Page 342 - israel water resources

‫פרק ‪ִ :15‬מחזור השפכים ‪335‬‬

‫השפכים נאספים כיום באמצעות שלושה קווי איסוף‬ ‫‪ 1 5.4‬מפעל הטיפול בשפכי‬
‫ותיקים (בקוטר של כ־‪ 2‬מטרים)‪ :‬מאסף החוף‪ ,‬מאסף איילון‬ ‫גוש דן‬
‫ומאסף ירקון (איור ‪ .)15.7‬שלושתם מתנקזים לתחנת השאיבה‬
‫רֶדינג‪ ,‬משם דרומה לתחנת השאיבה ּבֶ ָסה ומשם למתקן הטיפול‬ ‫היקף המפעל‪ :‬מכון הטיהור בשפכי גוש דן‪ ,‬הנקרא בקיצור‬
‫בחולות ראשון לציון‪ .‬בקרוב עומד להסתיים קו המאסף המזרחי‪,‬‬
‫מפתח תקווה ישירות לאתר השפד״ן‪ ,‬ובכך תשודרג מערכת‬ ‫השפד״ן‪ ,‬אוסף שפכים מ־‪ 23‬רשויות מוניציפליות‪ ,‬ובכללן תשע‬
‫הובלת השפכים‪ .‬הזרימה נעשית בעיקרה מכוח הכבידה‪ ,‬אולם‬ ‫ערים גדולות‪ :‬תל אביב־יפו‪ ,‬פתח תקווה‪ ,‬רמת גן‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬בני‬
‫כמה תחנות שאיבה מרימות את המים ומאפשרות להם להמשיך‬ ‫ברק‪ ,‬חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון ורחובות‪ .‬הרשויות הנוספות הן‪:‬‬
‫לזרום מכוח הכבידה‪ .‬לפני יובל שנים התנקזו השפכים לים‬ ‫קריית אונו‪ ,‬יהוד‪ ,‬ראש העין‪ ,‬גבעת שמואל‪ ,‬אלעד‪ ,‬בית דגן‪ ,‬גני‬
‫בצינורות (מרדינג ומבסה)‪ ,‬אך מאז החל לפעול השפד״ן‪ ,‬הניקוז‬ ‫תקווה‪ ,‬אור יהודה‪ ,‬אזור‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬סביון‪ ,‬רמת אפעל‪ ,‬כפר קאסם‬
‫לים מתקיים רק בתנאי חירום‪ ,‬היינו עבור ניקוז עודפים בזמן‬ ‫ועמק לוד‪ .‬השפכים נאספים מאוכלוסייה כוללת של ‪ 2.5‬מיליון‬
‫תושבים‪ .‬מפעל זה הוא הגדול בארץ ומטפל ב־‪ 25%‬מהשפכים‬
‫עומס בלתי רגיל‪.‬‬ ‫העירוניים בישראל‪ .‬המפעל אוסף הן את השפכים הביתיים והן‬
‫המפעל נבנה בכמה שלבים‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬בשנים ‪-1970‬‬ ‫את השפכים התעשייתיים‪ .‬השפכים התעשייתיים‪ ,‬מכ־‪7,000‬‬
‫‪ ,1987‬עבד המפעל בקיבולת שנתית של ‪ 20‬מלמ״ק ואסף את‬ ‫מפעלים‪ ,‬מהווים ‪ 10%‬מהכמות הכוללת‪ ,‬אך תורמים כ־‪30%‬‬
‫שפכי חולון‪ ,‬בת ים‪ ,‬ראשון לציון ודרום תל אביב בלבד‪ .‬הטיפול‬ ‫מהעומס האורגני הכולל‪ .‬איכות השפכים התעשייתיים נחותה‬
‫כלל שלושה שלבים‪ :‬בריכות חמצון‪ ,‬טיפול כימי בסיד‪ ,‬וטיפול‬ ‫יותר‪ ,‬ולכן התעשייה מייצרת שפכים בכמות הזהה לזו שמייצרים‬
‫קרקע־אקווה‪ .‬בשלב השני‪ ,‬מאז ‪ ,1987‬גדלה קיבולת המפעל‬ ‫קרוב למיליון בני אדם‪ .‬המפעל מספק כ־‪ 135‬מלמ״ק מי קולחים‬
‫ב־‪ 80‬מלמ״ק בשנה‪ ,‬והשפכים טופלו בשלושה שלבים‪ :‬טיפול‬ ‫בשנה‪ .‬הוא עתיד לגדול‪ ,‬לא רק בגלל גידול האוכלוסייה הצפוי‪,‬‬
‫מכני־ביולוגי אינטנסיבי (בוצה משופעלת)‪ ,‬בריכות ליטוש וטיפול‬ ‫אלא גם בגלל הצטרפותן הצפויה של רשויות מוניציפליות‬
‫קרקע־אקווה‪ .‬הטיפול הכימי בסיד נמשך עד שנת ‪ ,1989‬ומאז‬ ‫מהפריפריה של גוש דן‪ .‬השפד״ן הוא מפעל ִמחזור השפכים‬
‫פסק לחלוטין‪ .‬בשנת ‪ 1996‬הורחב המפעל פעם נוספת וקיבולת‬ ‫(להשקיה חקלאית) הגדול בעולם(!)‪ .‬המפעל הוקם בשיתוף‬
‫המתקן המכני־ביולוגי הוכפלה‪ .‬במסגרת הטיפול קרקע־אקווה‪,‬‬ ‫של איגוד ערים דן לביוב וחברת ״מקורות״ בע״מ‪ .‬תפעולו‬
‫הקולחים היוצאים מהמפעל מחלחלים אל מי התהום כדי לשפר‬ ‫השוטף נעשה על ידי ״איגודן״‪ ,‬איגוד ערים דן לתשתיות איכות‬
‫עוד את איכותם‪ .‬לאחר חלחול אנכי עד פני מי התהום ולאחר‬
‫זרימה אופקית בתוך האקווה‪ ,‬המים נשאבים באמצעות סדרת‬ ‫הסביבה‪.‬‬

‫בארות‪ ,‬מוזרמים דרומה ומנוצלים לשימוש חקלאי‪.‬‬ ‫‪ԳԯԺԷԦԴԪՀԱԾԸԴՀԺԴ‬‬ ‫‪ęđĤĕē ČĢđĚ‬‬ ‫‪čď Đďĥ‬‬ ‫‪402‬‬
‫קולחי השפד״ן מוזרמים בצינור הנקרא ״הקו השלישי‬ ‫‪ԯԭԾԬԴԪԫԽԪԫՀԴԯԯԽԪ‬‬ ‫‪ĎĜĕďĤ ďĕĘ‬‬ ‫‪ĎĜĕďĕĤ ĥīĦ‬‬ ‫‪ԵԫԽԾԯԪԶ‬‬
‫לנגב״ (איור ‪ .)15.8‬ההחלטה לבנות קו מים נפרד למי הקולחים‬
‫היא משום שלמרות הטיפולים האינטנסיביים שעוברים מי‬ ‫‪ԩԫԨԯԦԪՀԫԾԧԭԳԯԾԸ‬‬ ‫‪čĕčČ ĘĦ ĘĚĜ‬‬
‫השפכים ואיכותם הטובה‪ ,‬עדיין יש עליהם ״חותמת״ של מי‬ ‫‪ՀԫԾԯԿՀԫԲԧԽԴԳԯԾԸ‬‬
‫ביוב‪ ,‬ואי־אפשר לספק אותם כמי שתייה‪ .‬הקמת הקו השלישי‬
‫לנגב הסתיימה בשנת ‪ ,1989‬באיחור של שנים אחדות‪ .‬בשלב‬ ‫‪ԪԧԯԦԿՀԶԭՀ‬‬ ‫‪ԹԫԭԹԷԦԴ‬‬ ‫‪ԵԫԽԾԯԹԷԦԴ‬‬
‫הביניים החליפו הקולחים באקווה המקומית את מי התהום‬ ‫‪ԵԫԲԯԯԦԹԷԦԴ‬‬
‫הטבעיים (באיכות מי שתייה) שנשאבו למערכת הארצית‬ ‫‪ԪԯԼԮԯԧԾԨԫԽ‬‬
‫בקידוחי הטבעת ובה בעת הביאו לעליית מפלס מי התהום‬ ‫‪ĐđđģĦ ēĦĠ‬‬
‫באקווה המקומית (איור ‪ .)8.30‬בשנים האחרונות נבנו מאגרים‬ ‫‪ԪԽԯԶԷԫԽ‬‬ ‫‪ģĤč ĕĜč‬‬
‫בקצה הדרומי של הקו השלישי לאגירה מקומית (איור ‪.)15.9‬‬ ‫‪ĘČđĚĥ ĦĞčĎ‬‬
‫מאגרים אלו משולבים במפעל לתפיסת מי השיטפונות של נחל‬ ‫‪ԵԫԶԱՀԧՀԱԾԸԴ‬‬

‫הבשור‪ ,‬כמפורט בפרק ‪.11.5‬‬ ‫‪ĐģĕĜĝ đģ‬‬ ‫‪ěĎ ĦĚĤ‬‬

‫שלבי הטיפול‪ :‬השפכים המגיעים למפעל עוברים טיפול מוקדם‬ ‫‪ĐĕĢĔĕčĤĎ đģ‬‬

‫לסילוק הגרופת (שנקראת גם סחופת)‪ ,‬הרחופת והצופת‪ .‬הגרופת‬ ‫‪ęđĤĕē ČĐĢĝđĚč‬‬ ‫‪ęĕĕĦĞčĎ‬‬
‫היא החומרים הכבדים הנגרפים (והנסחפים) בזרם המים על‬
‫הקרקע‪ ,‬הרחופת היא החומרים הגסים המרחפים במים‪ ,‬והצופת‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪Đĝč ĥīĦ‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪4‬‬
‫היא החומרים הקלים הצפים על פני המים‪ .‬מבחינה מעשית‪,‬‬ ‫‪đĜđČ ĦĕĕĤģ‬‬
‫השפכים המגיעים למתקן עוברים דרך מערכת סורגים העוצרת‬ ‫‪đĠĕ ĘĚĜ‬‬
‫את הקרשים‪ ,‬הבקבוקים והחומרים הגסים המוסעים במים‪.‬‬ ‫‪đĠĕ-čĕčČ ĘĦ‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬המים מוזרמים באיטיות בתעלות בעלות צורת חתך‬ ‫‪ĐģĕĜĝ đģ‬‬
‫‪ ,V‬שבקרקעיתן שוקע החול ומשם הוא נשאב ומסולק‪ .‬השומנים‬ ‫‪ĘĞĠČ ĦĚĤ ĤĚđĥĐ ĘĦ‬‬
‫הצפים על המים באותן התעלות נאספים על ידי גשרים נעים‬ ‫‪ČĤĒĞ ĥīĦ‬‬
‫ונשאבים החוצה‪ .‬כל החומר הנאסף בטיפול המקדים מועבר‬ ‫‪ęĕĘĕĦĥ ĥīĦ‬‬

‫במכולות למזבלות לסילוק סופי‪.‬‬ ‫‪ęĕ Ħč‬‬ ‫‪ĤđĒČ ĥīĦ‬‬ ‫‪ԵԫԲԯԯԦԶĐďđĐĕ ĤđČ‬‬
‫בעבר חיידקים הם שעשו את פירוק החומר האורגני באגני‬ ‫‪ĤđĒČ‬‬ ‫‪412‬‬
‫החמצון‪ .‬אגני החמצון הם בריכות מים גדולות‪ ,‬שהשתרעו על‬
‫‪ěđĘđē‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ěĎď Ħĕč‬‬
‫‪ěđĘđē ĥīĦ‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪441‬‬ ‫‪412‬‬
‫‪ĥīĦ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪ĦđėĕĤč‬‬
‫‪ĘđĠĕĔ ěģĦĚ‬‬ ‫‪ěđĢĚē‬‬ ‫‪ěđĕĢĘ ěđĥČĤ‬‬
‫‪ĕĎđĘđĕč ĕĜėĚ‬‬
‫‪ěđĕĢĘ ěđĥČĤ‬‬

‫‪ěīďĠĥ‬‬

‫‪431‬‬ ‫‪01234‬‬
‫‪Ěīģ‬‬

‫איור ‪ :15.7‬מפת קווי איסוף השפכים בגוש דן (על פי נתונים של‬
‫״איגודן״‪ ,‬איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה)‪.‬‬