Page 336 - israel water resources
P. 336
פרק ִ :15מחזור השפכים 329
הספיקה הסגולית של שפכים בעיר היא 200-120ליטר ĤđĢ ěđĜčĘ ĦĕĕĤģ ĐĕĤđĝ
לנפש ליום ,ובהתיישבות הכפרית היא 250-150ליטר לנפש ליום ĐĜđĚĥ
(איתן .)1995 ,העומס האורגני בשפכים הוא 75-45גרמים לנפש
ליום .יישובים שבהם הספיקה הסגולית לנפש גבוהה מייצרים ĐĕĤĐĜ ĦĠĢ ěĕĤĢģĦĤĜĕė ęĕ
בדרך כלל שפכים דלילים ,וביישובים בעלי ספיקה סגולית נמוכה đėĞ
מייצרים שפכים מרוכזים ,אם כי ייתכנו סטיות בתעשיות בעלות ěđėĕĦĐ ęĕĐ ĐĠĕē ĐĕĤčĔ
אופי שונה .באופן כללי ,תכולת החומר האורגני בשפכים עירוניים ĦĤĢĜ
בישראל גבוהה בהרבה מהמקובל בעולם המערבי ,ועשויה להגיע ĐĤďē ĐĘđĠĞ
עד פי שלושה מהערכים המאפיינים שפכים בארצות הברית
ובמערב אירופה .הסיבה לכך היא שבארץ השימוש הוא בכמויות ěČĥ Ħĕč
מים קטנות יותר לנפש והרגלי החיים שונים (ברנר ואחרים, ěĕĜÄĎ
.)1995
התפתחות השימוש בקולחים :סקרי השפכים בישראל ĐĕĜĦĜ ęĤė ĘđĔ
ęėĥ
מלמדים על גידול הדרגתי בכמויות השפכים הפוטנציאליות,
הנאספות ,המטופלות והמנוצלות במשך כל התקופה (טבלה ,15.1 đĠĕ-čĕčČ ĘĦ ĘČĕĤČ đēĕĤĕ
איור .)15.1קצב הגידול בכמות הפוטנציאלית מייצג למעשה את ěĕĞĕďđĚ
גידול האוכלוסייה ואת הגידול בצריכת המים העירונית .השינוי ěđěĥđĕČĢĘĤ ČčďĕĚ
החשוב ביותר התרחש בסוף שנות השמונים ,עם תחילת פעולתו ęĕĘĥđĤĕ
של מפעל הטיפול בשפכי גוש דן (השפד״ן) ,שהגדיל בהרבה את ďđďĥČ ēĘĚĐ ęĕ
כמות השפכים המטופלים והמנוצלים .ההתקדמות שחלה ביובל ĕėĦČĕĕĘĤĚģ ěđĤčē
השנים האחרון העלתה את פוטנציאל השפכים פי שלושה,
את כמות השפכים המטופלים פי עשרה ואת כמות השפכים ěđĘģĥČ
המנוצלים פי ארבעים. ĦĎ ĦĕĕĤģ
בשנת 1988הוכנה לראשונה תוכנית אב למפעלי קולחים ĐĒĞ
ולניצולם באגן הניקוז המערבי של ישראל (תכנון המים לישראל,
.)1988העיקרון היה שיש לנצל את הכמות המרבית של הקולחים Ğčĥ ĤČč ďĤĞ
בסביבת מקום ייצורם באמצעות מפעלי השבה מקומיים ,ואת
עודפי הקולחים יש להוביל לאזורי הביקוש באמצעות מפעלים ĐĜđĚĕď ĖĤė
אזוריים .באותה שנה פעלו כמה מפעלי ִמחזור מקומיים (כגון
נתניה והרצליה) ושני מפעלים על־אזוריים (השפד״ן ותשלובת Ĥģđč Đďĥ ěďĤĕ
הקישון) .תוכנית האב המליצה לפתח את המפעלים העל־אזוריים
הקיימים ולהוסיף מפעלים חדשים .לפי התוכנית ,המערכת ĐĠĢĚ čĐĕ ěĕĞ
הצפונית הייתה אמורה לכלול את מפעלי הגליל המערבי (נהריה, ěđĚĤ
עכו וכרמיאל) ותשלובת הקישון ,המערכת המרכזית הייתה
אמורה לכלול את מפעלי השרון (מחדרה עד הרצליה) והמערכת ěĤČĠ
הדרומית הייתה אמורה לכלול את השפד״ן עם מפעלי איילון
(רמלה ולוד) ,שורק (ירושלים) ושפלת יהודה .תוכנית האב ęĕĤĢĚ
למשק המים נגנזה בסופו של דבר מסיבות פוליטיות (פרק )2.5
ולא יצאה אל הפועל .ואולם ,עקרונות התוכנית נשארו בתוקף ĐĦčĔĕ ĤĕĞ
ĕĜđĥČĤ ĘđĠĕĔ
ואושרו בתוכנית האב האחרונה (רשות המים.)2012 , ĦĘĕČ ĕĜđĕĜĥ ĘđĠĕĔ
בשנות התשעים של המאה העשרים חלה התקדמות רבה ĐčģĞ ĕĜđĥĕĘĥ ĘđĠĕĔ
בנושא מחזור השפכים .בעשור זה נבנו בישראל כ־ 120מכוני
טיפול חדשים ,ובכך הוכפל מספר המתקנים .תהליך זה קיבל 0 10 20 30 40 Ěīģ
תנופה נוספת בראשית המאה העשרים ואחת ,לאחר הרפורמות
במשק המים ,והמפעלים הורחבו ושודרגו ,אם כי התהליך עדיין איור :15.2מפת השטחים המושקים בקולחים מסוגים שונים
לא הסתיים (רשות המים .)2015 ,2014 ,השאיפה היא שהשבת (על פי כהן ואחרים.)2014 ,
הקולחים לחקלאות תגיע בעתיד הקרוב עד ל־ 90%מהפוטנציאל.
ישראל נמצאת כבר היום ברשימת המדינות שניצול הקולחים
בהן אינטנסיבי ביותר ,ביחד עם סינגפור ,ספרד ,יפן ומדינות
המפרץ הפרסי.
מאז הוכנה תוכנית האב לקולחים (תכנון המים לישראל,
,1988רשות המים )2012 ,גדלה אוכלוסייתה של מדינת ישראל