ĖĚĝĕēČ ĦĜēĦ
ĘđėĥČ ĕĤĎČĚ
ěđĕĢĘ ěđĥČĤ ĦĜēĦ
ěĕĞĐ ĥČĤ ĦĜēĦ ĦĘĞĦ ďđĚĞ ěđĠĕĝ 150
ĐĠđĔĜ Ħĕč
ĦĘĞĦ 100
ěďĤĕĐ
ęĎČ ĦđĤĜĕė-ďĥČ ĦĜēĦ 50 ('Ě) ĐčđĎ
ĤĐđĒ )(ĤĕĠĝ ĦĜēĦ
ĦđĤđĜĕĢ đģ ěđĚĘĢ ĦĜēĦ ĦđĤĜė-ďĥČ ġēĘ ĤđĜĕĢ 0
ěđĚĘĢ ĤĎČĚ
-50
-100
ęĕ -150
ĦĤĜĕė -200
איור :13.7מבנה המוביל הארצי ,המדגיש את הצורך בשאיבת מים לגובה רב (על פי ואלך.)2000 ,
סדרת טיפולים שנועדו לשפר את איכותם .שלבי הטיפול במים בצפון־מערב הכינרת ,ליד מעיינות הטבחה .צינורות באורך של
מתוארים להלן בפרק .14.3 כמה מאות מטרים מונחים על קרקעית האגם בצורת חנוכייה.
הצינורות מעבירים את המים לבריכת ביניים הממוקמת על החוף,
ממאגרי אשכול מוזרמים המים בצינור סגור באורך 77ק״מ ללא השקעת אנרגיה ,לפי העיקרון של חוק הכלים השלובים.
ובקוטר של 108אינץ׳ ( 2.74מטרים) עד ראש העין (איור .)13.6 תחנת השאיבה נחצבה עמוק בתוך ההר כדי להגן עליה מהפגזות
הצינור עובר בתוך שלוש מנהרות :מנהרת ִשמרון באורך 1.6ק״מ הסורים .באולם התת־קרקעי מונחות שלוש יחידות שאיבה ,כל
מתחת להרי נצרת ,מנהרות מנשה א׳ (באורך 6.5ק״מ) ומנהרת אחת בעלת הספק של 22מגה־ואט .כל יחידה מסוגלת להזרים
מנשה ב׳ ( 0.4ק״מ) שבדרום רכס הכרמל .בראש העין מתפצלים 6.75מ״ק של מים בשנייה אחת לגובה של 256מ׳ ,מרום של
המים לשני צינורות ראשיים ,ירקון־נגב מזרחי וירקון־נגב מערבי, -212מ׳ ועד 44 +מ׳ .המים עולים בצינור הלחץ שאורכו 2,200
מ׳ וקוטרו משתנה מ־ 2.2מ׳ למטה ועד 2.8מ׳ למעלה .בראש
המתאחדים במאגר זוהר ליד אשקלון ונמשכים לצפון הנגב. הצינור נשפכים המים לתעלת הירדן ,שהיא תעלה פתוחה בעלת
המפעלים האזוריים :המוביל הארצי הביא לחיבורם של חתך טרפזי ,העשויה בטון (איור .)13.9
בתעלה זורמים המים מכוח הכבידה .תעלת הירדן,
המפעלים האזוריים ,שהוקמו קודם לכן ,זה לזה .כך נוצר שאורכה הכולל 16ק״מ ,חוצה בדרכה שני מכשולים ,קניון נחל
ה״מפעל הארצי״ .עד הקמת המוביל הארצי היו פזורים ברחבי עמוד ( 150מ׳) וקניון נחל צלמון ( 50מ׳) .חציית הקניונים נעשית
הארץ מפעלי אספקת מים אזוריים ,שחיברו את מקורות המים בצינורות סגורים הנקראים ״גיחונים״ ,גם כן לפי העיקרון של
המקומיים אל הצרכנים המקומיים .מפעלי המים האזוריים חוק הכלים השלובים .הצינור לא הועבר על גבי גשר מחשש
הוקמו החל משנות השלושים ועד שנות השישים (בלאס;1957 , לפיגועים חבלניים .שני קירות הקניון נחצבו לעומק של 5מ׳,
יעקובוביץ ופרושנסקי ;1977 ,נבו ושלו ;2008 ,אחיפז.)2014 , והצינור הוטמן וכוסה בבטון מזוין (איור .)13.10בניית הגיחונים
לדוגמה ,בצפון הארץ היו כעשרה מפעלים ,שכל אחד מהם פעל הייתה השלב הקשה ביותר בבניית המוביל הארצי ,בשל הצורך
באופן עצמאי והתבסס על מעיינות וקידוחי מים מקומיים או לעגן את העובדים ואת הציוד הכבד על מדרון ששיפועו הגיע
על מי הירדן והכינרת (איור .)13.12המפעל הגדול ביותר בצפון בכמה נקודות ל־ .100%תעלת הירדן מוליכה את המים עד
היה מפעל ״גליל מערבי־קישון״ ,שסיפק בסוף שנות השישים
כ־ 90מלמ״ש (ראשיתו בשנות השלושים ,ראו פרק 4.2ואיור למאגר צלמון ,שקיבולו 0.8מלמ״ק (איור .)13.11
.)4.2המפעל התבסס על עשרות קידוחים ומעיינות ועל מי ממאגר צלמון נשאבים המים באמצעות תחנת שאיבה
השיטפונות של הקישון .הקידוחים שאבו בעיקר מהאקווה נוספת ,המעלה את המים לגובה של 115מ׳ נוספים ,מרום 37מ׳
הגירית של חבורת יהודה (וקשל .)1983 ,המפעל השני בגודלו עד 152מ׳ .גם בתחנה זו שלוש יחידות שאיבה הטמונות בקרקע,
באזור הצפון היה מפעל המים של בית שאן (בהיקף של כ־80 אך ההספק של כל אחת מהן הוא מחצית מזה של היחידות
מלמ״ש) ,שהסתמך על מי המעיינות המתוקים והמליחים בעמק, שבאתר ספיר ( 11מגה־ואט) .המים מועברים דרך מנהרת עיילבון,
שנמהלו זה בזה ויצרו מים באיכויות שונות עבור הצרכנים שאורכה 850מ׳ ,נשפכים לתעלת נטופה הקעורה ,שאורכה 17.5
השונים .המפעל השלישי בגודלו היה מפעל ״כינרת–בית שאן״ ק״מ ,ומגיעים לבקעת בית נטופה .בבית נטופה הוקמו מאגרי
(כ־ 25מלמ״ש) ,ששאב מים מהכינרת לצורך השקיה ביישובי אשכול (על שם ראש הממשלה לוי אשכול ,שייסד את חברת
״מקורות״ והיה מנהלּה הראשון) ,ובהם עוברים מי הכינרת
עמק הירדן.