Page 331 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪324‬‬

‫זה לזה‪ ,‬משקל החלקיקים גבוה דיו כדי לגרום לשקיעתם‬ ‫‪ĘđėĥČ ĤĦČ‬‬ ‫‪ĐĢđč ģđĘĕĝ‬‬
‫המהירה על הקרקעית‪ .‬ההפתתה מתרחשת באמצעות חומרים‬ ‫‪ĐĢđčč ĘđĠĕĔ‬‬
‫״פלוקולנטים״‪ ,‬שהם חומרים הגורמים למשיכה בין החלקיקים‬ ‫‪ĤĎČĚ‬‬ ‫‪ĐĠĕĔĥ ĕĚ ĘđĠĕĔ‬‬
‫‪Ħđĝĕđ‬‬ ‫‪ĤĎČĚ‬‬
‫המרחפים עד להידבקותם זה לזה‪.‬‬ ‫‪Ğđģĕĥ‬‬
‫הפלוקולנט שבו משתמשים באתר אשכול הוא אלום‬ ‫‪ěģĦĚ ĤĎČĚ‬‬
‫(‪ ,)Al2(SO4)3.18H2O‬המוזרק למים בצורה נוזלית‪ .‬האלום‬ ‫‪ěđĜĕĝ ĐĤĕĎČ‬‬
‫מלכד סביבו את החומרים המרחפים‪ ,‬ובכללם האצות והסחף‬
‫הדק‪ .‬פעולת ההפתתה של האלום יעילה ב־‪ pH‬ניטרלי (‪,)7.0‬‬ ‫‪ĦČĕĢĕ‬‬ ‫‪ĦĘĞĠđĚ ČĘ ĐĘĞĦ‬‬ ‫‪ĐĠđĔĜ ĦĘĞĦ‬‬
‫ולכן מוסיפים מעט חומצה‪ ,‬המורידה את הערך ההתחלתי של‬ ‫‪ęĕĚ‬‬
‫המים‪ ,‬שהוא ‪ .8.5‬בעקבות ההפתתה והשיקוע יורדת עכירות‬
‫המים באופן ניכר‪ .‬הבוצה השוקעת בקרקעית סולקה בעבר פעם‬ ‫‪108" ĐģĠĝČ ĤđĜĕĢ‬‬
‫אחת בשנה‪ ,‬כאשר ההזרמה במוביל הופסקה והמאגר יובש‪.‬‬
‫בשנים האחרונות פועל מתקן המסלק את הבוצה ברציפות‬ ‫‪ěďĤĕ ĦĘĞĦ‬‬ ‫‪ěđĚĘĢ ĤĎČĚ ěđĚĘĢ ĦĜēĦ‬‬
‫במשך כל השנה‪ ,‬בזמן שהמאגר מלא‪ ,‬בשאיבה מהקרקעית‬ ‫‪ĤĕĠĝ ĦĜēĦ‬‬
‫באמצעות רפסודה (איור ‪ .)14.4‬הבוצה נאספת ומיובשת במתקן‬ ‫‪(ęĕģĢđĚđ) ęĕĚ ĦčĕČĥ‬‬ ‫‪ěģĦĚ‬‬
‫ייעודי‪ .‬לאחר השיקוע‪ ,‬המים מועברים ממאגר השיקוע המזרחי‬ ‫‪ĤđĘė ĦģĤĒĐ ĦďđģĜ‬‬
‫(‪ 1‬מלמ״ק) למאגר הליטוש המערבי (‪ 5‬מלמ״ק)‪ .‬המים הצלולים‬ ‫‪ĦĤĜĕė ęĕ‬‬ ‫‪ĐĢĚđēđ ęđĘČ ĦģĤĒĐ ĦďđģĜ‬‬
‫ביותר נמצאים בשכבה העליונה במאגר השיקוע‪ ,‬והם גולשים‬
‫‪ęĕĚĐ ĦĚĕĤĒ ěđđĕė‬‬
‫מעל סכרון קטן ומוזרמים למאגר הליטוש (איור ‪.)14.5‬‬ ‫‪ěđĜĕĝĐ ěģĦĚč ęĕĚ ĦĚĕĤĒ‬‬

‫‪ĐčĕČĥ ěģĦĚ‬‬

‫איור ‪ :14.2‬שלבי הטיפול במי המוביל (על פי מקורות‪.)1997 ,‬‬

‫איור ‪ :14.3‬צילום לכיוון מזרח של אתר אשכול (באדיבות חברת‬ ‫כלורינציה ראשונית‪ :‬בעונת האביב‪ ,‬בזמן פריחת הפירידיניום‬
‫״מקורות״‪ ,‬צילום‪ :‬חץ הצפון)‪ .‬הפתתה והשקעה מבוצעת במאגר‬
‫ההשקעה (בחלק העליון של התמונה)‪ ,‬ומשם עוברים המים למאגר‬ ‫באגם‪ ,‬מבצעים כלורינציה קלה באתר השאיבה של המוביל הארצי‬
‫הליטוש‪ .‬הטיפול הביולוגי מתבצע בשניהם‪ .‬מתקן הסינון והמאגר‬ ‫בספיר‪ .‬החיטוי הקל אינו הורג את האצות אלא פוגע בשוטונים‬
‫שלהן בלבד‪ ,‬והן מאבדות את יכולת התנועה‪ .‬כשהמים מגיעים‬
‫המכוסה בחלקה התחתון של התמונה‪.‬‬ ‫למאגר צלמון ואחריו למאגר נטופה‪ ,‬האצות שוקעות לקרקעית‬
‫המאגרים וניתן לסלק אותן מהמאגר‪ .‬אצות הפירידיניום הן‬
‫תאים גדולים יחסית‪ ,‬ולכן תהליך השקיעה מהיר‪ .‬בפועל התברר‬
‫שסילוק האצות לאורך המוביל הארצי מגיע לכ־‪ 99%‬מתכולת‬

‫האצות‪.‬‬
‫בדיעבד התברר שהתהליך של פריחת הפירידיניום בכינרת‬
‫באביב וסילוק הפירידיניום באתר אשכול במערכת המוביל הארצי‬
‫מסלק בעקיפין גם כמות גדולה של זרחן מהכינרת‪ .‬לאמיתו של‬
‫דבר‪ ,‬זהו התהליך היחיד המסלק זרחן מהכינרת‪ .‬הציסטות‬
‫(תאים בני קיימא) של הפירידיניום‪ ,‬הנוצרות בסוף עונת הפריחה‬
‫ומשמשות לפריחה בשנה הבאה‪ ,‬הן מעין בור סופח זרחן‪ .‬ציסטות‬
‫אלו שוקעות לקרקעית האגם וסופחות זרחן במשך הקיץ‪ ,‬הסתיו‬
‫והחורף‪ .‬באביב שלאחר מכן‪ ,‬הפירידיניום שנוצר באגם מסולק‬
‫דרך המוביל הארצי ומושקע לאחר מכן בבריכות צלמון ונטופה‪,‬‬

‫ובכך הוא משמש כ״נשא״ לסילוק זרחן‪.‬‬

‫איור ‪ :14.4‬הרפסודה השואבת בוצה מהקרקעית באתר אשכול‬ ‫הטיפול המכני‪ :‬טיפול זה מבוצע באתר אשכול בבקעת‬
‫(באדיבות חברת ״מקורות״)‪.‬‬
‫בית נטופה (איור ‪ .)14.3‬הטיפול גורם להשקעה של מרבית‬
‫החלקיקים המרחפים על קרקעית המאגר‪ .‬בתהליך זה‪ ,‬הנקרא‬
‫הפתתה‪ ,‬נדבקים חלקיקי המוצק המרחפים במים זה לזה ויוצרים‬
‫פתיתים גדולים‪ .‬החלקיקים במצבם המקורי אינם מסוגלים‬
‫לשקוע‪ ,‬מכיוון שמשקלם קטן מדי ואין ביכולתם להתגבר על‬
‫כוחות החיכוך הנלווים לתהליך השקיעה‪ .‬לאחר הידבקותם‬