Page 322 - israel water resources
P. 322
פרק :13מערכת המים הארצית 315
מדינת ישראל לא השפיע על יישובי הערבה ואילת .מקורות המים ĕĥČĤ ĤđĜĕĢ čĕčČ ĘĦ ēĦĠ ĥČĤ
המצומצמים הקיימים באזור זה ,בתגבור מערכות ההתפלה, ģĘēĚ ĤđĜĕĢ ĐđđģĦ ěĕĞĐ
סיפקו את כל הצרכים המקומיים .מן הראוי להעיר שהמצב עתיד ĐčĕČĥ ĦĜēĦ
ęĕĐ ěđĥČĤ
להשתנות במוקדם או במאוחר ,כדלהלן. ĤĎČĚ ěđĕĢĘ
בערבה יש חמישה סוגי מים( :א) מים שפירים ,כדוגמת
קידוחי פארן; (ב) מים מליחים בדרגה בינונית ,כדוגמת קידוחי ěđĘģĥČ ĦđčđēĤ
שיזפון ( 800-600מגכ״ל); (ג) מים מליחים רגילים (מעל 1,000
מגכ״ל) ,המופקים ממרבית הקידוחים באזור; (ד) מי קולחים של ěđėĕĦĐ
היישובים הגדולים (אילת ,יטבתה וגרופית); (ה) המים מותפלים
(במקור מי ים או מי תהום מליחים) ,בייחוד בעיר אילת .בכל ęĎČ
יישובי הערבה יש שתי מערכות אספקת מים מקבילות ,הראשונה ĤĐđĒ
לחקלאות ,והיא ניזונה מארבעת מקורות המים הראשונים,
והשנייה לשתייה ,הניזונה ממערכות התפלה קטנות .מערכות ĐĤĕčď
Ğčĥ ĤČč
ההתפלה בעיר אילת וביישובי הערבה יידונו בפרק .16.3
המגמה להרחיב את החקלאות בערבה דורשת מים
נוספים ,ואכן יש תוכניות לחבר את הערבה למקורות מים
נוספים .קיימות שתי תוכניות המשלימות זו את זו :הראשונה —
לחבר את הערבה למפא״ר ,והשנייה — להביא מים מממלכת ירדן.
החלופה הראשונה יקרה מאוד ומבוססת על חיבור מפעל המים
בערבה למפעל המים שלחוף ים המלח ולמפא״ר .כיום כבר
מגיעה האספקה מהמפא״ר עד המפעלים הפטרוכימיים ממזרח
לדימונה ומשם לחוף ים המלח .האספקה מכיוון זה עתידה לגדול
בשנים הקרובות .החלופה השנייה קשורה לתוכנית תעלת הימים
של ישראל וממלכת ירדן ,ובמסגרתה ישראל תעביר כ־ 30מלמ״ש
נוספים מהכינרת לעמאן ,ובתמורה תעביר ירדן לערבה כ־30
מלמ״ש ממתקן התפלה חדש שייבנה בעקבה (פרק .)17.5נקודת
החיבור בין המדינות תהיה מול תמנע ,ומשם יסופקו המים
לערבה המרכזית והדרומית .לצורך גמישות התפעול השוטף
יחוברו כנראה מערכות המים של הערבה הצפונית למערכות
המים של הערבה התיכונה והדרומית.
מפעלי אגודות המים הצפוניות :בצפון הארץ יש כמה אגודות 0 Ě"ģ 20
מים חקלאיות שבנו בעצמן את מפעלי המים שלהן .אגודות המים איור :13.13מפעל ירקון־נגב (באדיבות חברת ״מקורות״).
מתבססות בדרך כלל על הפקה עצמית (מקידוחים ומעיינות)
ולפעמים מתוגברות במים מהצנרת של חברת ״מקורות״ .חלק ושלוחותיו) בכל צורה ,למשל ,מפעלי המים בערבה ובבקעת
הארי של החקלאים בישראל קונה מים מ״מקורות״ ,אולם הירדן .לעומתם ,יש אזורים מנותקים למחצה .מפעלי המים
בצפון הארץ ,מסיבות היסטוריות ,החקלאים מפיקים את המים באזורים אלו מחוברים למפא״ר אך הוא אינו מסוגל לספק את
ומתחזקים את מערכות ההפקה בעצמם (כמובן ,במחיר נמוך מלוא הצריכה שלהם ,והם מתבססים ,בדומה לאזורים המנותקים,
יותר) .האגודות הגדולות ממוקמות בעמק הירדן ,עמק חרוד, על מפעלים מקומיים־עצמאיים .המפעלים המנותקים למחצה
הם מפעלי המים בעמק בית שאן ,בעמק יזרעאל ,ברמת הגולן
עמק בית שאן ,רמת הגולן ,הגליל ובקעת הירדן. ובחלקים מסוימים של הגליל .המפעלים באזורים המנותקים
רצף שנות הבצורת האחרונות ,שהשפעתן המרבית הייתה למחצה מנוהלים בחלקם על ידי אגודות מים אזוריות .גם מפעלי
בצפון הארץ ,גרם למצוקת מים באגודות המים הצפוניות .מאחר המים ביהודה ושומרון מנותקים למחצה ,מאחר שהם מתבססים
שהן מנותקות מהמערכת הארצית ,לא ניתן לתגבר אותן במים. בחלקם על קידוחים מקומיים אך מתוגברים מהמפא״ר .ואולם,
מציאות זו הלכה והחמירה בשנים האחרונות ,וכיום עומדות על המפעלים ביהודה ושומרון שונים ,כי הם מנוהלים בחלקם על ידי
הפרק תוכניות לחבר אותן למפא״ר (פרטים להלן בפרק .)17.2 חברת ״מקורות״ ובחלקם על ידי הרשות הפלסטינית.
המפעלים ביהודה ושומרון :בשטחי הרשות הפלסטינית מפעלי המים בערבה :מערכות אספקת המים בערבה ,שהיקפן
יש ארבעה מפעלי מים אזוריים לאספקת מים ביתית מגיע לכ־ 100מלמ״ש ,אינן מחוברת למקורות המים ה״צפוניים״,
( :)Gvirtzman, 2012מפעל המים של חברון ובית לחם (23 וכל האספקה מבוססת על מקורות מים מקומיים (איור .)13.6
מלמ״ש) ,מפעל המים של רמאללה ( 13מלמ״ש) ,מפעל המים היתרון היחיד ,אך החשוב ,הוא שמשבר המים הקשה שפקד את
של שכם ( 10מלמ״ש) ומפעל המים של ג׳נין ( 4מלמ״ש) .כמויות
המים במפעלים הפלסטיניים מעודכנות לשנת .2006מפעלים
אלו מתבססים על קידוחי מים מקומיים ,אך מתוגברים על ידי
המפעלים של חברת ״מקורות״ ,המספקים מים להתיישבות