Page 4 - etmol_129
P. 4
ואמו רבקה בירושלים .באותה שנה פרצה גם מגיפת כולרה איגרת של הרב למשה מונטיפיורי
ביפו ,העדה היהודית כמעט התפוררה והרב יהודה נטל על
אותם ביפו הוא מחוייב לשלם ביד הח״ר )החכם־רב(
עצמו לארגן אותה מחדש. מירקאדו הנזכר ...ולמען תהיה לאות ולראיה ביד ח״ר
בהשתדלותו הוחזרה ״חצר היהודים״ ביפו שהוחרמה מירקאדו באנו על החתום פעה״ק ירושלים ...בש״א לח׳
על־ידי התורכים ,לבעליה בירושלים ,ושבה לשמש אכסניה
לעולי־הרגל לירושלים .באותה שנה הוקם ביפו גם בית־ אייר כ״ז ...התקצ״ו ).(1836
עלמין יהודי .חצר־היהודים הופקעה ,סמוך להחזרתה, כאשר רבו הנוסעים והעולים־לרגל ,הוטלה על הרב
בשנת ת״ר־ 1840מרשותה של קהילת יפו והועברה לידיים יהודה הלוי משימה נוספת :״להשגיח על כל מי שהולן
פרטיות — תחילה שועבדה במשכנתא ובשנות השישים ליפו מתושבי עיר־הקודש כדי ללכת דרך ים לגבות הגבילה
נמכרה לצמיתות .למרות זאת הוסיף בית־הכנסת שבחצר־ על הבשר והיין וגם המתנות ...ולראות חשבון הטניקים
היהודים לשמש את יהודי יפו .הרב יהודה הלוי השתמש הבאים מיפו ולראות חשבון ההכנסה וההוצאה ...ושכירת
בבית־הכנסת לצורכי קהילתו והקים בו תלמוד־תורה, גמלין שמביאין המשאות פעה״ק ירושלים״) .ה״טניקים׳׳
ישיבה ומוסדות חסד .מוסדות מקבילים הוקמו בבתיהם הם הפחים שהובאו לארץ מלאי גבינה ונחתמו כדי להעיד
של תושבים אמידים ,וכל קיומם היה מותנה ביכולתם על כשרותם בשעוה .משנת 1865הובא ב״טניקים״ גם
הכספית של אנשים אלה ובמעמדם בקהילה .באופן זה
התפצלה הקהילה לכעין שתי רשויות הפועלות ללא תיאום נפט(.
ביניהן ,מה גם שעניי העדה היו מחולקים לקהילות .כל מכאן ואילך כיהן הרב יהודה הלוי בשני תפקידים:
קהילה כזאת נשאה את שם פטרונה ,כגון :״קהילת האחד — בא כוחם של חכמי הספרדים בירושלים
האחראי בפניהם על גביית מסים ועל עולי־הרגל והנוסעים
מויאל״ ,״קהילת מטלון״ ,״קהילת אבוטבול״ ועוד. לירושלים; והאחר — רבה של העדה היהודית ביפו
בשנים אלה )שנות ה־ ,(40תקופת כהונתו של הראשון־ ונציגה כלפי השלטונות .שילוב שני התפקידים בידי איש
לציון הרב גאגין ,קיבלה קהילת יפו את מרותה המוחלטת
של הקהילה הספרדית בירושלים .על רקע זה וכתוצאה אחד ,פיתח בהכרח תלות הדוקה בירושלים.
מפיצול הקהילה נוצרה מתיחות בין הרב יהודה הלוי ובין החכם באשי)הרב הספרדי הראשי של הארץ( אברהם
אמידי העיר ,אשר ביקשו לכרוך את קבלת מרותה הרוחנית חיים גאגין ,הוא כנראה האיש שמינה את הרב יהודה הלרי
של ירושלים ,בתמיכה חומרית לקיום מוסדות הקהילה. ל״פקיד כוללות ירושלים ביפו״ .אך אין כל יסוד לקביעת,
מתיחות נוצרה גם מצד עולים ונוסעים ,בייחוד מבני העדה כי הוא מינה אותו לחכם־באשי של יפו ,ולו רק משום
האשכנזית ,שהביעו אי־שביעות רצון כלפיו על רקע גביית שמשרה כזאת לא התקיימה כלל מחוץ לירושלים במאה
המיסים ,ובראשם מס העזבונות ,מערכת יחסים זו ה־ . 19בשנים אלה היה הרב יהודה הלוי קשור עדיין
מתבטאת במכתביו של הרב יהודה הלוי אל הראשוך לירושלים גם בקשרי משפחה .דבר זה מסביר מדוע לא
לציון הרב גאגין .באחד ממכתבים אלה מיצר הלוי על הוא ולא אכסניית אג׳ימן נזכרים במיפקד מונטיפיורי,
שאין ביכולתו לקיים את מצוות הראשון־לציון בדבר משנת תקצ״ט־ ,1839מאחר שבאותו זמן נפטרו אביו מנחם
מינויים של המלמד והשוחט ,שנשלחו על־ידו מירושלים,
שכן :״רבים מיושבי פה )יפו( עוזבים את המקום .אם
ישאר)הכוונה למלמד מירושלים( רק יסבול .הוא דיבר עם
כמה בעלי־בתים והם השיבו לו כי כל שאני רוצה בע״ה
)בעוונותינו הרבים( להתפטר ממנו ,ולי נתנו תשובה אחרת
ואני לא מוצא אופן לקיים את שניהם ואף־על־פי שאין
להם צורך בו שהכל כאשר לכל עשרים ילדים קטנים
שנשארו״.
מכתב המלצה
הרב יהודה הלוי היה נתון בין הפטיש והסדן — בין
תביעות שולחיו מירושלים ובין בני הקהילה ביפו .על כך
מעידים גם כמה מגדולי חכמי ירושלים ,שישבו בשנים
אלה ביפו .במכתב אל הרב גאגין ,מתארים חכמים אלה את
קשייו של הרב יהודה הלוי ,מלמדים עליו סניגוריה,
ומבקשים מהראשון־לציון לשלוח לרבי יהודה הלוי כתב־
פיוסין :״חוץ מן הסבל שיש לו במקום הזה ,הוא סובל
הרבה מן האורחים ,כי עינינו רואות שאין לו שעה פנויה
כלל כדי לומר ׳שמע׳ כל שכן בשביל לאכול כזית ...דוגמת
היגיעה של אדם זה שלא היתה ולא נבראה עם האשכנזים
או הספרדים או הנשים או עם הנוסעים לראות הים או
הבאים ממדה״י )ממדינות הים( או עם הנכסים
והמטלטלים .בקיצור זה מה שעינינו רואות — כובד
עולו ומשאו הכבד עליו .ע״כ )על־כן( לא מן השם הוא
