Page 347 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪340‬‬

‫‪ 15.5‬תשלובת הקישון‬ ‫מהדטרגנטים‪ ,‬מהשמנים‪ ,‬מהשומנים ומהפנולים‪ .‬הרחקת יסודות‬
‫הקורט נעה בין ‪ .95%-50%‬האיכות הבקטריאלית של הקולחים‬
‫היקף המפעל‪ :‬תשלובת הקישון הוא מפעל ההשבה השני‬ ‫טובה בדרך כלל‪ ,‬ונשארים בהם פחות מ־‪ 1%‬מחיידקי הקולי‬
‫השונים (שארית זו עדיין מסוכנת מאוד מבחינה בריאותית)‪.‬‬
‫בגודלו בארץ (איור ‪ .)15.16‬המפעל הוקם בשנת ‪ 1984‬כדי‬ ‫לבסוף‪ ,‬יש להדגיש שהטיפול במערכת הבוצה המשופעלת איננו‬
‫לטפל בכ־‪ 25‬מלמ״ש של שפכי חיפה והקריות (שטופלו בשני‬ ‫יעיל להקטנת המליחות (ריכוזים של כלוריד‪ ,‬נתרן‪ ,‬סידן‪ ,‬אשלגן‪,‬‬
‫מכוני טיהור‪ ,‬האחד בשיטת המרבגים הביולוגיים והשני בשיטת‬
‫הבוצה המשופעלת) ולהשיבם לחקלאות‪ .‬הקמת המפעל שינתה‬ ‫בורון‪ ,‬תרכובות הגופרית וכדומה) ולהורדתה של קשיות המים‪.‬‬
‫את מקור מי ההשקיה לחקלאי עמק יזרעאל‪ .‬עד הקמת המפעל‪,‬‬
‫מרבית מי ההשקיה סופקו מהמוביל הארצי ומיעוטם משיטפונות‬ ‫טבלה ‪ :15.4‬איכויות קולחים לפני החדרה לאקווה ואחריה‬
‫בנחל הקישון‪ .‬מי ההשקיה (‪ 32‬מלמ״ש) סופקו באמצעות מאגר‬ ‫(סופר ואחרים‪:)1996 ,‬‬
‫כפר ברוך‪ ,‬שנבנה בשנת ‪ 1953‬על אפיק נחל קישון בנפח אגירה‬
‫של ‪ 8‬מלמ״ק‪ .‬מאז שנת ‪ ,1984‬כשהחל מכון הטיפול בשפכים‬ ‫קולחים מי תהום יעילות‬ ‫יחידות‬ ‫המדד‬
‫של חיפה לספק קולחים למערכת ההשקיה‪ ,‬הופנו מרבית המים‬ ‫מוחדרים נשאבים הסילוק‬
‫השפירים של המוביל הארצי לצריכה עירונית באזור חיפה‪ .‬מפעל‬
‫ההשקיה‪ ,‬ששמו הוסב ל״תשלובת הקישון״‪ ,‬הורחב בבניית מאגר‬ ‫‪98%‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫צח״ב‬
‫מעלה הקישון (בנפח ‪ 12‬מלמ״ק) ליד מאגר כפר ברוך‪ ,‬ובארבעה‬ ‫‪82%‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪69‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫צח״כ‬
‫מאגרים נוספים בפריפריה‪ :‬ברק (בנפח ‪ 4‬מלמ״ק)‪ ,‬רם און (‪2.25‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪17‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫מוצקים‬
‫מלמ״ק)‪ ,‬גלבוע (‪ 1.4‬מלמ״ק) ותבור (‪ 1‬מלמ״ק)‪ .‬מאז שנת ‪1984‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫חנקן כללי‬
‫מקורות מי ההשקיה בעמק יזרעאל הם תמהיל של ‪ 14‬מלמ״ש‬ ‫‪99%‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫זרחן‬
‫קולחים‪ 18-15 ,‬מלמ״ש מי כינרת (מהמוביל הארצי) וכ־‪3‬‬ ‫‪87%‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪143‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫ברזל‬
‫מלמ״ש מי שיטפונות‪ .‬בשנת ‪ 1999‬קוצצה כמות מי ההשקיה‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫נחושת‬
‫מ־‪ 32‬מלמ״ש ל־‪ 25‬מלמ״ש‪ ,‬ומתוכם כ־‪ 20‬מלמ״ש סופקו מקולחי‬ ‫‪75%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫כרום‬
‫חיפה‪ .‬בשנת ‪ 2000‬התבססה ההשקיה על ‪ 24‬מלמ״ש מקולחי‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מג״ר בליטר‬ ‫עופרת‬
‫‪100%‬‬ ‫‪ 0‬מיליון‬ ‫‪0.13‬‬ ‫יחידות ב־‪100‬‬ ‫חיידקי קולי‬
‫חיפה בלבד‪.‬‬ ‫מיליון‬
‫סמ״ק‬
‫בעיית המליחות בעמק יזרעאל‪ :‬בעיות ההמלחה בעמק‬
‫המפעל לעיכול הבוצה‪ :‬הבוצה נאספת מקרקעית הבריכות‬
‫הופיעו לראשונה באמצע שנות השבעים‪ .‬כדי להבין את התהליך‬
‫ולחזות את התפתחותו נערכו סקרים ומחקרים‪ ,‬והתמונה‬ ‫בנקודות אחדות לאורך מסלול הזרימה של השפכים והקולחים‪.‬‬
‫שהתקבלה הייתה עגומה‪ .‬ההשקיה המסיבית של העמק‬ ‫מתוך ‪ 380,000‬מ״ק שפכים המגיעים בממוצע לשפד״ן מדי יום‪,‬‬
‫במשך עשרות שנים הביאה לשתי תוצאות לוואי בלתי רצויות‬ ‫כ־‪ 15,000‬מ״ק נשאבים כבוצה‪ .‬במשך תקופה ארוכה הוזרמה‬
‫(מיכלסון ומרכדו‪ :)Ben-Hur et al., 2001 ;1988 ,‬עליית מפלס‬ ‫כמות זו לים באמצעות צינור המגיע למרחק של ‪ 5‬ק״מ מקו‬
‫מי התהום והצטברות מלחים‪ .‬האקווה הרדודה בעמק יזרעאל‬ ‫החוף ולעומק של ‪ 40‬מטרים‪ .‬פעולה זו נגדה כמובן את אמנת‬
‫מצויה בתוך הסלעים הצעירים שהצטברו בעמק‪ .‬המוליכות‬ ‫ברצלונה (משנת ‪ )1992‬של האו״ם להגנת הים התיכון מפני‬
‫ההידראולית של יחידות המילוי אינה גבוהה דיה כדי לנקז את‬ ‫מזהמים‪ ,‬ולפיכך יצא לדרך פרויקט לעיכול הבוצה‪ .‬לאחר בדיקת‬
‫מי התהום במהירות מספקת אל הצדדים (מערבה לכיוון הים‬ ‫אפשרויות שונות ותכנון ממושך הופעל בשנת ‪ 2015‬המתקן‬
‫התיכון או מזרחה לכיוון עמק חרוד ועמק הירדן)‪ .‬מכיוון שקצב‬
‫החלחול מפני השטח גדול לאין שיעור מקצב הניקוז לצדדים‪,‬‬ ‫לעיכול הבוצה‪.‬‬
‫עלה בהדרגה מפלס מי התהום — ממפלס התחלתי ממוצע של‬ ‫במפעל העיכול מפורקת הבוצה באמצעות חיידקים‬
‫‪ 65‬מ׳ (מעל פני הים) בשנות השישים עד מפלס ממוצע של ‪ 71‬מ׳‬ ‫בטמפרטורה של ‪ 550C‬בתנאים אנ ֵארוביים‪ ,‬באופן שנוצר גז‬
‫בשנות השמונים (השירות ההידרולוגי‪ .)2000 ,‬במקומות ספורים‬ ‫מתאן‪ .‬העיכול מבוצע בתוך שמונה מכלים סגורים (כל אחד‬
‫(כגון נהלל) עליית המפלסים הגיעה לכדי ‪ 20‬מ׳‪ .‬בה בעת‪ ,‬מליחות‬ ‫בקוטר ‪ 36‬מטרים ובגובה ‪ 16‬מטרים)‪ ,‬וכל הגז נאסף ליצירת‬
‫מי התהום באקווה הרדודה עלתה במשך הזמן מריכוז אופייני‬ ‫אנרגיה חשמלית בגנרטור ייעודי‪ .‬האנרגיה שווה לכ־‪70%-60%‬‬
‫של ‪ 120‬מגכ״ל בשנות החמישים עד לריכוז של מעל ‪ 500‬מגכ״ל‬ ‫מזו הדרושה להפעלת השפד״ן‪ .‬בה בעת‪ ,‬בתהליך זה מצטמצם‬
‫בשנות התשעים (איור ‪ .)2.6‬מליחות מי התהום הרדודים‪ ,‬בעומק‬ ‫נפח הבוצה והיא הופכת סמיכה‪ .‬במצב זה הבוצה הופכת לחומר‬
‫של ‪ 5-2‬מטרים‪ ,‬עלתה במקומות אחדים עד ‪15,000-12,000‬‬ ‫דשן הראוי לחקלאות‪ .‬פעולות האכיפה שעושה המשרד להגנת‬
‫מגכ״ל (כגון תענך ושריד)‪ .‬מאז הפכו מי הקולחים של תשלובת‬ ‫הסביבה (כמתואר בפרק ‪ )15.7‬גורם לסילוק החומרים הרעילים‬
‫הקישון להיות מקור המים העיקרי של החקלאות בעמק‪ ,‬התעצם‬ ‫מהשפכים בטרם הגיעם לשפד״ן‪ ,‬וכך הבוצה נעשית אטרקטיבית‬
‫התהליך של המלחת מי התהום והקרקעות‪ .‬מליחות מי ההשקיה‬
‫באותה תקופה הייתה כ־‪ 300‬מגכ״ל‪ ,‬מכיוון שהקולחים היו‬ ‫לחקלאים‪.‬‬
‫מלוחים מאוד (כ־‪ 450‬מגכ״ל) ומי הכינרת והשיטפונות מהלו‬