Page 334 - israel water resources
P. 334

‫פרק ‪15‬‬

‫ִמחזור השפכים‬

                           ‫‪ 15.1‬הקדמה‬                                    ‫‪ 15.1‬הקדמה‬
               ‫‪ 15.2‬פוטנציאל הקולחים‬
                                                        ‫השפכים הם אחת הבעיות הכאובות ביותר בעולם המודרני‪,‬‬
                  ‫‪ 15.3‬הטיפול בשפכים‬                    ‫מכיוון שהם פוגעים באופן קשה במשאבי המים‪ ,‬בבריאות‬
       ‫‪ 15.4‬מפעל הטיפול בשפכי גוש דן‬                    ‫הציבור ובאיכות הסביבה‪ .‬בעיה זו אינה יורדת מסדר היום‬
                                                        ‫הציבורי‪ ,‬ומשאבים אנושיים וכספיים רבים מושקעים בפתרונה‪.‬‬
                  ‫‪ 15.5‬תשלובת הקישון‬                    ‫גם בישראל גרם הביוב העירוני והתעשייתי למפגעים סביבתיים‬
             ‫‪ 15.6‬השבת שפכי ירושלים‬                     ‫קשים‪ ,‬ונחלים רבים במישור החוף הפכו תעלות ביוב‪ .‬השפכים‬
         ‫‪ 15.7‬השבת הקולחים לחקלאות‬                      ‫זיהמו קרקעות‪ ,‬חופים‪ ,‬מאגרי מים עיליים ומאגרי מי תהום‬
                                                        ‫ופגעו בצמחים ובבעלי חיים‪ .‬הטיפול בשפכים נועד אפוא‬
‫לצמצום תכולת המלחים והחומרים הרעילים בשפכים‪ ,‬פיתוח‬      ‫בראש ובראשונה לסלק את המטרדים האקולוגיים־תברואתיים‪.‬‬
‫טכנולוגיות אפקטיביות וזולות לטיפול בשפכים מהסוגים‬       ‫בישראל הוא נועד להשיג מטרה נוספת — להשיב את השפכים‬
‫השונים‪ ,‬התאמות אגרו־טכניות להשקיה ודישון באמצעות‬        ‫לשימוש חוזר בחקלאות‪ .‬בפועל‪ ,‬בישראל ִמחזור השפכים‬
‫קולחים‪ ,‬הגדרת אזורים בעלי רגישות־יתר שיש לאסור בהם את‬   ‫לחקלאות נתפס לפעמים כמטרה חשובה יותר בשל משבר‬
‫ההשקיה בקולחים וטיפול נאות בבוצה‪ ,‬היינו ה״בוץ״ המרוכז‬   ‫המים‪ ,‬שנמשך עשרות שנים‪ .‬השפכים מכילים בממוצע כ־‪99.8%‬‬
‫המסולק מהשפכים ומכיל את מרבית הפסולת (ואגב כך עשוי‬      ‫מים‪ ,‬ורק ‪ 0.2%‬מנפחם הם חומרי הפסולת‪ .‬נפח מזערי זה אחראי‬
‫להפוך לחומר דישון מעולה)‪ .‬אתגרים אלו האיצו פיתוח שיטות‬  ‫למראה הלא־אסתטי ולריחות הרעים‪ .‬טיפול נאות עשוי לפיכך‬
‫וטכנולוגיות חדשות בישראל (ה־‪ .)Clean-Tec‬עם זאת התעוררו‬
‫חששות באשר להשפעת המים המּושבים על היבול החקלאי ועל‬                          ‫לסלק את הפסולת וליצור ״מקור מים״ נוסף‪.‬‬
‫איכות הסביבה‪ ,‬מאחר שהתברר שהקולחים מלוחים מדי ומכילים‬   ‫בישראל אכן הפכו השפכים המטופלים‪ ,‬הנקראים‬
‫חומרים בלתי רצויים‪ .‬מסיבה זו סירבו מקצת מהחקלאים במשך‬   ‫״קולחים״‪ ,‬למקור מים חשוב‪ ,‬והודות לכך השתמרה החקלאות‬
                                                        ‫בשנות המשבר הממושכות‪ .‬היקפו של ִמחזור השפכים בישראל‬
        ‫תקופה ארוכה להמיר את המים השפירים במי הקולחים‪.‬‬  ‫הוא מהגבוהים בעולם‪ ,‬וישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם‬
‫בעשור השנים האחרון‪ ,‬בעקבות הרפורמות במשק המים‪,‬‬          ‫המתכננת למחזר ולהשיב לחקלאות את מלוא פוטנציאל‬
‫התרחשו שינויים משמעותיים נוספים במשק הקולחים בישראל‪,‬‬    ‫הקולחים‪ .‬במהלך עשרות השנים האחרונות התחוללה מהפכה‬
‫שהפכו אותם לאטרקטיביים ביותר‪ .‬ראשית‪ ,‬מפעלי ההתפלה‬       ‫של ממש בתחום זה והוקמו בישראל מאות מפעלי טיפול‬
‫הגדולים‪ ,‬המספקים מים לשימוש ביתי‪ ,‬הורידו את תכולת‬       ‫בשפכים (מט״ש)‪ ,‬אם כי התהליך טרם הושלם‪ .‬תהליך זה העמיד‬
‫המלחים במים המסופקים לערים‪ ,‬ובעקיפין הביאו לירידה‬       ‫את הרשויות בפני אתגרים חדשים‪ ,‬שבמדינות העולם לא נתנו‬
‫בתכולת המלחים בשפכים ובקולחים‪ .‬שנית‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬נכנסו‬    ‫עליהן את הדעת במידה מספקת‪ .‬האתגרים הם‪ :‬פיתוח אמצעים‬
‫לתוקף תקנות חדשות‪ ,‬המחייבות את ַמפעילי המט״שים לייצר‬
   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339