Page 336 - israel water resources

‫פרק ‪ִ :15‬מחזור השפכים ‪329‬‬

‫הספיקה הסגולית של שפכים בעיר היא ‪ 200-120‬ליטר‬ ‫‪ĤđĢ ěđĜčĘ‬‬ ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬ ‫‪ĐĕĤđĝ‬‬
‫לנפש ליום‪ ,‬ובהתיישבות הכפרית היא ‪ 250-150‬ליטר לנפש ליום‬ ‫‪ĐĜđĚĥ‬‬
‫(איתן‪ .)1995 ,‬העומס האורגני בשפכים הוא ‪ 75-45‬גרמים לנפש‬
‫ליום‪ .‬יישובים שבהם הספיקה הסגולית לנפש גבוהה מייצרים‬ ‫‪ĐĕĤĐĜ‬‬ ‫‪ĦĠĢ ěĕĤĢģ‬‬‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬
‫בדרך כלל שפכים דלילים‪ ,‬וביישובים בעלי ספיקה סגולית נמוכה‬ ‫‪đėĞ‬‬
‫מייצרים שפכים מרוכזים‪ ,‬אם כי ייתכנו סטיות בתעשיות בעלות‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ĐĠĕē‬‬ ‫‪ĐĕĤčĔ‬‬
‫אופי שונה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬תכולת החומר האורגני בשפכים עירוניים‬ ‫‪ĦĤĢĜ‬‬
‫בישראל גבוהה בהרבה מהמקובל בעולם המערבי‪ ,‬ועשויה להגיע‬ ‫‪ĐĤďē‬‬ ‫‪ĐĘđĠĞ‬‬
‫עד פי שלושה מהערכים המאפיינים שפכים בארצות הברית‬
‫ובמערב אירופה‪ .‬הסיבה לכך היא שבארץ השימוש הוא בכמויות‬ ‫‪ěČĥ Ħĕč‬‬
‫מים קטנות יותר לנפש והרגלי החיים שונים (ברנר ואחרים‪,‬‬ ‫‪ěĕĜÄĎ‬‬

‫‪.)1995‬‬

‫התפתחות השימוש בקולחים‪ :‬סקרי השפכים בישראל‬ ‫‪ĐĕĜĦĜ ęĤė ĘđĔ‬‬
‫‪ęėĥ‬‬
‫מלמדים על גידול הדרגתי בכמויות השפכים הפוטנציאליות‪,‬‬
‫הנאספות‪ ,‬המטופלות והמנוצלות במשך כל התקופה (טבלה ‪,15.1‬‬ ‫‪đĠĕ-čĕčČ ĘĦ‬‬ ‫‪ĘČĕĤČ‬‬ ‫‪đēĕĤĕ‬‬
‫איור ‪ .)15.1‬קצב הגידול בכמות הפוטנציאלית מייצג למעשה את‬ ‫‪ěĕĞĕďđĚ‬‬
‫גידול האוכלוסייה ואת הגידול בצריכת המים העירונית‪ .‬השינוי‬ ‫‪ěđěĥđĕČĢĘĤ‬‬ ‫‪ČčďĕĚ‬‬
‫החשוב ביותר התרחש בסוף שנות השמונים‪ ,‬עם תחילת פעולתו‬ ‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬
‫של מפעל הטיפול בשפכי גוש דן (השפד״ן)‪ ,‬שהגדיל בהרבה את‬ ‫‪ďđďĥČ‬‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬
‫כמות השפכים המטופלים והמנוצלים‪ .‬ההתקדמות שחלה ביובל‬ ‫‪ĕėĦČĕĕĘĤĚģ‬‬ ‫‪ěđĤčē‬‬
‫השנים האחרון העלתה את פוטנציאל השפכים פי שלושה‪,‬‬
‫את כמות השפכים המטופלים פי עשרה ואת כמות השפכים‬ ‫‪ěđĘģĥČ‬‬

‫המנוצלים פי ארבעים‪.‬‬ ‫‪ĦĎ ĦĕĕĤģ‬‬
‫בשנת ‪ 1988‬הוכנה לראשונה תוכנית אב למפעלי קולחים‬ ‫‪ĐĒĞ‬‬
‫ולניצולם באגן הניקוז המערבי של ישראל (תכנון המים לישראל‪,‬‬
‫‪ .)1988‬העיקרון היה שיש לנצל את הכמות המרבית של הקולחים‬ ‫‪Ğčĥ ĤČč‬‬ ‫‪ďĤĞ‬‬
‫בסביבת מקום ייצורם באמצעות מפעלי השבה מקומיים‪ ,‬ואת‬
‫עודפי הקולחים יש להוביל לאזורי הביקוש באמצעות מפעלים‬ ‫‪ĐĜđĚĕď‬‬ ‫‪ĖĤė‬‬
‫אזוריים‪ .‬באותה שנה פעלו כמה מפעלי ִמחזור מקומיים (כגון‬
‫נתניה והרצליה) ושני מפעלים על־אזוריים (השפד״ן ותשלובת‬ ‫‪Ĥģđč Đďĥ‬‬ ‫‪ěďĤĕ‬‬
‫הקישון)‪ .‬תוכנית האב המליצה לפתח את המפעלים העל־אזוריים‬
‫הקיימים ולהוסיף מפעלים חדשים‪ .‬לפי התוכנית‪ ,‬המערכת‬ ‫‪ĐĠĢĚ‬‬ ‫‪čĐĕ ěĕĞ‬‬
‫הצפונית הייתה אמורה לכלול את מפעלי הגליל המערבי (נהריה‪,‬‬ ‫‪ěđĚĤ‬‬
‫עכו וכרמיאל) ותשלובת הקישון‪ ,‬המערכת המרכזית הייתה‬
‫אמורה לכלול את מפעלי השרון (מחדרה עד הרצליה) והמערכת‬ ‫‪ěĤČĠ‬‬
‫הדרומית הייתה אמורה לכלול את השפד״ן עם מפעלי איילון‬
‫(רמלה ולוד)‪ ,‬שורק (ירושלים) ושפלת יהודה‪ .‬תוכנית האב‬ ‫‪ęĕĤĢĚ‬‬
‫למשק המים נגנזה בסופו של דבר מסיבות פוליטיות (פרק ‪)2.5‬‬
‫ולא יצאה אל הפועל‪ .‬ואולם‪ ,‬עקרונות התוכנית נשארו בתוקף‬ ‫‪ĐĦčĔĕ‬‬ ‫‪ĤĕĞ‬‬
‫‪ĕĜđĥČĤ ĘđĠĕĔ‬‬
‫ואושרו בתוכנית האב האחרונה (רשות המים‪.)2012 ,‬‬ ‫‪ĦĘĕČ‬‬ ‫‪ĕĜđĕĜĥ ĘđĠĕĔ‬‬
‫בשנות התשעים של המאה העשרים חלה התקדמות רבה‬ ‫‪ĐčģĞ‬‬ ‫‪ĕĜđĥĕĘĥ ĘđĠĕĔ‬‬
‫בנושא מחזור השפכים‪ .‬בעשור זה נבנו בישראל כ־‪ 120‬מכוני‬
‫טיפול חדשים‪ ,‬ובכך הוכפל מספר המתקנים‪ .‬תהליך זה קיבל‬ ‫‪0 10 20 30 40 Ěīģ‬‬
‫תנופה נוספת בראשית המאה העשרים ואחת‪ ,‬לאחר הרפורמות‬
‫במשק המים‪ ,‬והמפעלים הורחבו ושודרגו‪ ,‬אם כי התהליך עדיין‬ ‫איור ‪ :15.2‬מפת השטחים המושקים בקולחים מסוגים שונים‬
‫לא הסתיים (רשות המים‪ .)2015 ,2014 ,‬השאיפה היא שהשבת‬ ‫(על פי כהן ואחרים‪.)2014 ,‬‬
‫הקולחים לחקלאות תגיע בעתיד הקרוב עד ל־‪ 90%‬מהפוטנציאל‪.‬‬
‫ישראל נמצאת כבר היום ברשימת המדינות שניצול הקולחים‬
‫בהן אינטנסיבי ביותר‪ ,‬ביחד עם סינגפור‪ ,‬ספרד‪ ,‬יפן ומדינות‬

‫המפרץ הפרסי‪.‬‬
‫מאז הוכנה תוכנית האב לקולחים (תכנון המים לישראל‪,‬‬
‫‪ ,1988‬רשות המים‪ )2012 ,‬גדלה אוכלוסייתה של מדינת ישראל‬