Page 344 - israel water resources

‫פרק ‪ִ :15‬מחזור השפכים ‪337‬‬

‫מופעלים ומנותקים המערבלים המחדירים חמצן למים באופן‬ ‫כי הוא נעשה באופן אינטנסיבי ומהיר ביותר בגלל הערבוב המכני‬
‫אוטומטי ואופטימלי (החוסך חשמל)‪ .‬רמת הערבול והאוורור‬ ‫של המערבלים‪ .‬ואולם‪ ,‬בשונה מבריכות החמצון הפקולטטיביות‪,‬‬
‫נקבעת בהתאם לריכוז החומר האורגני שבמים‪ ,‬ספיקת השפכים‬ ‫במתקן הבוצה המשופעלת נוצרים אזורים ארוביים ואנארוביים‬
‫והטמפרטורה (המשתנה בין קיץ לחורף)‪ ,‬באמצעות מערכת‬ ‫לסירוגין לאורך מסלול זרימת השפכים (איור ‪ ,)15.11‬הגורמים‬
‫בקרה ממוחשבת‪ .‬זמן השהייה הממוצע במתקנים אלו הוא כ־‪12‬‬ ‫לניטריפיקציה ודה־ניטריפיקציה‪ ,‬בהתאמה (פרטים במסגרת‬
‫שעות‪ .‬משם מועברים המים לאגני ליטוש (איור ‪ )15.12‬שהבוצה‬ ‫‪.8‬ט)‪ .‬ריכוזי החמצן והאמוניה נמדדים ברציפות על ידי חיישנים‬
‫הממוקמים לאורך מסלול זרימת המים‪ ,‬ובהתאם לריכוזים אלו‬
‫שוקעת בהם‪ ,‬ובה נאספים שוב הגרופת והצופת‪.‬‬

‫‪N2‬‬ ‫‪ĘčĤĞĚ‬‬ ‫‪N2 ĘčĤĞĚ‬‬
‫‪O2‬‬ ‫‪O2‬‬

‫‪Đčĕčĝ‬‬ ‫‪Đčĕčĝ‬‬ ‫‪NO3 N2‬‬ ‫‪Đčĕčĝ‬‬ ‫‪NH4 NO2 NO3‬‬ ‫‪Đčĕčĝ‬‬
‫‪ĦĤĝē‬‬ ‫‪NH4 NO2 NO3 ĦĤĕĦĞ‬‬ ‫‪ĦĤĝē‬‬ ‫‪ĐĕĢģĕĠĕĤĔĕĜ‬‬ ‫‪ĦĤĕĦĞ‬‬
‫‪ěĢĚē‬‬ ‫‪ěĢĚē‬‬ ‫‪ěĢĚē‬‬
‫‪NO3 N2‬‬ ‫‪ĐĕĢģĕĠĕĤĔĕĜ ěĢĚē‬‬
‫‪ĐĕĢģĕĠĕĤĔĕĜĐď‬‬
‫‪ęĕĚĐ ĦĚĕĤĒ ěđđĕė‬‬ ‫‪ĐĕĢģĕĠĕĤĔĕĜĐď ęĕĚĐ ĦĚĕĤĒ ěđđĕė‬‬

‫איור ‪ :15.11‬תיאור סכמתי של האזורים הארוביים והאנ ֵארוביים לאורך מסלול הזרימה במתקן הבוצה המשופעלת (על פי סופר ואחרים‪.)1996 ,‬‬

‫איור ‪ :15.12‬בריכות הליטוש בשפד״ן (באדיבות חברת ״מקורות״)‪ .‬הגשר המסתובב שואב ומסלק ברציפות את הצופת מפני המים ואת הבוצה‬
‫מהקרקעית‪.‬‬

‫חלחול הקולחים דרך עמודת החול אל מי התהום מאפשר‬ ‫טיפול קרקע‪-‬אקווה‪ :‬הקולחים מוזרמים מהמפעל לאגנים‬
‫את קיומם של שלושה תהליכי טיפול (‪Idelovich and Michail,‬‬
‫‪( :)1984‬א) סינון מכני של חלקיקים מרחפים; (ב) תהליכים‬ ‫פתוחים ומחלחלים לאקווה (איור ‪ .)15.13‬החלחול דרך החול‬
‫ביולוגיים המפרקים חומר אורגני; (ג) ספיחה של מומסים‬ ‫משלים את הטיפול בקולחים ומשפר את איכותם באופן ניכר‬
‫אנאורגניים על גבי השלד המוצק‪ ,‬המורכב בעיקר מחולות‪.‬‬ ‫(‪ .)Bouwer, 1991‬כדי להגביר את יעילות הטיפול‪ ,‬אגני ההחדרה‬
‫הסינון נמשך לכל אורך החתך הבלתי רווי‪ ,‬שעוביו הממוצע‬ ‫מוצפים לסירוגין‪ .‬ההצפה נמשכת ‪ 24‬שעות‪ ,‬ולאחר מכן האגן‬
‫כ־‪ 30‬מ׳‪ .‬בתווך זה מצויות אוכלוסיות חיידקים‪ ,‬הממשיכות‬ ‫מתייבש במשך שלושה ימים בממוצע‪ .‬בשלב הראשון כללו‬
‫בפירוק החומר האורגני שנותר‪ .‬ההצפה והייבוש של הבריכות‬ ‫שטחי החלחול רק את הבריכות באתר שורק (‪ 245‬דונם)‪ ,‬הצמוד‬
‫לסירוגין גורמים לאוורור הקרקע ולהרווייתה במים לסירוגין‪,‬‬ ‫למפעל‪ ,‬ובשלב השני (בשנת ‪ )1987‬נוספו בריכות חלחול בשני‬
‫ובכך מזורזים תהליכי הניטריפיקציה (בנוכחות חמצן) והדה־‬ ‫אתרים נוספים‪ :‬יבנה־‪ 240( 1‬דונם) במרחק של ‪ 7‬ק״מ דרומה‬
‫ניטריפיקציה (ללא נוכחות חמצן) לסירוגין‪ .‬שני תהליכי הפירוק‬ ‫מהמפעל‪ ,‬ויבנה־‪ 180( 2‬דונם) במרחק של ‪ 10‬קילומטרים נוספים‬
‫מוסיפים זה על זה ומשפרים את איכות המים עוד ועוד‪ .‬ריכוזי‬ ‫דרומה‪ .‬המפעל הוסיף להתרחב בכמה שלבים‪ :‬בשנת ‪ 1996‬נוסף‬
‫הנחושת והמנגן יורדים פי ‪ 100‬במהלך החלחול‪ ,‬אך ריכוזי הניקל‬ ‫אתר יבנה־‪ ,3‬בשנת ‪ 2003‬נוסף יבנה־‪ 4‬ובשנת ‪ 2006‬נוסף אתר‬
‫והקדמיום נשארים כמעט באותה הרמה (‪Wolfberg et al.,‬‬ ‫שורק־‪ .2‬שטחי ההחדרה מסתכמים כיום ביותר מ־‪ 1,100‬דונם‬
‫‪ .)1980‬בדיקה מפורטת של כל המתכות הנדירות מלמדת שרובן‬ ‫(איור ‪ .)15.14‬עובי האזור הבלתי רווי שונה מאתר לאתר והוא נע‬
‫נספחות על התווך המוצק ואינן ממשיכות לזרום עם המים‬ ‫בין ‪ 15‬ל־‪ 43‬מטרים‪ .‬מהירות הזרימה האנכית היא ‪ 3-1‬מטרים‬
‫ליום‪ ,‬ומשתנה בין קיץ לחורף‪ .‬זמן המעבר של המים מפני השטח‬
‫(‪.)Kanarek et al., 1993‬‬ ‫ועד פני מי התהום משתנה בטווח של ‪ 20-10‬יום‪ .‬כמות המים‬
‫אחת הבעיות שהטרידו את מפעילי האתר הייתה האיטום‬ ‫הכוללת המוחדרת באתרים הוותיקים נעה בין ‪ 80‬ל־‪ 150‬מטרים‬
‫של קרקעית הבריכות עקב היווצרות קרום ביולוגי (מסגרת ‪.15‬ב)‪.‬‬ ‫בשנה (היינו מטרים מעוקבים לכל מטר מרובע בשנה)‪ ,‬ובאתרים‬
‫ככל שהקרום התפתח‪ ,‬כך הואט קצב החלחול האנכי מהבריכות‪.‬‬
‫החדשים בין ‪ 100‬ל־‪ 350‬מטרים לשנה (‪.)Mor el al., 2015‬‬