Page 329 - israel water resources
P. 329

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬                                                                                                                  ‫‪322‬‬

‫סינון בממברנות‪ :‬סינון המים משפר את איכותם בכמה‬                    ‫כל מומסים‪ ,‬יש תעשייה כימית הזקוקה למים בלי חמצן מומס‪,‬‬
                                                                  ‫ויש תעשייה כימית הזקוקה למים בדרגת חומציות מסוימת‪.‬‬
‫מובנים‪( :‬א) מוריד את עכירות המים ומשפר את המראה והריח‬             ‫הדרישות השונות גורמות לכל מפעל לבנות לעצמו את מתקני‬
‫שלהם; (ב) מרחיק מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות‪ ,‬ובכללם‬              ‫הטיפול בהתאם לצרכים המיוחדים לו‪ ,‬שידרשו כמובן טיפולים‬
‫חיידקים‪ ,‬וירוסים וטפילים (ג׳יארדיה וקריפטוספורידיום);‬             ‫מקדימים שונים בהשוואה למפעל אחר או בהשוואה לצריכה‬
‫(ג) מרחיק ביעילות חומר אורגני ואי־אורגני מרחף המשמש מצע‬
‫נוח לגידול מיקרואורגניזמים; (ד) חוסך בחומרי חיטוי בהמשך‬                                                                        ‫הביתית‪.‬‬
‫מסלול הטיפול במים; (ה) החיסכון בחומרי החיטוי מונע גם את‬           ‫הטיפול המקדים במים נקבע גם לפי איכות המים במקור‪.‬‬
                                                                  ‫לדוגמה‪ ,‬מי נהרות ואגמים מכילים בדרך כלל חלקיקי בוץ‪ ,‬אצות‬
         ‫תוצרי הלוואי הרעילים של החיטוי מסוג טרי ַהלֹו ֶמתנים‪.‬‬    ‫ומיקרואורגניזמים פתוגניים‪ ,‬בניגוד למי התהום שאינם מכילים‬
‫סינון באמצעות חלקיקים‪ ,‬ובמיוחד בהזרמה דרך תווך‬
‫חולי‪ ,‬מסוגל לסלק ממי הגלם גופים שגודלם כמיקרון אחד‪.‬‬                    ‫אותם‪ ,‬ועל כן הטיפול בשני סוגי המים יהיה שונה לחלוטין‪.‬‬
‫השיטה החלופית‪ ,‬שהפכה פופולרית בשנים האחרונות‪ ,‬היא‬                 ‫טכניקות הטיפול במים רבות ומגוונות‪ ,‬ומקצתן פותחו‬
‫סינון עדין באמצעות ממברנות (‪ .)Wilbert et al., 1988‬ניתן לסנן‬      ‫לפני יותר מ־‪ 100‬שנים‪ .‬במתקני חיטוי המיועדים להרוג את‬
‫את המים ברמות שונות בהתאם לצורך‪ .‬מערכות של מיקרו־‬                 ‫גורמי המחלות יש מערכות המוסיפות למים כלור או אוזון‬
‫סינון (‪ )micro-filtration‬מסוגלות לסלק כל גוף הגדול מ־‪100‬‬          ‫ויש מערכות המקרינות את המים בקרינה על־סגולה‪ .‬מערכות‬
‫מילימיקרון‪ ,‬היינו חיידקים‪ ,‬אצות ומוצקים מרחפים קטנטנים‪.‬‬           ‫הפְתתה גורמות לחלקיקים המוצקים הקטנטנים המרחפים‬
‫מערכות של אולטרה־סינון (‪ )ultra-filtration‬מסוגלות לסלק‬            ‫במים להידבק זה לזה‪ ,‬להפוך לפתיתים ולשקוע על הקרקעית‪,‬‬
‫גופים הגדולים מ־‪ 10‬מילימיקרון‪ ,‬היינו וירוסים ומולקולות‬            ‫וכך משתפרת צלילות המים‪ .‬לחלופין‪ ,‬מים עכורים יהפכו צלולים‬
‫אורגניות שמשקלן המולקולרי מעל ‪ 10,000‬יחידות‪ .‬מערכות‬               ‫באמצעות מתקני סינון‪ .‬כשהמים הגולמיים חסרי חמצן‪ ,‬מערבלים‬
‫של ננו־סינון (‪ )nano-filtration‬מסוגלות לסלק כל גוף הגדול‬          ‫אותם באוויר ומעשירים אותם בחמצן‪ .‬מערכות האוורור יעילות‬
‫ממילימיקרון אחד‪ ,‬היינו גם מולקולות שמשקלן מעל ‪ 100‬יחידות‪,‬‬         ‫גם כדי לנדף ולסלק גזים רעילים המומסים לפעמים במים‪ .‬נידוף‬
‫ובכללן מזהמים רבים (חומרי הדברה וכדומה)‪ .‬לצורך השוואה‪,‬‬            ‫הגזים מועיל גם לסילוק ה־‪ CO2‬המומס במים‪ ,‬וכך קטן גם הסיכוי‬
‫ראוי להזכיר שהממברנות עבור אוסמוזה הפוכה מסננות אף‬                ‫לשקיעת האבנית‪ .‬לחלופין‪ ,‬סילוק גזים ותרכובות אורגניות‬
‫את מרבית האטומים המומסים במים‪ .‬טכנולוגיית הננו־סינון‬              ‫מהמים יכול להיעשות באמצעות הזרמת המים דרך גרגירי פחם‬
‫הפכה לאחרונה שיטה תקנית לטיפול במי נהר ה ֵסין בצרפת‬               ‫הסופחים אותם‪ .‬כשהמים חומציים מדי‪ ,‬משתמשים במתקני סיד‬
‫בטרם אספקתם לצרכנים (‪ .)Baudin et al., 1997‬טכנולוגיות‬             ‫המנטרלים אותם‪ .‬בעבר‪ ,‬כשהיה צורך במים ללא מומסים‪ ,‬היו‬
‫הסינון השונות חדרו לענפי תעשייה רבים הדורשים מים באיכות‬           ‫מזקקים אותם פעמיים‪ .‬הטכניקה החדשה ההולכת ומתפשטת‬
‫מעולה‪ ,‬כגון התעשייה הפטרוכימית ומפעלי ההייטק (סמיט‪,‬‬               ‫בעולם בשנים האחרונות היא טכניקת הסינון העדין באמצעות‬
‫‪ .)2001‬לאחרונה החלו להשתמש במיקרו־סינון העדין גם עבור‬             ‫ממברנות (בדומה להתפלה)‪ .‬טכניקה זו יכולה להחליף את‬
                                                                  ‫מרבית השיטות הישנות‪ ,‬מכיוון שהיא עוצרת לא רק חלקיקים‬
                         ‫טיפול בשפכים (‪.)Gagliardo et al., 1998‬‬   ‫מרחפים‪ ,‬אלא גם מולקולות אורגניות‪ ,‬חיידקים ואפילו וירוסים‪.‬‬
                                                                  ‫יתרונה הנוסף של טכניקת הממברנות הוא שהיא מבוצעת ללא‬
‫ריכוך מים‪ :‬קשיות המים נגרמת על ידי יוני הסידן והמגנזיום‬
                                                                                                   ‫תוספת של חומרים כימיים למים‪.‬‬
‫המומסים במים ויוצרים תרכובות עם הפחמה והגופרה‪.‬‬                    ‫ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬המקל בהשוואה לארגונים‬
‫תרכובות אלו הן בעלות מסיסות נמוכה בתנאים מסוימים (כגון‬            ‫אחרים‪ ,‬ממליץ על ארבעה שלבים הכרחיים לטיפול במים‬
‫במים חמים)‪ ,‬ולכן הן שוקעות על הדפנות של קומקומים‪ ,‬דודי‬            ‫עיליים (‪( :)WHO, 1987‬א) חיטוי מוקדם או אחסון תקופתי‬
‫חימום‪ ,‬מכונות כביסה‪ ,‬מדיחי כלים וגם על צנרת המים הרגילה‬           ‫ארוך במאגרים; (ב) הפתתה ושיקוע; (ג) סינון חול אינטנסיבי;‬
‫(עדין והלפרין‪ .)2001 ,‬המשקעים של תרכובות אלו מתגבשים‬              ‫(ד) חיטוי‪ .‬בישראל‪ ,‬כל מערכות אספקת המים עומדות בדרישות‬
‫על הדפנות ויוצרים אבנית קשה‪ .‬הקשיות מזיקה‪ ,‬משום שהיא‬              ‫אלו‪ .‬מי הכינרת הנשאבים אל המוביל הארצי מסוננים במתקן‬
‫משבשת את מערכת אספקת המים בגלל סתימות‪ ,‬הצרה של‬                    ‫הסינון המרכזי באתר אשכול‪ .‬מי הכינרת מסוננים גם טרם‬
‫קוטר הצינורות ויצירת בידוד על גופי החימום‪ .‬הקשיות גם‬              ‫אספקתם לעיר טבריה על ידי חברת ״מקורות״‪ ,‬וכן עושים גם‬
‫מקטינה את יעילותם של חומרי הניקוי ומחייבת שימוש בכמויות‬           ‫יתר הצרכנים השואבים מים ישירות מהכינרת‪ .‬מי המעיינות‬
                                                                  ‫זיו‪ ,‬חרדלית‪ ,‬כברי וגעתון בגליל המערבי מסוננים גם הם‪ ,‬מכיוון‬
                                       ‫גדולות של סבון ודטרגנטים‪.‬‬
‫כדי לרכך את המים בתעשייה נהוג להשתמש במחליפי‬                                           ‫שהם מושפעים ממים עיליים המזינים אותם‪.‬‬
‫יונים הכוללים נתרן‪ .‬המים הקשים מוזרמים בצינורות הממולאים‬          ‫בניגוד למים עיליים‪ ,‬הטיפול במי התהום דורש חיטוי‬
‫בשרף אורגני הטעון ביוני נתרן‪ ,‬ולאחר החלפת יוני הסידן‬              ‫בלבד‪ .‬משרד הבריאות אכן מחייב את החיטוי בחוק מאז ‪.1989‬‬
‫והמגנזיום בנתרן יוצאים מהצינור מים רכים‪ .‬לחלופין‪ ,‬ניתן‬            ‫עד שנת ‪ 2000‬הוקמו כ־‪ 1,000‬מתקני חיטוי ברחבי הארץ‪ ,‬כ־‪600‬‬
‫להשתמש גם בסיד‪ .‬בבית משתמשים במלחי נתרן שמוסיפים‬                  ‫מתקנים במערכות המים של חברת ״מקורות״ וכ־‪ 400‬מתקנים‬
‫למכונות הכביסה ולמדיחי הכלים לפני השימוש‪ .‬ריכוך המים‬
‫כרוך אפוא בתוספת רבה מאוד של מלחים למים‪ ,‬שבסופו של‬                     ‫במערכות של ספקי המים ברשויות המקומיות (אדן‪.)2000 ,‬‬
                                                                  ‫בהמשך הפרק יתוארו בפרוטרוט שלבי הטיפול במי‬
                                    ‫דבר מתנקזים למערכות הביוב‪.‬‬    ‫הכינרת המוזרמים במוביל המים הארצי‪ .‬התיאור יכלול את‬
                                                                  ‫העקרונות העומדים בבסיס שיטות הטיפול ויסקור את הבעיות‬
‫הפלרה‪ :‬ריכוז פלואור גבוה במי שתייה גורם לפלאורוזיס‬                ‫היום־יומיות העומדות בפני האחראים על הטיפול במים‪ .‬ואולם‪,‬‬

‫(השיניים מאבדות את קשיותן ונוצרים עליהן כתמים)‪ .‬לעומתו‪,‬‬                      ‫מוכרות גם כמה שיטות טיפול אחרות‪ ,‬כמתואר להלן‪.‬‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334