Page 356 - israel water resources
P. 356

‫פרק ‪ :16‬התפלת מים ‪349‬‬

                                           ‫‪.16‬א‪ .‬מאפייני ההתפלה במזרח התיכון‪:‬‬

‫השתמשה במים מותפלים להשקיית שדות‬           ‫שבמדינות המפרץ הפרסי ובלוב הטכנולוגיה‬    ‫בשנת ‪ 1991‬הותפלו בכל העולם כ־‪13.3‬‬
‫חיטה במדבר‪ ,‬כדי לייצא אותה בסופו של‬        ‫העיקרית היא עדיין בתהליכי זיקוק‪ ,‬ולעומת‬  ‫מלמ״ק ביממה (‪ .)Soffer, 1999‬ערב‬
‫דבר לחו״ל (סופר‪ .)1993 ,‬לייצור טון חיטה‬    ‫זאת הטכנולוגיה העיקרית בישראל‪ ,‬קפריסין‬   ‫הסעודית לבדה התפילה באותה שנה כ־‪27%‬‬
‫בערב הסעודית יש צורך ב ‪ 3,000‬מ״ק מים‬       ‫ומצרים היא אוסמוזה הפוכה באמצעות‬         ‫מכלל המים המותפלים בעולם‪ ,‬כווית כ־‪,10%‬‬
‫להשקיה‪ ,‬בשעה שבעולם צריך לשם כך רק‬                                                  ‫איחוד הנסיכויות כ־‪ 10%‬נוספים‪ ,‬וכל מדינות‬
‫‪ 1,000‬מ״ק בממוצע‪ .‬ואולם‪ ,‬בראשית המאה‬                                  ‫ממברנות‪.‬‬      ‫המפרץ הפרסי יחד (כולל אבו דאבי‪ ,‬בחרין‬
‫העשרים ואחת קיצצה ערב הסעודית את‬           ‫בערב הסעודית משקים שדות‬                  ‫וקטר) התפילו כ־‪ 54%‬מהייצור העולמי‪.‬‬
‫ייצור החיטה לכדי מחצית‪ ,‬ושדות נרחבים‬       ‫חקלאיים במדבר הצחיח במים מותפלים‪.‬‬        ‫למרות מחיר ההתפלה הגבוה (כ־‪ 10‬דולר‬
‫יובשו‪ .‬אם בעתיד ירדו ההכנסות של ערב‬        ‫הדבר מתאפשר באמצעות סובסידיות‬            ‫למ״ק)‪ ,‬לא נמנעו בארצות המפרץ מהקמת‬
‫הסעודית מנפט‪ ,‬סביר להניח שהתופעה‬           ‫גבוהות לחקלאים‪ .‬ממשלת ערב הסעודית‬        ‫המתקנים‪ ,‬מאחר שהגז בשדות הנפט הוא‬
                                           ‫גאה ביכולתה לייצר באופן עצמאי את‬         ‫תוצר לוואי שאין בו צורך וניתן להשתמש‬
                   ‫תצטמצם עוד יותר‪.‬‬        ‫הצריכה השוטפת של פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬בשר‬       ‫בו לשריפה ולזיקוק‪ .‬באופן פרדוקסלי‪,‬‬
‫מלחמת המפרץ (‪)1991-1990‬‬                    ‫וביצים (‪ .)Al-Zahrani, 2009‬נשאלת‬         ‫בארצות אלו המים יקרים יותר מנפט‪.‬‬
‫מלמדת על רגישותם הרבה של מתקני‬             ‫השאלה אם ראוי להתפיל מי ים כדי לפתח‬      ‫המתקן הגדול ביותר בעולם נמצא במפעל‬
‫ההתפלה בעת חירום‪ .‬פגיעה במתקן‬              ‫חקלאות במדבר‪ .‬מבחינה כלכלית ודאי‬         ‫אל־ג׳ובאיל בערב הסעודית‪ ,‬המייצר מאז‬
‫התפלה יכולה להשבית לחלוטין את מקור‬         ‫שהדבר אינו כדאי‪ ,‬שהרי התוצרת החקלאית‬     ‫‪ 1982‬כמיליון מ״ק ביממה בטכנולוגיה של‬
‫המים של עיר גדולה‪ ,‬אם אין לה מקור מים‬      ‫אינה משלמת את מחיר ההתפלה‪ ,‬ובזבוז‬        ‫זיקוק (סמיט‪ .)2001 ,‬הדוח לשנת ‪ 1997‬של‬
‫חלופי‪ ,‬ולגרום לנזק חמור ביותר לטווח ארוך‪.‬‬  ‫המים באידוי הוא עצום (‪Hussain et‬‬         ‫הרשות להתפלת מים בערב הסעודית מדווח‬
‫הפחד מאובדן מקורות המים הביא את‬            ‫‪ .)al, 2010‬מבחינה אקולוגית זו איננה‬      ‫על קיומם של ‪ 24‬מתקני התפלה גדולים‬
‫חיל ההנדסה האמריקני במלחמת המפרץ‬           ‫כמובן מציאות בת־קיימא‪ ,‬שהרי היא גורמת‬    ‫הממוקמים לאורך חופי ים סוף והמפרץ‬
‫לגייס יחידות של מהנדסי התפלה המצוידים‬      ‫להמלחת קרקעות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬כיצד‬          ‫הפרסי‪ .‬באותה שנה המתקנים הפיקו ‪727‬‬
‫במתקנים ניידים ולהביאם לאזור המריבה‬        ‫ניתן לבסס חקלאות על ההנחה שהמצב‬          ‫מלמ״ש‪ ,‬ומתוכם כ־‪ 40%‬לריאד ו־‪20%‬‬
‫למקרה שייפגעו מתקני ההתפלה הקבועים‬         ‫הכלכלי הנוכחי במדינות המפרץ יימשך?‬       ‫לג׳דה‪ .‬תוכנית הפיתוח של הסעודים כללה‬
                                           ‫הפרדוקס הגיע לשיאו כשערב הסעודית‬         ‫באותה שנה הקמה של ‪ 17‬מתקנים התפלה‬
                      ‫(‪.)Starr, 1991‬‬                                                ‫חדשים (‪ 12‬לאורך חופי ים סוף וחמישה‬
                                                                                    ‫במפרץ הפרסי)‪ ,‬והללו היו אמורים להכפיל‬
‫טבלה ‪.16‬א‪ :‬היקף ההתפלה בטכנולוגיות שונות במתקנים קיימים ומתוכננים (מ״ק לשנה)‬        ‫את כושר הייצור‪ .‬השוני בהיקף ההתפלה בין‬
             ‫במדינות המזרח התיכון בשנת ‪:)Lattemann and Hopner, 2008( 2007‬‬           ‫מדינות המזרח התיכון הוא קיצוני ביותר‪.‬‬
                                                                                    ‫בכווית יש עודף מים מותפלים‪ ,‬ולכן מחדירים‬
   ‫ממברנות‬     ‫תהליכי זיקוק‬                                     ‫המדינה‬              ‫אותם אל מי התהום (‪Mukhopadhyay‬‬
                                                                                    ‫‪et al., 1994; Al-Awadi et al.,‬‬
‫אוסמוזה הפוכה‬  ‫זיקוק רב־שלבי‬               ‫פריצה רב־דרגית‬       ‫קפריסין‬             ‫‪ .)2000‬לעומת זאת‪ ,‬בממלכת ירדן עוסקים‬
 ‫(מ״ק לשנה)‬     ‫(מ״ק לשנה)‬                  ‫(מ״ק לשנה)‬           ‫ישראל‬              ‫בהתפלה מפעלי תעשייה מעטים‪ :‬תחנת‬
                                                                 ‫מצרים‬              ‫הכוח התרמית ״חוסיין״‪ ,‬בתי הזיקוק‪ ,‬חברת‬
 ‫‪103,825,000‬‬    ‫‪2,160,000‬‬                    ‫‪2,280,000‬‬                              ‫האשלג בים המלח ומפעל פפסי קולה (אבו־‬
 ‫‪421,570,000‬‬   ‫‪17,032,000‬‬                         ‫‪-‬‬               ‫לוב‬
 ‫‪212,662,000‬‬   ‫‪25,202,000‬‬                                         ‫ירדן‬                                     ‫שאמס‪.)1999 ,‬‬
   ‫‪9,505,000‬‬   ‫‪178,878,000‬‬                  ‫‪32,574,000‬‬       ‫ערב הסעודית‬            ‫ההתפלה בעולם מתרחבת במשך‬
                ‫‪1,100,000‬‬                   ‫‪373,982,000‬‬          ‫כווית‬              ‫הזמן‪ .‬טבלה ‪.16‬א מסכמת את היקף‬
    ‫‪800,000‬‬    ‫‪163,051,000‬‬                                       ‫בחרין‬              ‫ההתפלה (כולל מתקנים שבבנייה) במדינות‬
 ‫‪882,137,000‬‬    ‫‪1,350,000‬‬                         ‫‪-‬‬               ‫קטר‬               ‫המזרח התיכון בשנת ‪ .2007‬ניתן לראות‬
   ‫‪2,254,000‬‬   ‫‪48,455,000‬‬                  ‫‪4,621,230,000‬‬   ‫איחוד האמירויות‬
  ‫‪46,870,000‬‬   ‫‪23,752,000‬‬                  ‫‪1,686,291,000‬‬
   ‫‪7,404,000‬‬   ‫‪621,674,000‬‬                  ‫‪262,730,000‬‬
 ‫‪625,035,000‬‬                                ‫‪885,940,000‬‬
                                           ‫‪5,032,133,000‬‬
   351   352   353   354   355   356   357   358   359   360   361