Page 350 - israel water resources

‫פרק ‪ִ :15‬מחזור השפכים ‪343‬‬

‫השפכים לרמה הגבוהה ביותר‪ ,‬כפי שנהוג באירופה ובארצות‬ ‫הצריכה העירונית ויצירת השפכים לא ייפסקו גם בשנות בצורת‪.‬‬
‫הברית‪ .‬הדרישות המינימליות במדינות המערב כוללות טיפול‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬השוללים את מדיניות רשות המים (זסלבסקי‪)2000 ,‬‬
‫בשפכים במתקנים ביולוגיים‪ ,‬המשך הטיפול בשיטות כימיות‪,‬‬ ‫מצביעים על חסרונות ההשקיה בקולחים‪ ,‬ובכללם‪( :‬א) חשיפת‬
‫סינון הקולחים במתקנים גדולים‪ ,‬חיטוי למניעת חיידקים ולבסוף‬ ‫החקלאים והתוצרת החקלאית לגורמי תחלואה; (ב) גרימת‬
‫סילוק המים אל הסביבה‪ .‬במקומות שבהם הקולחים מסולקים‬ ‫נזקים ליבולים חקלאיים; (ג) המלחה וזיהום של קרקעות ומי‬
‫לנחלים באזורי אוכלוסייה צפופה‪ ,‬הדרישות כוללות גם טיפול‬
‫תהום; (ד) יצירת דימוי שלילי לתוצרת החקלאית‪.‬‬
‫בממברנות‪ ,‬דהיינו התפלה‪.‬‬ ‫השיקול שהכריע את הכף היה משבר המים שאפיין את‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬אושרו תקנות ועדת ענבר‬ ‫מדינת ישראל במשך עשרות שנים‪ ,‬ובשל כך החליטה נציבות‬
‫להשקיה בקולחים (מסגרת ‪.15‬א)‪ .‬תקנות אלו מחייבות טיפול‬ ‫המים בעבר (ורשות המים בהווה) לטפל בשפכים ולהשיבם‬
‫שלישוני בשפכים‪ ,‬אשר יביא את איכות הקולחים לרמה גבוהה‬ ‫לחקלאות‪ .‬בהתאם לכך הוחלט על מדיניות המרת המים‬
‫יותר‪ .‬הנחיות אלו גרמו למהפכה במשק הקולחים בישראל‪ ,‬ועד‬ ‫השפירים במי קולחים ומתן הטבות לחקלאים שהסכימו להמרה‪.‬‬
‫שנת ‪ 2020‬ישודרגו כל המט״שים לרמה שלישונית (טבלה ‪.)15.2‬‬ ‫אלמלא התקבלה מדיניות זו‪ ,‬היה צריך כנראה לייבש מחצית‬
‫מהשטחים החקלאיים במדינת ישראל בשנים רגילות‪ ,‬ובשנות‬
‫הנחיות ביטחון להשקיה בקולחים‪ :‬בשנת ‪ 1978‬פורסם דוח‬ ‫בצורת היה צריך לחסל את החקלאות לחלוטין‪ .‬עם זאת‪ ,‬כדי‬
‫לשמור על בריאות הציבור ולמזער את סכנת העברתם של גורמי‬
‫ועדת שלף‪ ,‬שכלל הנחיות למתן היתרים להשקיה בקולחים‪,‬‬ ‫התחלואה דרך מי הקולחים‪ ,‬פרסם משרד הבריאות הנחיות‬
‫ובשנת ‪ 1999‬פורסמו הנחיות מעודכנות של ועדת הלפרין (משרד‬ ‫מפורטות המגבילות את השימוש בקולחים‪ ,‬כפי שמפורט להלן‪.‬‬
‫הבריאות‪ .)1999 ,‬הסכנה הגדולה ביותר מהשקיה בקולחים היא‬ ‫בו בזמן הורחבה הפעילות להגברת המודעות לסכנות הנגרמות‬
‫העברת פתוגנים (גורמי תחלואה)‪ .‬בביוב גולמי יש בדרך כלל בכל‬ ‫בשל ההשקיה בקולחים (ירון ואחרים‪ ;2000 ,‬חרובי ואחרים‪,‬‬
‫‪ 100‬סמ״ק כ־‪ 160‬מיליון חיידקים קוליפורמים (זיהום בקטריאלי‬
‫כולל)‪ ,‬ומתוכם ‪ 20‬מיליון חיידקי קולי צואתי (זיהום בקטריאלי‬ ‫‪.)2001‬‬
‫שמקורו בצואת בני אדם)‪ .‬במי הקולחים נותרים בדרך כלל לאחר‬ ‫אף על פי שהסוגיה הוכרעה לפני עשרות שנים ומדיניות‬
‫הטיפול השניוני כאלפית מהחיידקים‪ ,‬היינו בכל ‪ 100‬סמ״ק יש‬ ‫ההשבה הלכה והתפתחה‪ ,‬הוויכוחים לא תמו; יש הטוענים‬
‫כ־‪ 200,000‬חיידקים קוליפורמים‪ ,‬ומתוכם ‪ 20,000‬חיידקי קולי‬ ‫שצריך להקל את השימוש בקולחים ויש הטוענים שיש להחמיר‬
‫צואתי‪ .‬למרות ההפחתה הניכרת (‪ ,)99.9%‬כמות החיידקים‬ ‫עימו‪ .‬הטוענים להקל דרשו להכשיר את השימוש במים אפורים‬
‫הנותרת גבוהה מאוד‪ ,‬והיא מסוכנת ביותר אם תגיע אל התוצרת‬ ‫(מסגרת ‪.15‬ג)‪ ,‬אך משרד הבריאות התנגד לכך‪ .‬הטוענים להחמיר‬
‫שטענו שהפילוסופיה הרואה בהשבת השפכים לחקלאות פתרון‬
‫החקלאית ומשם למטבח‪.‬‬ ‫של סילוק סניטרי היא משגה חמור ביותר (זסלבסקי‪.)2000 ,‬‬
‫כדי להשמיד את החיידקים יש לסלק מהקולחים את כל‬ ‫המצדדים בגישה זו סבורים שההשבה לחקלאות משחררת‬
‫המוצקים המרחפים (המשמשים מצע לחיידקים) ולאחר מכן‬ ‫את יצרני השפכים מאחריותם המלאה לטיהור השפכים‪ .‬אכן‪,‬‬
‫לחטא את המים‪ .‬סילוק המרחפים דורש כמובן סינון יסודי‪,‬‬ ‫תפיסה זו גררה בעבר ויכוחים בין יצרני השפכים לבין החקלאים‬
‫והחיטוי הנדרש כדי להשמיד את החיידקים שנשארו חייב‬ ‫בשאלה על מי מוטלת חובת הטיפול בשפכים‪ ,‬ולכן נבנו מכוני‬
‫להימשך לפחות ‪ 30‬דקות‪ .‬בגמר החיטוי יש צורך שריכוז הכלור‬ ‫הטיפול בארץ באיחור של עשרות שנים (פיגור של ‪ 20‬שנה‬
‫(הגזי) הנותר יהיה כ־‪ 1‬מג״ר בליטר‪ ,‬כדי למנוע ריבוי מחודש של‬ ‫בהקמת המכון לטיפול בשפכי גוש דן ופיגור של ‪ 30‬שנה בהקמת‬
‫החיידקים‪ .‬טיפולים אלו מבטיחים קולחים שבהם ריכוז חיידקי‬ ‫המכון לטיהור שפכי ירושלים)‪ .‬במבט כולל ובהסתכלות לטווח‬
‫הקולי נמוך מ־‪ 10‬בכל ‪ 100‬סמ״ק‪ ,‬ועל כן הם ראויים להשקיה‬ ‫רחוק הביאה מדיניות ההשבה את הטיפול בשפכים לרמה נמוכה‪,‬‬
‫בלי הגבלה‪ .‬לחלופין ניתן להשמיד את החיידקים בהשהייתם‬ ‫מכיוון שהחקלאים היו מעוניינים בחומרי הדישון שבשפכים‪.‬‬
‫במאגר סגור במשך ‪ 30‬יום‪ .‬לאחר מכן הקולחים הופכים ראויים‬ ‫אלא שבמדינה‪ ,‬כמו מדינת ישראל‪ ,‬שצפיפות האוכלוסייה בה‬
‫לשימוש מוגבל רק עם ננקטים אמצעי ביטחון נוספים‪ .‬אמצעים‬ ‫גבוהה והיא מעוניינת להיות ארץ תיירותית‪ ,‬יש חובה לטהר את‬

‫מתנגד באופן גורף לשימוש במים אפורים‪.‬‬ ‫זה אכן ניטש ויכוח חריף‪ .‬המצדדים בשימוש‬ ‫‪.15‬ג‪ .‬מים אפורים‪:‬‬
‫הסיבה לכך היא החשש מהפצת מחלות‬ ‫במים אפורים טוענים שאפשר לחסוך כך‬
‫ממתקנים שאינם מתוחזקים כראוי (למשל‬ ‫מים שפירים בכמות ניכרת‪ ,‬והדבר חשוב‬ ‫מים אפורים הם מי השפכים הביתיים‬
‫לתינוקות שיזחלו על דשא שהושקה במים‬ ‫במיוחד במדינה שבה יש מחסור אובייקטיבי‬ ‫שאינם כוללים הפרשות של בני האדם‪ .‬המים‬
‫אפורים)‪ .‬מאחר שלא ניתן לפקח על איכות‬ ‫במים‪ .‬אפשר לאסוף מים אפורים בכמות‬ ‫האפורים הם מי הביוב המתנקזים מהכיורים‪,‬‬
‫התחזוקה של מתקני טיפול ביתיים קטנים‪,‬‬ ‫גדולה במיוחד במוסדות ציבור גדולים‪ ,‬כגון‬ ‫מהאמבטיות‪ ,‬מהמקלחות‪ ,‬ממדיחי הכלים‬
‫משרד הבריאות שולל לחלוטין את השימוש‬ ‫בתי חולים‪ ,‬ולהקים בהם מתקני טיפול בעלי‬ ‫וממכונות הכביסה‪ .‬כאשר אוספים את‬
‫במים אפורים‪ .‬יחד עם‪ ,‬כאשר מדובר‬ ‫כדאיות כלכלית‪ .‬מנגד‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫המים האפורים ומטפלים בהם‪ ,‬ניתן לכאורה‬
‫במוסד ציבורי שאפשר לסמוך עליו (למשל‬ ‫להשתמש בהם למטרות שונות‪ ,‬כגון השקיית‬
‫בית חולים)‪ ,‬משרד הבריאות מאפשר את‬ ‫גינות נוי‪ ,‬ובלבד שלא יסכנו בני אדם‪ .‬בהקשר‬
‫השימוש באופן מוגבל‪ ,‬כגון עבור הדחת‬

‫אסלות‪.‬‬