Page 351 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪344‬‬

‫ביבול החקלאי (אבנימלך‪ .)1991 ,‬הקולחים מכילים גם זרחן‬ ‫אלו כוללים השקיה בטפטוף (ולא בהמטרה)‪ ,‬כדי שיישמר מרחק‬
‫בכמות הראויה‪ ,‬ונחסך הצורך בדישון זרחן‪ .‬ואולם‪ ,‬אשלגן הוא‬ ‫ביטחון בין המים לבין הפרי‪ .‬אם הגידול אינו מיועד למאכל‪,‬‬
‫יסוד שהצמח זקוק לו בכמויות רבות‪ ,‬כמו חנקן וזרחן‪ ,‬והוא‬ ‫כגון כותנה ומספוא‪ ,‬או כשהתוצרת החקלאית עתידה לעבור‬
‫אינו מצוי בקולחים בכמות הרצויה‪ .‬עקב כך‪ ,‬בהתאם לתכולת‬ ‫עיבוד‪ ,‬כגון גרעיני חמניות לקלייה או פרי הנאכל רק לאחר‬
‫הקולחים‪ ,‬יש להוסיף לפעמים דשן אשלגני‪ .‬הקולחים מכילים‬ ‫בישול‪ ,‬אפשר להקל בשימוש בקולחים‪ .‬כמו כן אפשר להשקות‬
‫יסודות קורט ומתכות ברמה המתאימה בדרך כלל לצורכי הצמח‪.‬‬ ‫בקולחים פארקים בשעות הלילה‪ ,‬כשאין בהם קהל‪ ,‬או דשא‬
‫היוצאים מן הכלל הם כרום‪ ,‬שרמתו גבוהה במקצת‪ ,‬ולפעמים גם‬ ‫למכירה‪ .‬מערכת ההשקיה בקולחים צריכה להיות צבועה באדום‪,‬‬
‫ויש לסמן את המקום בשילוט ברור‪ .‬יש להרחיק את צנרת מי‬
‫הקדמיום המצטבר בקרקע ויוצר סכנה לטווח ארוך‪.‬‬ ‫הקולחים מצנרת מים אחרת‪ ,‬כדי להימנע מחיבורים צולבים‪.‬‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬אם הקולחים מכילים עודף דשנים‪ ,‬ניתן‬ ‫אסור להתקין צנרת קולחים בסביבת בארות מים שואבות‪,‬‬
‫למהול אותם במים שפירים‪ ,‬ואם הקולחים אינם מכילים די דשן‪,‬‬ ‫ואסור להשקות בקולחים בקרבת מבני ציבור או במקומות‬
‫אפשר כמובן להוסיף דשן בשיטות המקובלות‪ .‬ואולם‪ ,‬פעולות‬
‫אלו דורשות מעקב שוטף אחר תכולת הדשנים בקולחים‪,‬‬ ‫הנגישים לקהל‪.‬‬
‫בקרקע ולפעמים אף בצמחים עצמם‪ ,‬ובכך עורמים מכשולים על‬
‫הקולחים כדשן חלופי‪ :‬ההשקיה בקולחים הציבה אתגרים‬
‫החקלאים‪.‬‬
‫אחת הבעיות הקשות של הקולחים היא ריכוז הבורון‬ ‫חדשים בפני המשק החקלאי‪ ,‬וכך נכנסו לשוק שיטות חדשות‬
‫הגבוה (מסגרת ‪.15‬ד)‪ .‬הבורון מגיע לשפכים מאבקות הכביסה‬ ‫לטיפול בקולחים‪ ,‬להשקיה ולדישון (אבנימלך ווולך‪ ,)1991 ,‬כפי‬
‫וממלחים של מדיחי כלים‪ .‬הקולחים של העיר אילת סובלים‬
‫במיוחד מעודף בורון‪ ,‬מכיוון שמים מותפלים‪ ,‬שהם מקור‬ ‫שמפורט בדוגמאות הבאות‪.‬‬
‫המים העיקרי בעיר‪ ,‬מכילים בורון בריכוזים גבוהים עוד בטרם‬ ‫הקולחים שטופלו במתקנים מכניים־ביולוגיים הכילו בדרך‬
‫נוסף הבורון של השימוש הביתי‪ .‬הבורון הוא יון קטן ביותר‪,‬‬ ‫כלל חנקן בכמות דומה מאוד לזו הניתנת בשיטות דישון רגילות‪,‬‬
‫המסוגל לעבור דרך הממברנות של מתקני האוסמוזה ההפוכה‬ ‫היינו בהתאם לצריכת הגידולים (בר־חי וטרצ׳יצקי‪.)2000 ,‬‬
‫והרחקתו קשה במיוחד‪ .‬הקיבוצים והמושבים בערבה הדרומית‬ ‫החנקן שבקולחים זמין לגידולים באותה מידה כמו דשן רגיל‪,‬‬
‫המשתמשים בקולחי העיר אילת להשקיה אכן סובלים מעודפי‬ ‫מכיוון שהוא מופיע בעיקר כאמון וכחנקה‪ ,‬שהשורשים קולטים‬
‫הבורון‪ .‬במתקני ההתפלה החדשים‪ ,‬שנבנו בעשור השנים האחרון‪,‬‬ ‫אותם ביעילות‪ ,‬ומיעוט החנקן מופיע כחומר אורגני‪ ,‬המתפרק‬
‫המים המותפלים עוברים תהליך מיוחד להפחתת תכולת הבורון‬ ‫באיטיות בבית השורשים בתהליכי ניטריפיקציה טבעיים והופך‬
‫זמין‪ .‬אף על פי שהקולחים מספקים את הכמות הנכונה והזמינה‬
‫(פרק ‪ ,)16.5‬ובעיית הבורון בקולחים נפתרה‪.‬‬ ‫לצמחים‪ ,‬התזמון אינו תמיד מתאים‪ ,‬מכיוון שהשקיה בקולחים‬
‫אינה מאפשרת להפריד בין ההשקיה לדישון‪ .‬כמויות ההשקיה‬
‫פעילות לצמצום של מליחות השפכים‪ :‬מליחות השפכים‬ ‫ומועדיה נקבעים בהתאם לצימאון הגידולים‪ ,‬ועל כן החקלאים‬
‫מאבדים את השליטה על משטר הדישון‪ .‬התוצאה היא שהשקיה‬
‫היוצאים מהעיר גבוהה ממליחות המים הנכנסים לעיר בכ־‪100‬‬ ‫בקולחים יוצרת גירעון של חנקן בתחילת העונה‪ ,‬ואילו בסוף‬
‫מג״ר כלוריד בליטר ובכ־‪ 100‬מג״ר נתרן בליטר (איור ‪.)15.4‬‬ ‫העונה נוצר עודף של חנקן‪ .‬גם עודף וגם חוסר עלולים לפגוע‬
‫מכוני הטיפול בשפכים מסלקים את החומר האורגני והחיידקים‪,‬‬

‫חיובי‪ ,‬כגון בעגבנייה ובמלון‪ ,‬אשר בהם גדל‬ ‫‪.15‬ד‪ .‬איכות מי ההשקיה‪:‬‬
‫ריכוז הסוכרים בפרי‪ .‬היונים הספציפיים‬
‫שנוכחותם מעל ריכוז סף עלולה להזיק ליבול‬ ‫המליחות הכללית של מי ההשקיה‬ ‫ההשפעה המזיקה של מומסים במי ההשקיה‬
‫החקלאי הם בורון‪ ,‬כלוריד‪ ,‬נתרן ומגנזיום‬ ‫נמדדת באמצעות המוליכות החשמלית‬ ‫באה לידי ביטוי בשלושה מישורים שונים‪:‬‬
‫(‪.)Keren and Bingham, 1985‬‬ ‫של התמיסה לפי הנוסחה‪ ,C=KE :‬כאשר‬ ‫(א) מליחות כללית גבוהה מדי‪ ,‬המגבירה‬
‫נוכחות גבוהה של יונים אלו פוגעת בתהליכים‬ ‫‪ E‬הוא המוליכות החשמלית ביחידות של‬ ‫את הלחץ האוסמוטי של המים ומגבילה את‬
‫הביוכימיים בצמח וגורמת להרעלה‪ .‬הפגיעה‬ ‫‪ K ,dS m-1‬הוא מקדם השווה ל־‪ ,10‬ו־‪C‬‬ ‫יכולת שורשי הצמח לינוק מים מהקרקע;‬
‫בתכונות ההידראוליות של הקרקע נגרמת‬ ‫הוא ריכוז המלחים הכולל ביחידות של‬ ‫(ב) השפעה מזיקה של יון ספציפי על‬
‫בעיקר בשל נוכחותם של יוני נתרן בקרקע‬ ‫‪ .meq l-1‬כל צמח מתאפיין במידת רגישות‬ ‫תהליכים פיזיולוגיים בצמח; (ג) גרימת שינוי‬
‫העשירה במינרלי חרסית‪ .‬מי השקיה אלו‬ ‫שונה למליחות‪ .‬כותנה‪ ,‬שעורה ועצי תמר‬ ‫בתכונות ההידראוליות של הקרקע ובעקיפין‬
‫עלולים לגרום לתפיחת החרסיות ולפיזורן‬ ‫עמידים גם בפני מליחויות גבוהות יותר‪ ,‬אך‬ ‫ביכולת התפתחותו של הצמח (קרן‪.)2002 ,‬‬
‫בנקבובי הקרקע‪ ,‬ובכך להקטין את נקבובי‬ ‫תות שדה ותפוזים רגישים מאוד למליחות‪.‬‬ ‫השפעות שליליות אלו קיימות גם ללא‬
‫הקרקע ולהביא לסתימתם (‪Keren and‬‬ ‫המליחות מדכאת בדרך כלל את הגידול‬ ‫השקיה בקולחים‪ ,‬אך עלולות להחריף בזמן‬
‫של הצמח וגורמת להפחתה ביבול‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫שימוש בהם‪ .‬השימוש בקולחים עלול כמובן‬
‫‪.)Singer, 1988‬‬ ‫מליחות עשויה לפעמים להשפיע באופן‬
‫להזיק באופן נוסף — זיהום מי התהום‪.‬‬