Page 320 - israel water resources
P. 320

‫פרק ‪ :13‬מערכת המים הארצית ‪313‬‬

                    ‫איור ‪ :13.11‬מאגר צלמון (באדיבות חברת ״מקורות״)‪.‬‬         ‫איור ‪ :13.9‬התעלה הפתוחה של המוביל הארצי (באדיבות‬
                                                                                                ‫חברת ״מקורות״; צילום‪ :‬יעקב כץ)‪.‬‬
‫המפעלים הקטנים שהוקמו בצפון הארץ (איור ‪ )13.12‬כוללים‬
‫את ״מפעל עין זיו״ ליישובי הגליל העליון המערבי (‪ 4‬מלמ״ש)‪ ,‬״מפעל‬
‫עין אביב״ ליישובי הגליל העליון המזרחי (‪ 7‬מלמ״ש)‪ ,‬״מפעל עין זהב״‬
‫לאזור קריית שמונה (‪ 2‬מלמ״ש)‪ ,‬״מפעל עינן״ (נקרא גם ״מפעל גליל‬
‫מזרחי״) לאזור עמק החולה וראש פינה (‪ 5‬מלמ״ש)‪ ,‬״מפעל גליל תחתון״‬
‫לאזור יבנאל (‪ 6‬מלמ״ש) ועוד מפעלים שהתפרסותם הגאוגרפית הייתה‬

                                                    ‫מצומצמת באופן יחסי‪.‬‬
‫גם במרכז הארץ הוקמו מפעלים אזוריים אחדים‪ .‬״מפעל גוש‬
‫דן״ הזרים כ־‪ 40‬מלמ״ש ממעיינות ראש העין לערים תל אביב‪ ,‬רמת גן‪,‬‬
‫גבעתיים ובני ברק‪ .‬״מפעל איילון״ סיפק כ־‪ 30‬מלמ״ש לפרוזדור ירושלים‪,‬‬
‫כולל בית שמש וירושלים‪ .‬״מפעל שפלת לוד״ סיפק כ־‪ 70‬מלמ״ש לכל‬
‫היישובים מדרום לגוש דן‪ ,‬ו״מפעל לכיש״ סיפק כ־‪ 20‬מלמ״ש ליישובי‬
‫שפלת יהודה (יעקובוביץ ופרושנסקי‪ .)1977 ,‬מפעלים אלו התבססו‬
‫על מעיינות ראש העין ועל עשרות קידוחים ששאבו מאקוות ירקון־‬
‫תנינים‪ .‬בשנים ‪ 1957-1952‬נבנה ״מפעל ירקון־נגב״‪ ,‬שאיחד את כל‬
‫מפעלי המים האזוריים במרכז הארץ ובדרומּה וכך אפשר היה להעביר‬
‫את יתרת המים לצפון הנגב (איור ‪ .)13.13‬במפעל זה הונחו לראשונה‬

         ‫בישראל צינורות בקוטר של ‪ 70-66‬אינץ (‪ 1.78-1.68‬מטרים)‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬המפעלים האזוריים חוברו זה לזה כאשר המוביל‬

                                   ‫הארצי החל לפעול‪ ,‬וכך נוצר המפא״ר‪.‬‬

‫פיקוד ובקרה‪ :‬מערכות המים בארץ מתופעלות היום בשלט רחוק‬                       ‫איור ‪ :13.10‬הגיחון החוצה את נחל עמוד (שהם ושריג‪.)1995 ,‬‬

‫משבעה חדרי בקרה‪ .‬נקודות הבקרה הראשיות ממוקמות בראש פינה‬
‫(עבור צפון הארץ)‪ ,‬ברמלה (עבור אזור המרכז) ובתחנת שמחה בנגב‬
‫(עבור דרום הארץ)‪ .‬באמצעות שידור אותות רדיו ניתן היום להפעיל‬
‫ולדומם קידוחים‪ ,‬לפתוח ולסגור מגופים (ברזים גדולים) ולהפעיל‬
‫תחנות שאיבה‪ .‬מפלסי המים בבריכות האגירה בערים הגדולות ובמגדלי‬
‫המים ביישובים הקטנים נמדדים באופן שגרתי‪ ,‬והנתונים משודרים‬
‫אוטומטית אל חדרי הבקרה האזוריים‪ .‬בהתאם למפלס המים בבריכות‬
‫אפשר לקבוע את מידת הצורך בהזרמת מים אל כל אחד מהצרכנים‪.‬‬
‫הפיקוד והבקרה האוטומטיים חוסכים כמובן כוח אדם רב‪ ,‬ואין עוד‬
‫צורך בשליחת עובדים אל כל המתקנים הפזורים ברחבי הארץ במהלך‬
‫הפעילות השוטפת‪ .‬רק אם מתגלות תקלות במערכת ואחד המתקנים‬
‫אינו פועל כשורה‪ ,‬חדר הבקרה מקבל דיווח מיידי ואז נשלח אל המקום‬

                                                              ‫צוות עובדים‪.‬‬
‫מערכת הפיקוד והבקרה מאפשרת לספק מים באופן יעיל‬
‫וחסכוני‪ .‬מפעלי המים בארץ פועלים לפי תעריף תעו״ז (תעריף עומס‬
‫זמן) של חברת החשמל‪ ,‬דהיינו מחיר החשמל גבוה יותר בשעות צריכת‬
‫השיא ונמוך יותר בשעות הלילה ובסופי שבוע‪ .‬הפיקוד האוטומטי‬
‫מאפשר להפעיל את הקידוחים ואת תחנות השאיבה ולמלא את‬
‫בריכות האגירה בשעות שהמחיר בהם מוזל‪ .‬רק כשצריכת המים‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325