Page 326 - israel water resources
P. 326

‫פרק ‪14‬‬

‫איכות המים והטיפול במים‬

  ‫‪ 14.1‬תקנות בריאות העם‬
‫‪ 14.2‬טכניקות הטיפול במים‬

    ‫‪ 14.3‬הטיפול במי כינרת‬

‫רדיואקטיביים הם מתחת לרמות האסורות; (ד) מים תקינים‬               ‫‪ 14.1‬תקנות בריאות העם‬
‫מבחינה אסתטית (מראה‪ ,‬טעם וריח); (ה) מים שריכוז הפלואוריד‬
                                                            ‫תקנים למי שתייה‪ :‬בעולם המערבי יש שלוש מערכות תקנים‬
                       ‫(‪ )F‬בהם ברמה מספקת לבריאות השיניים‪.‬‬
‫התקנים הולכים ומחמירים במשך הזמן בהתאם לגילויים‬             ‫המגדירות את דרישות האיכות למי שתייה‪ .‬הגופים הקובעים‬
‫חדשים על מידת הסכנה הנשקפת מחומרים שונים‪ .‬אפשר‬              ‫את התקנים הם‪ :‬ארגון הבריאות העולמי (‪WHO — World‬‬
‫להדגים את התהליך של החמרת התקנים באמצעות בחינת‬              ‫‪ ,)Health Organization‬הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה‬
‫השתנותו של מדד האיכות הבסיסי ביותר‪ ,‬היינו עכירות המים‪.‬‬      ‫(‪ )USEPA — US Environmental Protection Agency‬וקהיליית‬
‫אומנם מדד העכירות הוא מדד כללי שאינו מעיד על נוכחות‬         ‫השוק האירופי (‪ .)EEC — European Economic Community‬כל‬
‫חומרים מזהמים מסוימים‪ ,‬אך מתברר שהוא הפשוט‪ ,‬היעיל‬           ‫אחד מהארגונים מעדכן מדי פעם את רשימת החומרים המזהמים‬
‫והאמין ביותר כדי לקבוע את איכות המים‪ .‬העכירות נקבעת‬         ‫ואת הריכוזים המרביים המותרים במי השתייה‪ .‬מערכות התקנים‬
‫בהתאם ליכולת חדירת האור לתוך המים‪ ,‬והיא נמדדת ביחידות‬       ‫דומות זו לזו אך אינן זהות‪ ,‬וכל אחד מהארגונים מקל בחומרים‬
‫עכירות נפלומטריות (‪.)Nephelumetric Turbidity Units, NTU‬‬     ‫מסוימים ומחמיר באחרים‪ .‬התקן הוא מעין פשרה בין דרישות‬
‫תקן העכירות בארצות הברית‪ ,‬שעמד בתחילה על עשר יחידות‪,‬‬        ‫הבריאות והאסתטיקה לבין העלות שתידרש כדי לעמוד בתקן‬
‫הוחמר בשנת ‪ 1962‬והורד לחמש יחידות‪ ,‬בשנת ‪ 1977‬הורד שוב‬       ‫המחמיר‪ .‬התקן של ‪ WHO‬מקל בדרך כלל‪ ,‬מכיוון שהוא מומלץ‬
‫ליחידה אחת‪ ,‬וכיום הדרישה היא לערך הנמוך מ־‪ 0.3‬יחידות‬        ‫גם למדינות העולם השלישי‪ ,‬שאינן משופעות באמצעים ליישום‬
‫במשך ‪ 95%‬מהזמן‪ ,‬והשאיפה היא להורידו לרמה של ‪ 0.1‬יחידות‪.‬‬     ‫התקנים‪ .‬הגוף האחראי במדינת ישראל על הגדרת התקנים‬
‫בישראל נקבע תקן העכירות בשנת ‪ 1982‬לרמה של ‪ 25‬יחידות‪,‬‬        ‫לאיכות מי שתייה הוא משרד הבריאות‪ .‬התקן הישראלי מבוסס‬
‫בשנת ‪ 1992‬הוא הורד לחמש יחידות‪ ,‬ומאז השתפר ביחידה‬           ‫על אחת משלוש מערכות התקנים שהוזכרו‪ ,‬והוא נקבע בהתאם‬
‫אחת בכל שנה‪ — 1993 :‬ארבע יחידות‪ — 1994 ,‬שלוש יחידות‪,‬‬        ‫לתנאים האקלימיים והפיזיים המיוחדים של ישראל‪ .‬כשמשווים‬
‫ומאז ינואר ‪ 1995‬הוא עומד על שתי יחידות (אדן‪ .)2000 ,‬לאחר‬    ‫את התקן הישראלי לשלוש מערכות התקנים‪ ,‬ישראל מקלה‬
                                                            ‫בחומרים מסוימים ומחמירה באחרים‪ .‬במקרים מסוימים (למשל‬

                                                                     ‫חנקה)‪ ,‬התקן הישראלי שונה משלוש מערכות התקנים‪.‬‬
                                                            ‫איכות המים מוגדרת בשני תחומים‪ :‬איכות מיקרוביאלית‬
                                                            ‫ואיכות כימית‪ .‬מים תקינים מבחינה מיקרוביאלית הם מים‬
                                                            ‫שאינם מכילים לחלוטין חיידקים פתוגניים‪ ,‬וירוסים ויצורים‬
                                                            ‫זעירים אחרים (בעיקר טפילים)‪ .‬מים תקינים מבחינה כימית‬
                                                            ‫הם מים העומדים בחמש הדרישות הבאות‪( :‬א) ריכוזי החומרים‬
                                                            ‫האורגניים הם מתחת לרמות האסורות; (ב) ריכוזי החומרים‬
                                                            ‫האי־אורגניים הם מתחת לרמות האסורות; (ג) ריכוזי חומרים‬
   321   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331