Page 322 - israel water resources
P. 322

‫פרק ‪ :13‬מערכת המים הארצית ‪315‬‬

‫מדינת ישראל לא השפיע על יישובי הערבה ואילת‪ .‬מקורות המים‬         ‫‪ĕĥČĤ ĤđĜĕĢ‬‬                ‫‪čĕčČ ĘĦ‬‬             ‫‪ēĦĠ ĥČĤ‬‬
‫המצומצמים הקיימים באזור זה‪ ,‬בתגבור מערכות ההתפלה‪,‬‬              ‫‪ģĘēĚ ĤđĜĕĢ‬‬                                     ‫‪ĐđđģĦ ěĕĞĐ‬‬
‫סיפקו את כל הצרכים המקומיים‪ .‬מן הראוי להעיר שהמצב עתיד‬        ‫‪ĐčĕČĥ ĦĜēĦ‬‬
                                                                                  ‫‪ęĕĐ‬‬              ‫‪ěđĥČĤ‬‬
                          ‫להשתנות במוקדם או במאוחר‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬           ‫‪ĤĎČĚ‬‬                         ‫‪ěđĕĢĘ‬‬
‫בערבה יש חמישה סוגי מים‪( :‬א) מים שפירים‪ ,‬כדוגמת‬
‫קידוחי פארן; (ב) מים מליחים בדרגה בינונית‪ ,‬כדוגמת קידוחי‬                    ‫‪ěđĘģĥČ‬‬                    ‫‪ĦđčđēĤ‬‬
‫שיזפון (‪ 800-600‬מגכ״ל); (ג) מים מליחים רגילים (מעל ‪1,000‬‬
‫מגכ״ל)‪ ,‬המופקים ממרבית הקידוחים באזור; (ד) מי קולחים של‬                           ‫‪ěđėĕĦĐ‬‬
‫היישובים הגדולים (אילת‪ ,‬יטבתה וגרופית); (ה) המים מותפלים‬
‫(במקור מי ים או מי תהום מליחים)‪ ,‬בייחוד בעיר אילת‪ .‬בכל‬                                    ‫‪ęĎČ‬‬
‫יישובי הערבה יש שתי מערכות אספקת מים מקבילות‪ ,‬הראשונה‬                                     ‫‪ĤĐđĒ‬‬
‫לחקלאות‪ ,‬והיא ניזונה מארבעת מקורות המים הראשונים‪,‬‬
‫והשנייה לשתייה‪ ,‬הניזונה ממערכות התפלה קטנות‪ .‬מערכות‬                                                            ‫‪ĐĤĕčď‬‬
                                                                                                          ‫‪Ğčĥ ĤČč‬‬
        ‫ההתפלה בעיר אילת וביישובי הערבה יידונו בפרק ‪.16.3‬‬
‫המגמה להרחיב את החקלאות בערבה דורשת מים‬
‫נוספים‪ ,‬ואכן יש תוכניות לחבר את הערבה למקורות מים‬
‫נוספים‪ .‬קיימות שתי תוכניות המשלימות זו את זו‪ :‬הראשונה —‬
‫לחבר את הערבה למפא״ר‪ ,‬והשנייה — להביא מים מממלכת ירדן‪.‬‬
‫החלופה הראשונה יקרה מאוד ומבוססת על חיבור מפעל המים‬
‫בערבה למפעל המים שלחוף ים המלח ולמפא״ר‪ .‬כיום כבר‬
‫מגיעה האספקה מהמפא״ר עד המפעלים הפטרוכימיים ממזרח‬
‫לדימונה ומשם לחוף ים המלח‪ .‬האספקה מכיוון זה עתידה לגדול‬
‫בשנים הקרובות‪ .‬החלופה השנייה קשורה לתוכנית תעלת הימים‬
‫של ישראל וממלכת ירדן‪ ,‬ובמסגרתה ישראל תעביר כ־‪ 30‬מלמ״ש‬
‫נוספים מהכינרת לעמאן‪ ,‬ובתמורה תעביר ירדן לערבה כ־‪30‬‬
‫מלמ״ש ממתקן התפלה חדש שייבנה בעקבה (פרק ‪ .)17.5‬נקודת‬
‫החיבור בין המדינות תהיה מול תמנע‪ ,‬ומשם יסופקו המים‬
‫לערבה המרכזית והדרומית‪ .‬לצורך גמישות התפעול השוטף‬
‫יחוברו כנראה מערכות המים של הערבה הצפונית למערכות‬

                             ‫המים של הערבה התיכונה והדרומית‪.‬‬

‫מפעלי אגודות המים הצפוניות‪ :‬בצפון הארץ יש כמה אגודות‬               ‫‪0 Ě"ģ 20‬‬

‫מים חקלאיות שבנו בעצמן את מפעלי המים שלהן‪ .‬אגודות המים‬                  ‫איור ‪ :13.13‬מפעל ירקון־נגב (באדיבות חברת ״מקורות״)‪.‬‬
‫מתבססות בדרך כלל על הפקה עצמית (מקידוחים ומעיינות)‬
‫ולפעמים מתוגברות במים מהצנרת של חברת ״מקורות״‪ .‬חלק‬            ‫ושלוחותיו) בכל צורה‪ ,‬למשל‪ ,‬מפעלי המים בערבה ובבקעת‬
‫הארי של החקלאים בישראל קונה מים מ״מקורות״‪ ,‬אולם‬               ‫הירדן‪ .‬לעומתם‪ ,‬יש אזורים מנותקים למחצה‪ .‬מפעלי המים‬
‫בצפון הארץ‪ ,‬מסיבות היסטוריות‪ ,‬החקלאים מפיקים את המים‬          ‫באזורים אלו מחוברים למפא״ר אך הוא אינו מסוגל לספק את‬
‫ומתחזקים את מערכות ההפקה בעצמם (כמובן‪ ,‬במחיר נמוך‬             ‫מלוא הצריכה שלהם‪ ,‬והם מתבססים‪ ,‬בדומה לאזורים המנותקים‪,‬‬
‫יותר)‪ .‬האגודות הגדולות ממוקמות בעמק הירדן‪ ,‬עמק חרוד‪,‬‬          ‫על מפעלים מקומיים־עצמאיים‪ .‬המפעלים המנותקים למחצה‬
                                                              ‫הם מפעלי המים בעמק בית שאן‪ ,‬בעמק יזרעאל‪ ,‬ברמת הגולן‬
                 ‫עמק בית שאן‪ ,‬רמת הגולן‪ ,‬הגליל ובקעת הירדן‪.‬‬   ‫ובחלקים מסוימים של הגליל‪ .‬המפעלים באזורים המנותקים‬
‫רצף שנות הבצורת האחרונות‪ ,‬שהשפעתן המרבית הייתה‬                ‫למחצה מנוהלים בחלקם על ידי אגודות מים אזוריות‪ .‬גם מפעלי‬
‫בצפון הארץ‪ ,‬גרם למצוקת מים באגודות המים הצפוניות‪ .‬מאחר‬        ‫המים ביהודה ושומרון מנותקים למחצה‪ ,‬מאחר שהם מתבססים‬
‫שהן מנותקות מהמערכת הארצית‪ ,‬לא ניתן לתגבר אותן במים‪.‬‬          ‫בחלקם על קידוחים מקומיים אך מתוגברים מהמפא״ר‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫מציאות זו הלכה והחמירה בשנים האחרונות‪ ,‬וכיום עומדות על‬        ‫המפעלים ביהודה ושומרון שונים‪ ,‬כי הם מנוהלים בחלקם על ידי‬

  ‫הפרק תוכניות לחבר אותן למפא״ר (פרטים להלן בפרק ‪.)17.2‬‬                  ‫חברת ״מקורות״ ובחלקם על ידי הרשות הפלסטינית‪.‬‬

‫המפעלים ביהודה ושומרון‪ :‬בשטחי הרשות הפלסטינית‬                 ‫מפעלי המים בערבה‪ :‬מערכות אספקת המים בערבה‪ ,‬שהיקפן‬

‫יש ארבעה מפעלי מים אזוריים לאספקת מים ביתית‬                   ‫מגיע לכ־‪ 100‬מלמ״ש‪ ,‬אינן מחוברת למקורות המים ה״צפוניים״‪,‬‬
‫(‪ :)Gvirtzman, 2012‬מפעל המים של חברון ובית לחם (‪23‬‬            ‫וכל האספקה מבוססת על מקורות מים מקומיים (איור ‪.)13.6‬‬
‫מלמ״ש)‪ ,‬מפעל המים של רמאללה (‪ 13‬מלמ״ש)‪ ,‬מפעל המים‬             ‫היתרון היחיד‪ ,‬אך החשוב‪ ,‬הוא שמשבר המים הקשה שפקד את‬
‫של שכם (‪ 10‬מלמ״ש) ומפעל המים של ג׳נין (‪ 4‬מלמ״ש)‪ .‬כמויות‬
‫המים במפעלים הפלסטיניים מעודכנות לשנת ‪ .2006‬מפעלים‬
‫אלו מתבססים על קידוחי מים מקומיים‪ ,‬אך מתוגברים על ידי‬
‫המפעלים של חברת ״מקורות״‪ ,‬המספקים מים להתיישבות‬
   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327