Page 5 - etmol_129
P. 5

‫מצבת הרב בבית־הקברות הישן ביפו‬                            ‫ליטול )הכוונה — להטיל( אשמה עליו כלל כי אדרבה‬
                                                          ‫לדונו לכף זכות ולתת לו כתב פיוסין‪ ,‬כי עינינו ראו עיניו‬
‫יהודים מיפו‪ ,‬הוא ״פרדס מונטיפיורי״‪ ,‬שכונת מגורים‪,‬‬         ‫זלגו דמעות‪ .‬ולא די שהוא סובל מכאב זה אין הוא מראה‬
‫בתי־מלאכה ועסקים‪ ,‬המצויה כיום מול הקריה של תל־‬
                                                                                  ‫כאבו כלפי חוץ שמא נבחין בו״‪.‬‬
                                                   ‫אביב‪.‬‬  ‫בשנת ‪ 1846‬ביקר ביפו יהוסף שווארץ מחבר הספר‬
‫הרב יהודה הלוי היה קשור עם קבוצת מתיישבים‬                 ‫״תבואות הארץ״ ולפי דבריו נמצאו אז בעיר שלושה‬
‫אמריקאית נוספת‪ ,‬שבאה לארץ בשנת ‪ ,1866‬והקימה כפר‬           ‫מניינים של יהודים‪ .‬קרוב לוודאי‪ ,‬שהכוונה כאן היא לבתי‬
‫ליד יפו‪ .‬יהודה הלוי עמד בקשרים עם המתיישבים‪ ,‬שסבלו‬        ‫אב — בין ‪ 120‬ל־‪ 150‬נפש‪ .‬כלומר כמעט שלא היה גידול‬
‫הרבה‪ ,‬פירסם אותם והביא אותם כדוגמה ליהודים‪,‬‬               ‫של האוכלוסייה היהודית בשנות הארבעים‪ ,‬שהיו כאמור‬
‫שיתיישבו אף הם באח‪ .‬גם מושבה זו נכשלה ומתיישביה‬           ‫קשות במיוחד אחרי נסיגת צבא אברהים פאשא המצרי‪.‬‬
‫חזרו לארצות־הברית ובמקומם באו ב־‪ 1869‬מתיישבים‬             ‫בשנת ‪ 1848‬פגש הכומר וודקוק את יהודה הלוי בבית‬
                                                          ‫מושל יפו‪ ,‬כשהוא מתדיין עמו בענייני ממון‪ .‬הוא תיאר‬
    ‫גרמנים ״טמפלרים״‪ ,‬ששכונתם התקיימה שנים רבות‪.‬‬          ‫אותו‪ ,‬״כאיש בעל הדרת־פנים ביותר‪ ,‬הדובר ערבית‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1863‬קמה ביוזמת הרב יהודה הלוי וראשי העדה‬            ‫עברית‪ ,‬תורכית‪ ,‬צרפתית ואיטלקית״‪ .‬הנוסע מצא את כל‬
‫ועד ציבורי ראשון — ״ועד העיר יפו״‪ ,‬בו היו שותפים‬          ‫היהודים בבית־הכנסת‪ ,‬כשהתכנסו בו כדי להספיד את‬
‫ספרדים ואשכנזים‪ .‬ביוזמת הוועד הקימה חברת כי״ח —‬           ‫מותו של החכם באשי אברהם חיים גאגין‪ ,‬שנפטר ביום כ׳‬
‫״כל ישראל חברים״)״אליאנס״( מצרפת בית־ספר לבנים‬            ‫באייר תר״ח )‪ .(1848‬לדבריו‪ ,‬רבים מיהודי יפו היו יוצאי‬
‫ביפו‪ ,‬בהנהלתו של מורה צעיר‪ ,‬שלימד לפני כן בבית־ספר‬        ‫תוניס ושאר ארצות אפריקה הצפונית‪ .‬על־פי מקור אחר‬
‫של כי״ח בליוורנו שבאיטליה‪ .‬בשנה הראשונה למדו‬              ‫מאותה שנה מנו יהודי יפו ‪ 300‬נפש‪ .‬אולם במיפקד משנת‬
‫בבית־הספר ‪ 19‬תלמידים‪ .‬בשנת ‪ 1873‬סגרה חברת כי״ח‬            ‫תר״ט־‪ ,1849‬שנערך בפקודת משה מונטיפיורי בעת מסעו‬
‫את בית־הספר מטעמי חיסכון והציעה להורים לשלוח את‬           ‫השלישי בארץ‪ ,‬נרשמו ביפו ‪ 268‬יהודים‪ ,‬מהם שמונה‬
‫ילדיהם למקוה־ישראל שמחוץ לחומות העיר‪ .‬ההורים‬              ‫מרמלה ושניים מירושלים‪ .‬מן האמור משתמע‪ ,‬כי במשך‬
‫סירבו‪ ,‬והרב יהודה הלוי‪ ,‬שהיה אז זקן מופלג‪ ,‬כבן ‪,89‬‬
‫יצא לאלכסנדריה שבמצרים והצליה לשכנע את אהד‬                                 ‫עשר שנים הוכפל מספר היהודים בעיר‪.‬‬
‫מעשירי היהודים שם‪ ,‬הברון מנשה הלוי‪ ,‬לתרום להקמת‬           ‫בסוף שנות הארבעים של המאה הי״ט חל שינוי במצב‬
                                                          ‫קהילת יפו‪ .‬פטירת הראשון־לציון הרב גאגין‪ ,‬סיימה את‬
                           ‫בית־ספר ביפו‪ ,‬ואמנם הצליח‪.‬‬     ‫פרק ההגמוניה של ירושלים ביפו‪ .‬הקשרים עם כולל‬
‫הרב יהודה הלוי נפטר בשנת תרל״ט־‪) 1879‬שבע ימים‬             ‫הספרדים הלכו והתרופפו והרב יהודה הלוי החל רואה‬
‫ושנים‪ ,‬כבן תשעים וחמש(‪ .‬מי שראה את ראשית‬                  ‫עצמו מעתה בראש־ובראשונה כרבה של קהילת יפו‪,‬‬
‫ההתיישבות היהודית ביפו בזמן החדש‪ ,‬זכה לראות את‬
‫יפו היהודית גדלה ומתפתחת‪ .‬הוא נקבר בבית־הקברות‬                     ‫שעליו בלבד מוטלת הדאגה לפיתוחה ולניהולה‪.‬‬

       ‫בתוך העיר יפו‪ ,‬שהוא היה בין היוזמים להקמתו‪.‬‬                       ‫הפרדס של הלוי‬

‫לעיון נוסף‪ :‬הישוב היהודי ביפו ‪ -‬חנה רם‪ ,‬בהוצאת‬            ‫שמו של יהודה הלוי קשור למפעל החקלאי היהודי‬
                 ‫ועד הקהילות הספרדיות לתל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬       ‫הראשון בא ‪ ,p‬עוד לפני הקמת בית־הספר מקוה־ישראל‬
                                                          ‫— רכישת פרדס פרי־הדר‪ ,‬הפעלתו אירעה במקביל‬
                                                          ‫ובשיתוף מסויים עם ״המושבה האמריקאית״ הראשונה של‬
                                                          ‫יפו‪ ,‬שכונתה ״הר התקוה״ שהוקמה במזרח העיר‪ ,‬ליד ואדי‬
                                                          ‫מוסרארה )נחל אילון(‪ ,‬בראשית שנות החמישים‪ ,‬חבורה‬
                                                          ‫אמריקאית דתית זו‪ ,‬שציפתה לבואו מחדש של ישו‪,‬‬
                                                          ‫הונהגה על־ידי אשה‪ ,‬הגברת מינור‪ .‬תחילה ישבה הקבוצה‬
                                                          ‫דרומה לירושלים‪ ,‬עיבדה את האדמה‪ ,‬לא הצליחה ועברה‬
                                                          ‫למזרחה של יפו‪ .‬זמן קצר לפני כן רכש הרב יהודה הלוי‪,‬‬
                                                          ‫יחד עם שני שותפים את הפרדס‪ .‬אגב‪ ,‬סמוך לו נמצא‬
                                                          ‫פרדס נוסף של דוד יהודה קלאסן‪ ,‬שבא מדנציג והתגייר‪.‬‬
                                                          ‫יהודה הלוי ביקר אצל המתיישבים האמריקאים החדשים‬
                                                          ‫התיידד אתם ובעידודם ובהמלצתם שלח מכתב לנדבן‬
                                                          ‫באמריקה‪ ,‬בבקשה לתרום לפרדס שלו מכונת השקייה‬
                                                          ‫״המעלה את המים מן הבאר באמצעות הרוח או על־ידי‬
                                                          ‫משאבה המונעת בידי אדם אחד״‪ ,‬וזאת מכיוון שהמכונה‬
                                                          ‫בפרדס מופעלת על־ידי פרידות‪ .‬בקשתו לא נענתה‪ .‬מצבו‬
                                                          ‫של הפרדס הורע וגברת מינור באה לעזרת יהודה הלוי‬
                                                          ‫והעסיקה פועלים יהודים בפרדס‪ .‬גברת מינור הודיעה‬
                                                          ‫לחברי הכת באמריקה כי יהודה הלוי מבקש להקים‬

                                                                                                 ‫״מושבה יהודית״‪.‬‬
                                                          ‫בקק ‪ 1855‬הגיע משה מונטיפיורי לארץ בפעם הרביעית‬
                                                          ‫ורכש את פרדסו של הרב יהודה הלוי‪ ,‬והעסיק בו פועלים‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10