Page 336 - israel water resources
P. 336

‫פרק ‪ִ :15‬מחזור השפכים ‪329‬‬

‫הספיקה הסגולית של שפכים בעיר היא ‪ 200-120‬ליטר‬                                                                        ‫‪ĤđĢ ěđĜčĘ‬‬           ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬           ‫‪ĐĕĤđĝ‬‬
‫לנפש ליום‪ ,‬ובהתיישבות הכפרית היא ‪ 250-150‬ליטר לנפש ליום‬                                                                                  ‫‪ĐĜđĚĥ‬‬
‫(איתן‪ .)1995 ,‬העומס האורגני בשפכים הוא ‪ 75-45‬גרמים לנפש‬
‫ליום‪ .‬יישובים שבהם הספיקה הסגולית לנפש גבוהה מייצרים‬                                                ‫‪ĐĕĤĐĜ‬‬                                   ‫‪ĦĠĢ ěĕĤĢģ‬‬‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬
‫בדרך כלל שפכים דלילים‪ ,‬וביישובים בעלי ספיקה סגולית נמוכה‬                                             ‫‪đėĞ‬‬
‫מייצרים שפכים מרוכזים‪ ,‬אם כי ייתכנו סטיות בתעשיות בעלות‬                ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬              ‫‪ĐĠĕē‬‬                                   ‫‪ĐĕĤčĔ‬‬
‫אופי שונה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬תכולת החומר האורגני בשפכים עירוניים‬                                                                    ‫‪ĦĤĢĜ‬‬
‫בישראל גבוהה בהרבה מהמקובל בעולם המערבי‪ ,‬ועשויה להגיע‬                                   ‫‪ĐĤďē‬‬                                  ‫‪ĐĘđĠĞ‬‬
‫עד פי שלושה מהערכים המאפיינים שפכים בארצות הברית‬
‫ובמערב אירופה‪ .‬הסיבה לכך היא שבארץ השימוש הוא בכמויות‬                                                                                ‫‪ěČĥ Ħĕč‬‬
‫מים קטנות יותר לנפש והרגלי החיים שונים (ברנר ואחרים‪,‬‬                                                                           ‫‪ěĕĜÄĎ‬‬

                                                               ‫‪.)1995‬‬

‫התפתחות השימוש בקולחים‪ :‬סקרי השפכים בישראל‬                                         ‫‪ĐĕĜĦĜ ęĤė ĘđĔ‬‬
                                                                                                                      ‫‪ęėĥ‬‬
‫מלמדים על גידול הדרגתי בכמויות השפכים הפוטנציאליות‪,‬‬
‫הנאספות‪ ,‬המטופלות והמנוצלות במשך כל התקופה (טבלה ‪,15.1‬‬                               ‫‪đĠĕ-čĕčČ ĘĦ‬‬                ‫‪ĘČĕĤČ‬‬         ‫‪đēĕĤĕ‬‬
‫איור ‪ .)15.1‬קצב הגידול בכמות הפוטנציאלית מייצג למעשה את‬                                                      ‫‪ěĕĞĕďđĚ‬‬
‫גידול האוכלוסייה ואת הגידול בצריכת המים העירונית‪ .‬השינוי‬                                    ‫‪ěđěĥđĕČĢĘĤ‬‬                                             ‫‪ČčďĕĚ‬‬
‫החשוב ביותר התרחש בסוף שנות השמונים‪ ,‬עם תחילת פעולתו‬                                                            ‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬
‫של מפעל הטיפול בשפכי גוש דן (השפד״ן)‪ ,‬שהגדיל בהרבה את‬                              ‫‪ďđďĥČ‬‬                                        ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬
‫כמות השפכים המטופלים והמנוצלים‪ .‬ההתקדמות שחלה ביובל‬                                       ‫‪ĕėĦČĕĕĘĤĚģ‬‬               ‫‪ěđĤčē‬‬
‫השנים האחרון העלתה את פוטנציאל השפכים פי שלושה‪,‬‬
‫את כמות השפכים המטופלים פי עשרה ואת כמות השפכים‬                            ‫‪ěđĘģĥČ‬‬

                                              ‫המנוצלים פי ארבעים‪.‬‬                                  ‫‪ĦĎ ĦĕĕĤģ‬‬
‫בשנת ‪ 1988‬הוכנה לראשונה תוכנית אב למפעלי קולחים‬                        ‫‪ĐĒĞ‬‬
‫ולניצולם באגן הניקוז המערבי של ישראל (תכנון המים לישראל‪,‬‬
‫‪ .)1988‬העיקרון היה שיש לנצל את הכמות המרבית של הקולחים‬                        ‫‪Ğčĥ ĤČč‬‬                                ‫‪ďĤĞ‬‬
‫בסביבת מקום ייצורם באמצעות מפעלי השבה מקומיים‪ ,‬ואת‬
‫עודפי הקולחים יש להוביל לאזורי הביקוש באמצעות מפעלים‬                                                         ‫‪ĐĜđĚĕď‬‬                                ‫‪ĖĤė‬‬
‫אזוריים‪ .‬באותה שנה פעלו כמה מפעלי ִמחזור מקומיים (כגון‬
‫נתניה והרצליה) ושני מפעלים על־אזוריים (השפד״ן ותשלובת‬                         ‫‪Ĥģđč Đďĥ‬‬                                                             ‫‪ěďĤĕ‬‬
‫הקישון)‪ .‬תוכנית האב המליצה לפתח את המפעלים העל־אזוריים‬
‫הקיימים ולהוסיף מפעלים חדשים‪ .‬לפי התוכנית‪ ,‬המערכת‬                             ‫‪ĐĠĢĚ‬‬                                   ‫‪čĐĕ ěĕĞ‬‬
‫הצפונית הייתה אמורה לכלול את מפעלי הגליל המערבי (נהריה‪,‬‬                        ‫‪ěđĚĤ‬‬
‫עכו וכרמיאל) ותשלובת הקישון‪ ,‬המערכת המרכזית הייתה‬
‫אמורה לכלול את מפעלי השרון (מחדרה עד הרצליה) והמערכת‬                                                                 ‫‪ěĤČĠ‬‬
‫הדרומית הייתה אמורה לכלול את השפד״ן עם מפעלי איילון‬
‫(רמלה ולוד)‪ ,‬שורק (ירושלים) ושפלת יהודה‪ .‬תוכנית האב‬                    ‫‪ęĕĤĢĚ‬‬
‫למשק המים נגנזה בסופו של דבר מסיבות פוליטיות (פרק ‪)2.5‬‬
‫ולא יצאה אל הפועל‪ .‬ואולם‪ ,‬עקרונות התוכנית נשארו בתוקף‬                                        ‫‪ĐĦčĔĕ‬‬                                             ‫‪ĤĕĞ‬‬
                                                                                                                                     ‫‪ĕĜđĥČĤ ĘđĠĕĔ‬‬
           ‫ואושרו בתוכנית האב האחרונה (רשות המים‪.)2012 ,‬‬                                ‫‪ĦĘĕČ‬‬                                          ‫‪ĕĜđĕĜĥ ĘđĠĕĔ‬‬
‫בשנות התשעים של המאה העשרים חלה התקדמות רבה‬                                                       ‫‪ĐčģĞ‬‬                              ‫‪ĕĜđĥĕĘĥ ĘđĠĕĔ‬‬
‫בנושא מחזור השפכים‪ .‬בעשור זה נבנו בישראל כ־‪ 120‬מכוני‬
‫טיפול חדשים‪ ,‬ובכך הוכפל מספר המתקנים‪ .‬תהליך זה קיבל‬                                                                           ‫‪0 10 20 30 40 Ěīģ‬‬
‫תנופה נוספת בראשית המאה העשרים ואחת‪ ,‬לאחר הרפורמות‬
‫במשק המים‪ ,‬והמפעלים הורחבו ושודרגו‪ ,‬אם כי התהליך עדיין‬                 ‫איור ‪ :15.2‬מפת השטחים המושקים בקולחים מסוגים שונים‬
‫לא הסתיים (רשות המים‪ .)2015 ,2014 ,‬השאיפה היא שהשבת‬                                                 ‫(על פי כהן ואחרים‪.)2014 ,‬‬
‫הקולחים לחקלאות תגיע בעתיד הקרוב עד ל־‪ 90%‬מהפוטנציאל‪.‬‬
‫ישראל נמצאת כבר היום ברשימת המדינות שניצול הקולחים‬
‫בהן אינטנסיבי ביותר‪ ,‬ביחד עם סינגפור‪ ,‬ספרד‪ ,‬יפן ומדינות‬

                                                      ‫המפרץ הפרסי‪.‬‬
‫מאז הוכנה תוכנית האב לקולחים (תכנון המים לישראל‪,‬‬
‫‪ ,1988‬רשות המים‪ )2012 ,‬גדלה אוכלוסייתה של מדינת ישראל‬
   331   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341