Page 340 - israel water resources

‫פרק ‪ִ :15‬מחזור השפכים ‪333‬‬

‫אם יוזרמו שפכי התעשייה עם השפכים הביתיים יחד‬ ‫השקעה כספית גבוהה בהקמה הראשונית ובהפעלה השוטפת‪,‬‬
‫למתקני טיפול משותפים‪ ,‬איכות השפכים בכניסה למתקן‬ ‫והם זקוקים לצוותי עבודה מיומנים לשליטה על תהליכים‪,‬‬
‫הטיפול תהיה נמוכה יותר‪ ,‬ויהיה צורך בזמן טיפול ממושך יותר‬
‫או בהשקעת אנרגיה רבה יותר‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬שפכי תעשייה‬ ‫לבקרה ולתחזוקה‪.‬‬
‫מכילים בדרך כלל חומרי זיהום וחומרי רעל שאינם מצויים‬ ‫התהליך המרכזי של פירוק החומר האורגני מתבצע‬
‫בשפכים הביתיים‪ ,‬ויהיה צורך ביישום שיטות טיפול נוספות‬ ‫ביעילות באמצעות כמה מערכות עזר‪ .‬בשלב ההתחלתי מסולקת‬
‫במתקן כדי להגיע לרמת קולחים רצויה‪ .‬מוטב אפוא שלא‬ ‫הפסולת הגסה באמצעות ַמגובים (רשתות גסות)‪ ,‬והחומרים‬
‫למהול את שפכי התעשייה בשפכים הביתיים‪ ,‬אלא לטפל בהם‬ ‫הצפים על המים או השוקעים על הקרקעית מסולקים באמצעות‬
‫באופן עצמאי‪ .‬לאמיתו של דבר‪ ,‬כל מפעל מייצר שפכים בהרכב‬ ‫מגרפות ומשאבות‪ .‬בשלב הסופי ניתן להוסיף תהליך חיטוי או‬
‫שונה‪ ,‬וניתן לפתח טיפולים מיוחדים לכל מפעל באופן שיסלק‬
‫את החומרים המיוחדים לו‪ .‬אכן‪ ,‬בחצי יובל השנים האחרון‬ ‫סינון לשיפור איכות הקולחים‪.‬‬
‫נעשה מאמץ מרוכז של המשרד להגנת הסביבה ליישום רעיונות‬ ‫מתקני הטיפול בשפכים הם רבים ושונים ויעילותם שונה‪,‬‬
‫אלו (ובר‪ .)1996 ,‬בדרך זו יתקין כל מפעל בחצרו מתקן לטיפול‬ ‫ולפיכך הוגדרו שלוש איכויות טיפול‪ .‬הטיפול ה״ראשוני״ הוא‬
‫בשפכיו‪ ,‬יעבוד בשיטות המותאמות עבורו ויטפל בנפחי מים‬ ‫שיקוע מוצקים בלבד‪ ,‬ואינו עומד בכל סוגי התקנים הקיימים‪.‬‬
‫המים המטופלים אינם ראויים להשקיה‪ ,‬אפילו לא חד־פעמית‪.‬‬
‫מועטים ובספיקות נמוכות‪.‬‬ ‫הטיפול ה״שניוני״ הוא טיפול הנוסף על השקעת המוצקים‬
‫וכולל גם טיפול ביולוגי‪ .‬הטיפולים הביולוגיים הפשוטים נעשים‬
‫מפעלי השבה‪ :‬שני המפעלים הגדולים ביותר לטיפול בשפכים‬ ‫בבריכות חמצון או באגנים אנ ֵארוביים‪ ,‬והטיפולים המתקדמים‬
‫יותר נעשים בשיטת הבוצה המשופעלת (טיפול מכני־ביולוגי)‬
‫הם השפד״ן ותשלובת הקישון‪ ,‬שהם גם המפעלים הוותיקים‬ ‫או במרבגים ביולוגיים‪ .‬הטיפול ה״שלישוני״ כולל סינון‪ ,‬אגירה‬
‫בארץ‪ .‬מלבד היותם ספקים גדולים של מי קולחים להשקיית‬ ‫עונתית וחיטוי בהכלרה‪ .‬מים שעברו טיפול שלישוני ראויים‬
‫שטחי חקלאות נרחבים בצפון הנגב ובעמק יזרעאל‪ ,‬בהתאמה‪,‬‬
‫מפעלים אלו משולבים בניצול מקורות המים השפירים הסובבים‬ ‫לשימוש חקלאי בלתי מוגבל‪.‬‬
‫אותם (מי התהום בשפד״ן או מי השיטפונות בתשלובת‬ ‫כאמור‪ ,‬הבוצה היא החומר המוצק המצטבר על קרקעית‬
‫הקישון)‪ .‬גם מפעלי הטיפול בשפכי ירושלים‪ ,‬החדשים באופן‬ ‫בריכות השיקוע ומופרד מהמים‪ ,‬ההופכים צלולים‪ .‬הבוצה‬
‫יחסי‪ ,‬מטפלים בכמויות שפכים ניכרות‪ ,‬והקולחים משמשים‬ ‫הנשאבת מקרקעית הבריכות מכילה כמובן כמויות מים גדולות‪,‬‬
‫להשקיית שטחים נרחבים בשפלת החוף ובבקעת הירדן‪ .‬בהמשך‬ ‫ובעצם ריכוז המוצקים בבוצות הוא כ־‪ .4%-2%‬במתקנים‬
‫הפרק ייסקרו שלושת המפעלים ויידונו יחסי הגומלין בינם‬ ‫מודרניים הבוצה עוברת תהליך של הסמכה עד לריכוז של ‪25%‬‬
‫לבין הסביבה‪ .‬מלבד מפעלים אלו‪ ,‬בחצי יובל השנים האחרון‬ ‫מוצקים‪ .‬רק אז ניתן לסלק אותה כחומר יבש‪ .‬הריכוז הגבוה של‬
‫הוקמו בישראל מכונים חדשים רבים לטיפול בשפכים במרבית‬ ‫חומר אורגני‪ ,‬ובייחוד חנקן‪ ,‬המצוי בבוצה‪ ,‬הופך אותה משאב‬
‫המרכזים העירוניים (איורים ‪ 15.5‬ו־‪ .)15.6‬כמות הקולחים‬
‫העתידה להיות מיוצרת במכוני הטיפול בשפכים תגדל עקב‬ ‫בעל ערך לדישון וטיוב קרקע‪.‬‬
‫צירוף יישובים נוספים למפעלים הקיימים (טבלה ‪ .)15.2‬לדוגמה‪,‬‬ ‫סוגים שונים של בוצה מופקים במתקני הטיפול השונים‬
‫שפכי העיר מודיעין הצטרפו לאחרונה למט״ש איילון (של רמלה‬ ‫הפזורים בארץ‪ .‬הבוצה המיוצרת באתר אשכול (פרק ‪,)14.3‬‬
‫ולוד)‪ ,‬ובעתיד יצורפו אליו גם שפכי קריית ספר ויישובי בנימין‪,‬‬ ‫שמטופלים בו מי הכינרת הנשאבים במוביל הארצי‪ ,‬שונה כמובן‬
‫וכך גם שפכי סכנין וערבה יצורפו למט״ש כרמיאל‪ .‬המפעלים‬ ‫לחלוטין מהבוצה המופקת במכון המטפל בשפכים עירוניים‪ .‬כמו‬
‫החדשים מופעלים בטכנולוגיות מתקדמות‪ ,‬רובם בשיטת‬ ‫כן‪ ,‬בוצת מכון המטפל בשפכים של עיר שאין בה מפעלי תעשייה‬
‫הבוצה המשופעלת‪ .‬הם מתוכננים למנוע מטרדי ריחות‪ ,‬נראים‬ ‫שונה מבוצת עיר שיש בה מפעלי תעשייה המספקים חומרים‬
‫אסתטיים ומשתלבים בסביבה‪ .‬מקצת מהמפעלים המודרניים‬
‫מייצרים לעצמם חלק מאנרגיית ההפעלה על ידי ניצול האנרגיה‬ ‫אורגניים רעילים ומתכות רעילות‪.‬‬
‫האגורה בחומר האורגני‪ ,‬ומקצתם מטפלים גם בבוצה (לדוגמה‪,‬‬ ‫מכיוון שהמים בישראל הם בדרך כלל בעלי ‪ pH‬גבוה‪,‬‬
‫קשים ואלקליניים‪ ,‬המתכות מסולקות מהשפכים במכון הטיפול‬
‫המכון לטיפול בשפכי ירושלים)‪.‬‬ ‫ביעילות‪ .‬המתכות נספחות בדרך כלל על גבי חלקיקי המוצק‬
‫המרחפים‪ ,‬נלכדות בתהליך ההפתתה ושוקעות לקרקעית‪.‬‬
‫הבוצה מכילה לפיכך ריכוזים גבוהים של מתכות‪ ,‬והן לפעמים‬
‫מסוכנות לדישון‪ .‬הבוצות הראויות לדישון לפי התקן המומלץ‬
‫על ידי המשרד להגנת הסביבה הן כאלו המכילות פחות מ־‪300‬‬
‫מג״ר עופרת לכל ק״ג משקל יבש של בוצה‪ ,‬ופחות מ־‪ 5‬מג״ר‬

‫כספית לכל ק״ג משקל יבש (ברנר ואחרים‪.)1995 ,‬‬

‫איור ‪ :15.5‬מט״ש אשקלון (באדיבות חברת ״מקורות״‪ ,‬צילום‪ :‬אלי דגני)‪.‬‬ ‫טיפול מוקדם במפעלים‪ :‬התעשייה צורכת כ־‪ 7%-5%‬מסך‬

‫כל צריכת המים בישראל‪ ,‬אך היא מייצרת כ־‪ 20%‬מהשפכים‬
‫בארץ‪ .‬שפכים תעשייתיים מכילים בדרך כלל עומס מזהמים‬
‫גבוה יותר משפכים ביתיים‪ ,‬גם משקלם הסגולי גבוה והם יוצרים‬
‫איום סביבתי כבד‪ .‬כך למשל‪ ,‬מפעל לעיבוד תוצרת חלב עשוי‬
‫לפלוט בשפכיו עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר‬
‫בת ‪ 100,000‬תושבים; או לדוגמה‪ ,‬מפעל בינוני לציפוי מתכות‬
‫עשוי לפלוט בשפכיו כ־‪ 10‬ק״ג קדמיום בשנה‪ ,‬שדי בו כדי לזהם‬
‫נפח מים השווה לצריכה שנתית של עיר ממוצעת בישראל (ברנר‬

‫ואחרים‪.)1995 ,‬‬