Page 317 - israel water resources

‫חלק ג‪ :‬מפעלי אספקת מים‬ ‫‪310‬‬

‫והקרקעות המעובדות הינם במרכז הארץ ובדרומּה‪ .‬כמו‪ ,‬כן‬ ‫‪ĦęėĤĤč‬‬
‫מרבית המים נמצאים בגובה טופוגרפי נמוך‪ ,‬ואילו רובם של‬
‫הצרכנים מתגוררים באזורים גבוהים יותר‪ .‬לכן המערכת הארצית‬ ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬
‫‪ĐĜđĚĥ‬‬
‫הייתה חייבת להרים את המים ולהזרימם דרומה‪.‬‬
‫הזרמת המים דורשת אנרגיה רבה‪ .‬בניגוד למרבית הארצות‬ ‫‪ěđėĕĦĐ ęĕĐ‬‬ ‫‪ĐĕĤĐĜ‬‬ ‫‪ĦĠĢ ěĤđĦĎČĘĚď‬‬
‫המפותחות‪ ,‬המייצרות חשמל ממים (במפעלים הידרואלקטריים)‪,‬‬ ‫‪ĐĠĕē‬‬ ‫‪ěđĠĕĝ‬‬
‫בישראל שואבים מים באמצעות חשמל‪ .‬עקב כך עלות הפקת‬ ‫‪ĦĤĐĜĚ ďđĚĞ‬‬ ‫‪ĤĦČ‬‬ ‫‪ĤĎČĚ‬‬
‫המים בארץ גדולה פי עשרה בקירוב בהשוואה למדינות המערב‪.‬‬ ‫‪ĕĜč‬‬
‫מאז הוקמה המדינה‪ ,‬ובמשך ‪ 10‬שנותיה הראשונות‪ ,‬נדרשו‬ ‫‪ěđčĘĕĞ ěđĐĚĕĘĤĢčĔ‬‬ ‫‪ĤĦĕĠĤęĝĜĕĕė‬‬ ‫‪ĘČĤĥĕ‬‬
‫‪ 25%‬מהחשמל המופק בארץ להפעלת מערכות המים‪ .‬בשנות‬
‫השמונים צרכו מערכות המים ‪ 12%‬מהחשמל‪ ,‬בסוף שנות‬ ‫‪ĤĦČ‬‬
‫התשעים ‪ 8%‬ובראשית המאה העשרים ואחת רק ‪ .6%‬הירידה‬ ‫‪ĘđėĥČ‬‬
‫אינה משקפת הקטנה בשאיבת המים‪ ,‬אלא את הגידול בצריכת‬
‫החשמל הכוללת‪ ,‬שקצב גידולה רב מקצב הפיתוח של מערכות‬ ‫‪ĦĤĐĜĚ‬‬ ‫‪Ĥėĝ‬‬
‫‪ěđĤĚĕĥ‬‬ ‫‪ĐĕĜĎď‬‬
‫המים‪.‬‬ ‫‪ĦĤĐĜĚ‬‬
‫מפעל המים הארצי מזרים את המים ממקום למקום‬ ‫‪ĐĥĜĚ‬‬ ‫‪ĐĘđĠĞ‬‬
‫בהתאם לפיזורם הגאוגרפי של מקורות המים ובהתאם לרמת‬
‫הביקוש למים של הצרכנים השונים‪ .‬חלוקת המים מהמקורות‬ ‫‪ĤĎČĚ‬‬
‫השונים אל האזורים הגאוגרפיים השונים מתוארת באיור ‪.13.8‬‬ ‫‪ĖđĤč‬‬
‫ניתן לראות שבצפון הארץ צורכים בעיקר מים עיליים (נהר‬
‫הירדן ואגם הכינרת)‪ .‬מי התהום הנשאבים והנצרכים באופן‬ ‫‪ĕĘēĐĜĥĘĜĞĚĠĚ‬‬ ‫‪ĐĘđēĚ‬‬
‫מקומי מרוכזים בעיקר במישור החוף ובשפלה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫האזורים הדלים במקורות מים מקומיים‪ ,‬שמוזרמים אליהם מים‬ ‫‪ĐĕĜĦĜ‬‬
‫ממרחקים (על ידי חברת ״מקורות״)‪ ,‬מצויים באזור ירושלים‬
‫ובנגב‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות שהצריכה הביתית מרוכזת כצפוי‬ ‫‪čĕčČ ĘĦ‬‬ ‫‪-ěĥĕĞČĐĤ‬‬ ‫‪ĦĞģč‬‬
‫באזורים העירוניים הגדולים‪ :‬ירושלים‪ ,‬תל אביב וחיפה‪ .‬הצריכה‬ ‫‪ĖĚĝĕēČ‬‬ ‫‪ěďĤĕĐ‬‬
‫התעשייתית מרוכזת במפרץ חיפה ובאזור ים המלח‪ .‬הצריכה‬ ‫‪ě"ďĠĥ ĘĞĠĚ‬‬ ‫‪ĘČĕĤČ ĐĘĞĚ‬‬
‫החקלאית מרוכזת בשפלה‪ ,‬במישור החוף ובעמקים הצפוניים‬ ‫‪ęĕĤĠČ‬‬
‫(איור ‪ .)13.8‬אף על פי ששתי המפות ישנות ומעודכנות לשנת‬
‫‪ ,1977‬עקרונות החלוקה הבסיסיים והתאמת המצוי (מקור)‬ ‫‪ěđĘĕĕČ ĤĎČĚ‬‬
‫‪ĕēĤĒ ĕĚččĤĎĜĞěđĚģčĤĎĕĜ-đěđģģĤĕ đģ‬‬
‫לרצוי (צרכן) לא השתנו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ęĕĘĥđĤĕ‬‬ ‫‪ĐĕĘģ‬‬
‫תפקידו השני של המוביל הארצי הוא לווסת בין שנים‬ ‫‪ēĘĚĐ ęĕ‬‬
‫ברוכות לשנים שחונות באמצעות אגירה רב־שנתית‪ .‬המוביל‬ ‫‪ĦđĤđĚĒ‬‬
‫הארצי מאפשר לשאוב מים ממאגר אחד ולהחדירם למאגר אחר‬
‫בגמישות רבה‪ .‬לפיכך ניתן לתפוס את עודפי המים העלולים‬ ‫‪ěđĘģĥČ‬‬ ‫‪ĤĐđĒ‬‬ ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬ ‫‪ĦĕĕĤģ‬‬ ‫‪ĐĠĢĚ‬‬
‫לגלוש וללכת לאיבוד מהמאגר העולה על גדותיו ולהחדירם‬ ‫‪ĐēĚĥ‬‬ ‫‪ĦĎ‬‬ ‫‪ĞčĤČ‬‬ ‫‪ęĘĥ‬‬
‫למאגר שחסרים בו מים‪ .‬מבחינה מעשית ניתן לשאוב את מי‬ ‫‪ĤĎČĚ‬‬ ‫‪ĐĕĢĚČ‬‬
‫הכינרת בחודשי החורף‪ ,‬כשאינם נחוצים לאספקה השוטפת‪,‬‬ ‫‪ĐĚģĥ‬‬
‫ולהחדירם אל אקוות החוף או לאקוות ירקון־תנינים עבור‬
‫הצריכה בקיץ‪ .‬השאיבה מהכינרת בחורף מקטינה את סיכויי‬ ‫‪ĤđČ ĘĔ‬‬ ‫‪Ğčĥ ĤČč‬‬ ‫‪ďĤĞ‬‬
‫הגלישה של הכינרת לכיוון ים המלח ואת אובדנם של המים‬ ‫‪ęĕēĔčĚ‬‬
‫בחודשי האביב השיטפוניים‪ .‬המוביל הארצי מאפשר גם שאיבת‬ ‫‪ĐĜđĚĕď‬‬ ‫‪ĥĦėĚĐ‬‬
‫מי תהום מאקוות ירקון־תנינים והחדרתם לאקוות החוף‪ ,‬או‬ ‫‪ęĕĘČĢ‬‬ ‫‪ęēđĤĕ‬‬ ‫‪ěĔģĐ‬‬
‫להפך‪ ,‬בהתאם לצורך‪ .‬בדרך זו ניתן‪ ,‬בשנים ברוכות גשמים‪ ,‬לאגור‬
‫‪Đďĥ ĕčČĥĚ‬‬
‫את עודפי המים בתת־הקרקע ולשמור אותם לשנים שחונות‪.‬‬
‫‪Ĥģđč Đďĥ ěđĤđČ‬‬
‫‪ěĕĞ‬‬
‫‪čĐĕ‬‬

‫‪ěđĚĤ ĐĠĢĚ‬‬

‫‪ğĕĤē ĤĐ‬‬

‫‪ĕēđďĕģ‬‬
‫‪ěĤČĠ‬‬

‫המוביל והמתקנים לאורכו‪ :‬המוביל הארצי כולל תחנות‬ ‫‪ĐĦčĔĕ‬‬ ‫‪ĕĢĤČĐ ĘĕčđĚĐ‬‬
‫‪ĕĤđĒČ ęĕĚ đģ‬‬
‫שאיבה‪ ,‬צינורות‪ ,‬תעלות‪ ,‬מנהרות‪ ,‬בריכות‪ ,‬מגופים ואביזרי ניטור‬ ‫‪0 10 Ě"ģ 30 40‬‬ ‫‪ĦĘĕČ‬‬
‫ובקרה‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫‪čĎĜĘ ęĕēĘđģĐ đģ‬‬
‫‪ęĕēĕĘĚ ęĕĚ đģ‬‬
‫תחנת אשד־כינרות‪ ,‬הנקראת גם ״אתר ספיר״ (על שם‬ ‫‪ęĕĚ ĤĎČĚ‬‬
‫פנחס ספיר‪ ,‬שהיה מנהלּה השני של חברת ״מקורות״)‪ ,‬מצויה‬ ‫‪čđĥĕĕ‬‬
‫‪ĐčĕČĥ ĦĜēĦ‬‬
‫איור ‪ :13.6‬מפת מוביל המים הארצי ושלוחותיו‬
‫(על פי אטלס ישראל החדש‪ ;1995 ,‬יעקובוביץ‪.)1988 ,‬‬ ‫‪ęĕėĠĥ ĕĚ ĤđĐĕĔĘ ěģĦĚ‬‬
‫‪ęĕēĕĘĚ ęĕĚ ĦĘĠĦĐ‬‬
‫‪ęĕ ĕĚ ĦĘĠĦĐ‬‬