Page 324 - israel water resources

‫פרק ‪ :13‬מערכת המים הארצית ‪317‬‬

‫‪ 13.5‬מערכת האספקה המתחדשת‬

‫תהליך השיקום‪ .‬תאגיד המים והביוב של ירושלים‪ ,‬חברת הגיחון‪,‬‬ ‫הרפורמה במשק המים הביאה לתנופה מחודשת בפיתוח‬
‫הוקם עוד בטרם נחקק חוק תאגידי המים והביוב‪ ,‬והתשתית‬ ‫תשתיות המים והביוב (רשות המים‪ .)2012 ,‬בפרק ‪ 3.4‬תוארה‬
‫בירושלים הייתה ברמה גבוהה באופן יחסי (מסגרת ‪.13‬ה)‪ ,‬אך‬ ‫תחילתה של המהפכה‪ ,‬ובמיוחד החיבורים של מתקני ההתפלה‬
‫גם בה הוטמעו טכנולוגיות חדשות במסגרת הרפורמה בעשור‬ ‫החדשים למפא״ר‪ .‬להלן מובאים פרטים חשובים בקשר לשדרוג‬
‫האחרון‪ .‬ברשויות המוניציפליות האחרות התחוללה מהפכה של‬ ‫מערכת אספקת המים ברמה הארצית‪ ,‬הן בקווים הראשיים והן‬
‫ממש החל משנת ‪ ,2010‬והתשתיות חודשו מהקצה אל הקצה‬ ‫בקו לירושלים‪ .‬ואולם‪ ,‬התחדשות משמעותית‪ ,‬וחשובה לא פחות‪,‬‬
‫היא ההתחדשות במערכת העירונית‪ .‬התשתית הייתה שם לקויה‬
‫(איור ‪.)3.13‬‬ ‫ביותר‪ ,‬וככל שהוקמו תאגידים עירוניים מוקדם יותר‪ ,‬כך הוקדם‬

‫‪.13‬ה‪ .‬תאגיד הגיחון‪:‬‬

‫איור ‪.13‬ה‪:1.‬‬ ‫עיריית ירושלים‪ ,‬מתוך שאיפה לבניית מערכת ניהול תקינה‪ ,‬הפרידה‬
‫בסוף שנות השישים את אגף המים והביוב מיתר האגפים‪ ,‬ובשנת‬
‫הלוגו של תאגיד‬ ‫‪ 1984‬אף הפרידה את תקציביהם‪ .‬בשנת ‪ 1995‬צעדה העירייה צעד‬
‫נוסף קדימה והקימה את חברת ״הגיחון״‪ ,‬תאגיד עצמאי למים‬
‫״הגיחון״ (באדיבות‬ ‫וביוב (איור ‪.13‬ה‪ ,)1.‬המשקיע את כל תקציבו במים וביוב‪ .‬הישגיה‬
‫של חברת הגיחון רבים‪ :‬דליפה מזערית מהצנרת‪ ,‬נפח אגירה לנפש‬
‫חברת הגיחון בע״מ)‪.‬‬
‫הגבוה בארץ והקמת מכון לטיפול בשפכים מתקדם ביותר‪.‬‬
‫אחד בקיץ‪ .‬החברה מתחזקת צנרת מים באורך כולל של ‪ 1,300‬ק״מ‪,‬‬ ‫חברת ״הגיחון״ היא התאגיד העירוני המשרת את האוכלוסייה‬
‫צנרת ביוב באורך של ‪ 1,000‬ק״מ וצנרת ניקוז באורך ‪ 500‬ק״מ‪.‬‬ ‫הגדולה ביותר בארץ‪ .‬להלן כמה נתונים מספריים על החברה‬
‫הרשת העירונית מאבדת בדליפה כ־‪ 11%‬מהמים בממוצע; בשכונות‬ ‫(הגיחון‪ :)2014 ,‬החברה מספקת ‪ 69‬מלמ״ק מים בשנה לאוכלוסייה‬
‫המערביות הדליפה כ־‪ ,6%‬ובשכונות המזרחיות (חלקן מעבר לגדר‬ ‫של כמיליון נפש המתגוררת בירושלים‪ ,‬במבשרת ציון ובאבו גוש‪.‬‬
‫ההפרדה) הדליפה גבוהה יותר‪ .‬דליפה בשיעור זה נחשבת לנמוכה‬ ‫מרבית המים (כ־‪ )60%‬מיועדים למגזר הביתי‪ ,‬והיתר לתעשייה‪,‬‬
‫בהשוואה ליתר הערים בישראל‪ .‬הסיבה למיעוט הדליפות היא‬ ‫מוסדות‪ ,‬עסקים‪ ,‬בתי מלון וכדומה (איור ‪.13‬ה‪ .)2.‬החברה מתחזקת‬
‫התחזוקה השוטפת של הרשת והחלפת קווי המים הישנים (‪ 27‬ק״מ‬ ‫‪ 22‬בריכות אגירה גדולות ברחבי העיר בנפח כולל של ‪ 300,000‬מ״ק‪.‬‬
‫בשנה בממוצע)‪ .‬משום כך‪ ,‬הצנרת בעיר ״צעירה״ יחסית‪ ,‬בת כ־‪13‬‬ ‫הבריכה הגדולה ביותר היא בת ‪ 88,000‬מ״ק‪ ,‬בשכונת בית וגן‪ .‬נפח‬
‫האיגום בירושלים הוא הגבוה בארץ‪ ,‬כ־‪ 0.5‬מ״ק לנפש‪ .‬במקרה של‬
‫שנה בממוצע‪.‬‬ ‫תקלה‪ ,‬נפח האיגום מספיק לשימוש שוטף של יומיים בחורף ויום‬
‫החברה מפעילה מעבדת איכות מים (כימית ומיקרוביאלית)‬
‫ובודקת על בסיס יומי את דוגמאות המים הנאספות ברחבי העיר‪.‬‬ ‫‪ěđĘĚ ĕĦč‬‬ ‫‪ĦđďĝđĚ‬‬ ‫‪ĕđĜ ĦđĜĕĎđ ęĕĤđĎĚ‬‬
‫היא מפעילה את מתקני המים (בריכות‪ ,‬תחנות שאיבה ומגופים)‬ ‫‪3.8 %‬‬ ‫‪12.2 %‬‬ ‫‪57.3 %‬‬
‫ושולטת עליהם באמצעות מערכת תקשורת ומחשבים‪ .‬באמצעות‬
‫מערכות ניטור ובקרה ניתן לזהות דליפות ברשת העירונית ואצל‬ ‫‪ęĕďĤĥĚ‬‬
‫הצרכנים הפרטיים ולהתריע עליהן‪ .‬החברה מפעילה אתר אינטרנט‬ ‫‪ęĕģĝĞđ‬‬
‫לשירות הלקוחות ומספקת מידע באופן שוטף‪ .‬היא פיתחה מערכת‬ ‫‪10.7 %‬‬

‫הגנה לשעת חירום נגד מתקפות סייבר‪.‬‬ ‫‪ĐĕĕĥĞĦ‬‬ ‫‪ġđēĚ ęĕčđĥĕĕ‬‬
‫חברת מבט״י (מפעלי ביוב וטיהור ירושלים) היא חברת בת של‬ ‫‪4.1 %‬‬ ‫‪ĔđĠĕĥĐ ęđēĦĘ‬‬
‫״הגיחון״‪ .‬מבט״י מפעילה שלושה מתקני טיפול בשפכים‪ :‬מט״ש‬
‫שורק לטיהור שפכי מערב ירושלים (‪ 100,000‬מ״ק ביום) המייצר‬ ‫‪ĐĕĕĜč‬‬ ‫‪9.4 %‬‬
‫קולחים ברמה שלישונית להשקיה חקלאית (פרטים בפרק ‪15.6‬‬ ‫‪1.5 %‬‬
‫ואיור ‪ ,)15.17‬מט״ש חומת שמואל בצפון העיר (‪ 2,800‬מ״ק ביום)‬
‫המייצר קולחים ברמה שלישונית המנוצלים להשקיית גינות בעיר‪,‬‬ ‫‪ĦđČĘģē‬‬
‫מט״ש אוג לטיפול בשפכי מזרח העיר (‪ 24,000‬מ״ק ביום) המייצר‬ ‫‪1.0 %‬‬
‫קולחים ברמה שניונית המשמשים להשקיה בבקעת הירדן‪ .‬השפכים‬
‫הזורמים בנחל קדרון אינם מטופלים‪ ,‬ובעתיד יוזרמו כנראה למט״ש‬ ‫איור ‪.13‬ה‪ :2.‬חלוקת צרכני המים בירושלים (הגיחון‪.)1998 ,‬‬
‫אוג‪ .‬מט״ש שורק עובד בשיטה מתקדמת ומייצר חשמל מביוגז‪,‬‬

‫הנוצר במהלך הטיפול בשפכים‪.‬‬