Page 332 - israel water resources

‫פרק ‪ :14‬איכות המים והטיפול במים ‪325‬‬

‫פרויקט הסינון‪ :‬השלב השלישי הוא הסינון (איור ‪ .)14.7‬שתי‬ ‫איור ‪ :14.5‬מערכת הסכרים במאגר השיקוע באתר אשכול (באדיבות‬
‫חברת ״מקורות״)‪.‬‬
‫חלופות עמדו בפני נציבות המים באשר לשיטת הסינון של מי‬
‫הכינרת‪ .‬הראשונה הייתה סינון מרוכז לכל המים הנשאבים‬ ‫הטיפול הביולוגי‪ :‬טיפול זה מתבצע בשלב השני‪ ,‬באמצעות‬
‫מהכינרת באמצעות מתקן גדול אחד שיוקם באתר אשכול‪.‬‬
‫החיסרון העיקרי בשיטה זו הוא בזבוז הכסף הכרוך בסינון‬ ‫דגים ״סניטריים״ שהותאמו לייעודים שונים (‪.)Leventer, 1984‬‬
‫המים המיועדים לחקלאות‪ .‬החלופה השנייה הייתה סינון מבוזר‬ ‫דג הכסיף מותאם לאכילת אצות‪ ,‬הקרפיון גדל הראש ניזון‬
‫באמצעות כמה מתקנים קטנים רק בקווים המיועדים לצריכה‬ ‫מזואופלנקטון‪ ,‬קרפיון מצוי ניזון מזחלי חרקים‪ ,‬קרפיון סיני ניזון‬
‫עירונית‪ .‬לאחר בדיקות שנמשכו יותר מעשור הוחלט שמבחינה‬ ‫מצמחייה קרקעית‪ ,‬וקרפיון שחור ניזון מחלזונות (איור ‪.)14.6‬‬
‫כלכלית חלופת הסינון המרוכז זולה יותר‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬בשנת‬ ‫לא זו בלבד שהדגים הללו אוכלים את כל היצורים הקטנים‪,‬‬
‫‪ 2007‬הושלם מתקן הסינון באתר אשכול‪ .‬המפעל תוכנן על ידי‬ ‫אלא הם אף מסננים את המים ללא הרף‪ ,‬מכיוון שהם בולעים‬
‫מים בהתמדה ומעבירים אותם דרך מערכת הזימים‪ .‬כמו כן יש‬
‫תהל והוקם על ידי ״מקורות״‪.‬‬ ‫דגים טורפים‪ ,‬כגון דגי הלברָק‪ ,‬השומרים על אוכלוסיית הדגים‬
‫הסינון מבוצע באופן פשוט ויעיל בתוך מערכת של ‪24‬‬ ‫הסניטריים ברמה הנחוצה‪ .‬הדגים הטורפים אמורים לאכול גם‬
‫מכלים (כל אחד בעומק ‪ 2‬מטרים ובשטח ‪ 162‬מ״ר)‪ ,‬המלאים חול‬ ‫את דגי הכינרת ה״מתגנבים״ לפעמים דרך הצינורות והמשאבות‬
‫דק המעורב בפחם אנטרציט (קוטר ‪ 1.7‬מ״מ)‪ .‬זרימת המים דרך‬ ‫אל המוביל הארצי (אמנונים ושפמנונים)‪ .‬הדגים הסניטריים‬
‫החול עוצרת באופן מכני את החלקיקים הגסים‪ ,‬שאינם מסוגלים‬ ‫שאוכלסו במאגרי המים של ״מקורות״ ייחודיים בעקרותם‬
‫לעבור במעברים הצרים שבין הגרגירים‪ .‬כמו כן‪ ,‬על פני השטח‬ ‫ובחוסר יכולתם להתרבות‪ .‬העיקור נעשה בהכלאות כלאיים או‬
‫של גרגירי החול נספחים מקצת החומרים המזהמים‪ .‬אחת לכמה‬
‫שעות נשטף המצע החולי בזרימה נגדית‪ ,‬כדי להוציא ממנו את‬ ‫בדגי ים שהותאמו למים מתוקים‪.‬‬

‫החומרים המזהמים שהצטברו בתוכו‪.‬‬

‫‪čĥĞĐ ěđĕĠĤģ‬‬ ‫‪(ğĕĝė) ğĝėĐ ěđĕĠĤģ‬‬ ‫‪(ğĤđĔ) ģĤčĘ‬‬

‫‪ĦđĕĔđē ĦđĢČĚ ěđĒĕĜ‬‬ ‫‪ěđĔģĜĘĠđĔĕĠĚ ěđĒĕĜ‬‬ ‫‪ęĕĜĔģ ęĕĎĕĎďĚ ěđĒĕĜ‬‬
‫‪ĐĘđčĔ ĐĕĕēĚĢđ‬‬ ‫)‪(ęĕĚč ĦđĠēĤĚĐ ĦđĢČ‬‬ ‫‪ĤĎČĚč ęĕčĤĦĚĐ‬‬

‫‪ĥČĤąĘďĎ ěđĕĠĤģ‬‬ ‫‪ěđĜĚČ‬‬

‫‪ěđĔģĜĘĠđČđĒĚ ěđĒĕĜ‬‬ ‫‪ĦđďđĚĢ ĦđĢČĚ ěđĒĕĜ‬‬
‫)‪ęĕďđĤĕ ęĕĜĔĤĝ‬‬ ‫‪ĤĎČĚĐ ĦđĜĠďĘ‬‬
‫‪(ęĕĚč ęĕĠēĤĚĐ‬‬

‫איור ‪ :14.7‬מתקן הסינון הכולל ‪ 24‬תאים (באדיבות חברת ״מקורות״)‪.‬‬

‫החשיבות העיקרית של מערכת הסינון היא ביכולתה‬ ‫‪Ĥđēĥ ěđĕĠĤģ‬‬ ‫‪ęĕĞģĥĚđ ěĕĔ‬‬ ‫‪ĕđĢĚ ěđĕĠĤģ‬‬ ‫‪(ĕĤđč) ěđĠĕģ‬‬
‫לסלק מהמים טפילי מעיים מסוג ג׳יארדיה וקריפטוספורידיום‪.‬‬ ‫‪ęĕĕĜĎĤđČ‬‬
‫הסינון גם מוריד כמובן את עכירות המים‪ .‬הערכה כמותית של‬ ‫‪ĦđĠďĢđ ĦđĜđĒĘēĚ ěđĒĕĜ‬‬ ‫‪ęĕģĤē ĕĘēĒĚ ěđĒĕĜ‬‬ ‫‪ĕĜĎĤđČ ĤĚđēĚ ěđĒĕĜ‬‬
‫יעילות הסינון תתקבל על ידי השוואת עכירות המים המוזרמים‬ ‫)‪ĦĕĞģĤģč (ęĕďĕĚđĜđĤĕė‬‬ ‫‪ęĕĞģĥĚč‬‬
‫למרכז הארץ בטרם הותקנה המערכת ולאחריה‪ .‬באיור ‪14.8‬‬
‫מובאים ממוצעים חודשיים של עכירות המים בכניסה לצינור‬ ‫איור ‪ :14.6‬מערכת הדגים באתר בית נטופה (על פי שהם ושריג‪,‬‬
‫הסגור בשנת ‪ .1999/2000‬מתברר שבשליש מהזמן עכירות המים‬ ‫‪.)1995‬‬
‫הייתה מתחת ליחידת עכירות אחת‪ ,‬שליש נוסף מהזמן היא‬
‫הייתה מתחת ‪ 1.5‬יחידות עכירות ובשליש השלישי של הזמן‬
‫העכירות הייתה מתחת ‪ 2‬יחידות‪ .‬פירוש הדבר שללא מתקן‬
‫הסינון לא ניתן היה לעמוד בדרישות האיכות הרצויה של משרד‬
‫הבריאות (יחידת עכירות אחת)‪ .‬עד שנת ‪ 2007‬העניק משרד‬
‫הבריאות בכל שנה אישור לחברת ״מקורות״ להמשיך ולספק את‬
‫מי הכינרת אם עכירותם לא עלתה על ‪ 2‬יחידות עכירות‪ .‬לאחר‬
‫התקנת מערך הסינון ירדה העכירות לכ־‪ 0.3‬יחידות לכל היותר‪.‬‬