Page 335 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪328‬‬

‫טבלה ‪ :15.1‬סיכום נתונים של סקרי השפכים (איתן‪,1995 ,‬‬ ‫קולחים ברמת איכות גבוהה יותר (שלישונית)‪ ,‬ואכן התהליך‬
‫כהן ואחרים‪:)2016 ,‬‬ ‫של שדרוג המפעלים מקודם בכל הארץ ואמור להסתיים עד‬
‫שנת ‪ .2020‬שלישית‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬נכנסו לתוקף תקנות חדשות‪,‬‬
‫שטח‬ ‫פוטנציאל נאסף מטופל מנוצל‬ ‫שנה‬ ‫המחייבות את מפעלי התעשייה לטפל בשפכים ולהביאם‬
‫מושקה‬ ‫(מלמ״ק) (מלמ״ק) (מלמ״ק) (מלמ״ק)‬ ‫לרמת איכות משופרת טרם סילוקם למערכות הביוב‪ .‬רביעית‪,‬‬
‫(דונם)‬ ‫התאגידים העירוניים שהוקמו בשנים האחרונות שדרגו את‬
‫תשתיות הביוב בערים ומתחזקים אותן ברמה גבוהה‪ .‬מהסיבות‬
‫‪15,000‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪99 138 1963‬‬
‫האלו הפכו הקולחים למקור מים אטרקטיבי לחקלאים‪.‬‬
‫‪27,000‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪53 117 139 1967‬‬ ‫הכמות והאיכות של הקולחים בישראל ושיטות הטיפול‬
‫בשפכים יוצגו בראשיתו של הפרק‪ .‬לאחר מכן יתוארו שלושת‬
‫‪30,000‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪69 145 183 1971‬‬ ‫המפעלים הגדולים בארץ למחזור השפכים‪ ,‬השפד״ן — המטפל‬
‫בשפכי גוש דן‪ ,‬תשלובת הקישון — המטפל בשפכי חיפה והקריות‪,‬‬
‫‪51,000‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪108 185 209 1975‬‬ ‫והמפעלים המטפלים בשפכי העיר ירושלים‪ .‬בסוף הפרק יידונו‬
‫בעיות השבתם של השפכים לחקלאות‪ .‬ראוי להדגיש שסוגיות‬
‫‪68,000‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪122 194 214 1978‬‬ ‫אחדות הקשורות ל ִמחזור השפכים נדונו בפרקים הקודמים‪,‬‬
‫ולהשלמת התמונה ראוי לעיין בהם‪ .‬תהליך הזיהום של מי‬
‫‪88,000‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪133 205 226 1980‬‬ ‫התהום‪ ,‬הן מדליפת הקולחים מהשדות המושקים והן מהחדרת‬
‫הקולחים לתת־הקרקע לצורכי אגירה‪ ,‬נדון בהקשר של אקוות‬
‫‪100,000 57‬‬ ‫‪137 210 251 1982‬‬ ‫החוף בפרק ‪ .8.6‬שיטות הטיפול במים נדונו בהקשר של הטיפול‬
‫במי הכינרת (טרם אספקתם לצרכנים) בפרק ‪ ,14‬ואף על פי שאין‬
‫‪163,000 92‬‬ ‫‪152 241 260 1985‬‬ ‫להשוות בין מי הכינרת לבין מי השפכים‪ ,‬העקרונות הפיזיקליים‬

‫‪257,000 180 212 250 270 1987‬‬ ‫והכימיים המיושמים במתקני הטיפול זהים‪.‬‬

‫‪278,000 195 232 273 293 1989‬‬ ‫‪ 15.2‬פוטנציאל הקולחים‬

‫‪363,000 254 309 364 389 1994‬‬

‫‪440,900 285 360 405 422 2000‬‬

‫‪705,252 312 428 451 469 2004‬‬

‫‪1,114,235 358 473 485 517 2007‬‬

‫‪1,236,250 384 447 460 490 2010‬‬

‫‪1,308,184 401 468 491 508 2012‬‬

‫‪1,300,111 419 479 494 513 2014‬‬

‫‪(ģ"ĚĘĚ) ęĕėĠĥĐ ĦđĚė‬‬ ‫‪600‬‬ ‫מאזן הקולחים‪ :‬נציבות המים (לפני הרפורמה) ורשות המים‬
‫‪ĦĕĘČĕĢĜĔđĠ ĦđĚė‬‬
‫‪ĦčĕđčĚ ĦđĚė‬‬ ‫(לאחר הרפורמה) ערכו מדי שנתיים עד חמש שנים סקרי שפכים‬
‫במרבית היישובים העירוניים והכפריים בישראל (החל משנות‬
‫‪500 ĦĘĠđĔĚ ĦđĚė‬‬ ‫השישים)‪ .‬המטרה הייתה לקבוע את כמות השפכים הכוללת‪,‬‬
‫‪ĦĘĢđĜĚ ĦđĚė‬‬ ‫את הכמות הנאספת בצינורות‪ ,‬את הכמות המטופלת במתקנים‬
‫ואת הכמות הממוחזרת לשימוש חקלאי (פיינמסר‪,1973 ,‬‬
‫‪400‬‬ ‫‪ ;1976‬ויקינסקי‪ ;1983 ,1981 ,1979 ,‬איתן‪ ,1995 ,‬רשות הטבע‬
‫והגנים‪ ,2005 ,‬כהן ואחרים‪ .)2014 ,2008 ,‬הנתונים מלמדים על‬
‫‪300‬‬ ‫עלייה הדרגתית של כל הכמויות (טבלה ‪ 15.1‬ואיור ‪ .)15.1‬סקר‬
‫השפכים האחרון של רשות המים נערך בשנת ‪ 2014‬ומרוכזים‬
‫‪200‬‬ ‫בו הנתונים של יותר מ־‪ 1,400‬נקודות יישוב בארץ שמתגוררים‬
‫בהן כ־‪ 8.2‬מיליון תושבים (כהן ואחרים‪ .)2016 ,‬בסקר זה נמצא‬
‫‪100‬‬ ‫שפוטנציאל הביוב באותה שנה הגיע ל־‪ 513‬מלמ״ק‪ .‬הצריכה‬
‫העירונית והתעשייתית הסתכמה אז ב־‪ 753‬מלמ״ק‪ ,‬ולפיכך‬
‫‪0‬‬ ‫פוטנציאל הקולחים שווה בקירוב ל־‪ 68%‬מהצריכה‪ .‬מתוך‬
‫‪1962 1966 1970 1974 1978 1982 1986 1990 1994 1998 2002 2006 2010 2014‬‬ ‫כמות השפכים הכוללת‪ ,‬כ־‪ 494‬מלמ״ק נאספו בתוך צינורות‬
‫ביוב (‪ )96%‬והיתר (כ־‪ 17‬מלמ״ק) זרמו לבורות ספיגה ביתיים‬
‫‪ęĕĜĥ‬‬ ‫או לא נאספו כלל‪ .‬מתוך כמות השפכים שנאספה בצנרת הביוב‬
‫נכנסו למתקני הטיפול ‪ 479‬מלמ״ק (‪ 97%‬מהנאסף‪ ,‬או ‪93%‬‬
‫איור ‪ :15.1‬סקר השפכים (כמויות פוטנציאליות‪ ,‬כמויות נאספות‪,‬‬ ‫מהפוטנציאל)‪ ,‬והיתר הוזרמו לים או לנחלים בלי כל טיפול‪ .‬מתוך‬
‫כמויות מטופלות ומנוצלות) של רשות המים לשנים ‪( 2014-1963‬איתן‪,‬‬ ‫כמות השפכים המטופלים נוצלו בחקלאות ‪ 419‬מלמ״ק (‪87%‬‬
‫מהמטופל‪ ,‬או ‪ 82%‬מהפוטנציאל)‪ ,‬והיתר זרמו אל הסביבה ולא‬
‫‪ ;1995‬כהן ואחרים‪.)2016 ,‬‬ ‫נוצלו‪ .‬בסך הכול בשנת ‪ 2014‬היו מושקים בקולחים כ־‪1,300,111‬‬
‫דונם שדות חקלאיים (איור ‪ .)15.2‬מנתונים אלו עולה שבשנת‬
‫‪ 2014‬עדיין נותרו מעט מי שפכים שלא נאספו‪ ,‬לא טופלו ולא‬

‫נוצלו מחדש בחקלאות‪.‬‬