Page 349 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪342‬‬

‫מכון טיהור‪ ,‬עקב מחלוקת פוליטית בין ישראל לבין הרשות‬ ‫אגן מערבי‪ :‬מכון הטיהור המערבי לשפכי ירושלים‪ ,‬מכון שורק־‬
‫הפלסטינית‪ ,‬ועל כן השפכים הגולמיים זורמים באפיק הנחל‬
‫ומזהמים אותו באופן קשה‪ .‬בעבר זרמו השפכים בנחל קדרון עד‬ ‫רפאים (איור ‪ ,)15.17‬אוסף כ־‪ 70%‬מהשפכים של עיר הבירה‬
‫ים המלח וזיהמו את הנחל לכל אורכו‪ .‬ואולם‪ ,‬לפני כעשר שנים‬ ‫ומטפל בהם‪ .‬מנהרה באורך ‪ 2.1‬ק״מ מעבירה את השפכים‬
‫נבנה מתקן תפיסה בבקעת הורקניה‪ ,‬והשפכים הזורמים בקדרון‬ ‫הזורמים בנחל שורק אל המכון שבנחל רפאים‪ .‬בשנת ‪2015‬‬
‫נתפסים ומועברים למאגרי תרצה‪ .‬פעולה זו הביאה להפסקת‬ ‫טיהר המכון כ־‪ 100,000‬מ״ק שפכים ביממה‪ ,‬היינו כ־‪ 35‬מלמ״ש‪.‬‬
‫זיהומו של מורד נחל קדרון‪ .‬פריצת דרך מדינית הביאה בשנת‬ ‫קיבולת המכון תגדל בעתיד עד ‪ 120,000‬מ״ק ביום‪ .‬המכון פועל‬
‫‪ 2017‬לחתימת הסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית בעניין‬ ‫בשיטת הבוצה המשופעלת וכולל אף מתקן לטיפול בבוצה‪ .‬גז‬
‫השפכים הזורמים בקדרון‪ .‬הוסכם שהם יוזרמו בצינור צפונה‬ ‫המתאן הנפלט מהבוצה משמש לייצור חשמל ומספק כ־‪70%‬‬
‫מצריכת החשמל של המפעל‪ .‬הבוצה עוברת הסמכה ונמכרת‬
‫ויטופלו במט״ש נבי־מוסא שיורחב‪.‬‬ ‫כדשן לחקלאים‪ .‬הקולחים ממשיכים לזרום מערבה בנחל שורק‬
‫מאגרי תרצה הם דוגמה נוספת לשילוב בין תפיסת‬
‫מי שיטפונות ואגירת מי קולחים‪ .‬מי השיטפון של נחל תרצה‬ ‫ומשמשים להשקיה חקלאית‪.‬‬
‫נתפסים באמצעות שלושה מאגרי גיא‪ ,‬הבנויים בטור במורד‬
‫הנחל‪ .‬גם מי הקולחים ממט״ש אוג והשפכים שזרמו בנחל קדרון‬ ‫אגן מזרחי‪ :‬יתרת השפכים של ירושלים‪ ,30% ,‬זורמים מזרחה‪.‬‬
‫מוזרמים למאגרי תרצה‪ .‬כאשר המאגרים מתמלאים‪ ,‬נשאבים‬
‫המים לשני מאגרים נוספים בקרבת מקום‪ .‬מי מאגרי תרצה‬ ‫לאחרונה הושלמה בנייתו של מכון טיהור השפכים נבי־מוסא‬
‫(איור ‪ )15.18‬באגן הניקוז של נחל אוג‪ ,‬והוא מטפל היום בכ־‪10‬‬
‫משמשים להשקיית מטעי התמרים בבקעת הירדן‪.‬‬ ‫מלמ״ש‪ .‬הקולחים מועברים למאגרי תרצה ומשמשים להשקיה‬
‫חקלאית במושבי בקעת הירדן‪ .‬באגן נחל קדרון טרם נבנה‬

‫‪ 1 5.7‬השבת הקולחים‬ ‫איור ‪ :15.17‬מט״ש שורק (באדיבות חברת הגיחון בע״מ)‪.‬‬
‫איור ‪ :15.18‬מט״ש נבי־מוסא (באדיבות חברת ״מקורות״)‪.‬‬
‫לחקלאות‬

‫יתרונות וחסרונות‪ :‬מדיניות רשות המים מבוססת על הטענה‬

‫שהשבת הקולחים להשקיה חקלאית כדאית ביותר‪ ,‬הן למשק‬
‫המים והן לחקלאים‪ ,‬מהסיבות הבאות‪( :‬א) יצירת מקור מים חדש‬
‫במחיר זול יחסית בהשוואה למחיר ההתפלה; (ב) בזכות השבת‬
‫הקולחים מסולקים השפכים‪ ,‬המהווים מטרד תברואתי־אקולוגי;‬
‫(ג) חיסכון בהוצאות הגידול עבור החקלאים‪ ,‬שהרי הקולחים‬
‫מכילים חומרי דשן; (ד) אמינות גבוהה באספקת המים‪ ,‬כי‬