Page 23 - et-mol 266

‫ביי אל‪-‬גוסיין‪ .‬עוד לפני מלחמת העולם הראשונה בנה שני בתי‬ ‫חדר האוכל של בית ההחלמה‪( 1948 ,‬באדיבות מוזיאון הפלמ"ח)‬
‫באר בפרדסיו למרגלות "גבעת השושנים" שמדרום למושבה‪,‬‬
‫ובשנת ‪ 1923‬הקים את ביתו המפואר בראש הגבעה שעליה הוא‬ ‫כשמו כן הוא — עבדול רחמן‬
‫ניצב עד היום‪ .‬הוא שיכן בו את עשרת בניו ושתי בנותיו ואת בני‬ ‫הארמון‪ ,‬שהפך לבית החלמה לפצועי הפלמ"ח‪ ,‬היה ביתו המפואר‬
‫משפחותיהם‪ .‬את בניו ובנותיו שלח עבדול רחמן ללימודים בבית‬ ‫של עבדול רחמן ביי אל‪-‬תאג'י‪ ,‬אחד משלושת האפנדים שבנו בתי‬
‫הספר הגרמני שמידט בירושלים‪ .‬כשהתברר לו לאחר ארבע שנים‬
‫שהם נתונים תחת משטר דתי נוקשה מדי‪ ,‬העביר אותם לבית‬ ‫פאר בשכנות לנס ציונה וחלשו על מאות דונמים של פרדסים‪.‬‬
‫הספר הצרפתי סנט ג'וזף‪ .‬הבנות סאמייה ונוזהה למדו לפרוט‬ ‫אבנר כהנוב‪ ,‬מוותיקי המושבה‪ ,‬כתב על שכנו‪" :‬כשמו כן היה‪,‬‬
‫על פסנתר והמשיכו ב"בית הספר טריניטי למוסיקה"‪ .‬הן הופיעו‬ ‫רחמן‪ ,‬חכם וטוב‪ ,‬סייע רבות למושבה ותושביה‪ ,‬ואף סייע לגאולת‬
‫בקונצרטים בתל אביב ובפני מכובדים שהגיעו לביקור בביתם‪.‬‬ ‫קרקע לישוב כולו‪ .‬ידיד הישוב היה‪ .‬מחשבתו ומעשיו הטובים‬
‫נוזהה הייתה גם בעלת כישרון אומנותי וציוריה הוצגו במלון‬ ‫ראויים שיסופר בהם" (א' כהנוב‪" ,‬שאו נס ציונה"‪ ,‬עמ' ‪ .)68‬עבדול רחמן‬
‫סייע לבני נס ציונה להשתחרר מעול הצבא הטורקי במלחמת‬
‫הליופוליס בקהיר‪.‬‬ ‫העולם הראשונה‪ .‬הוא חילץ את חקלאי המושבה מציפורני גובי‬
‫עבדול רחמן היה מיצואני ההדרים הגדולים בארץ‪ .‬הוא פיתח שיטה‬ ‫המס החמדנים כשהפך בעצמו לגובה מס מטעם השלטונות‪ .‬הוא‬
‫לשימור הפרי בשעווה שאומצה על ידי חברות הדרים אחרות‪ .‬הוא‬ ‫גם הציל את חקלאי המושבה מגירוש‪ ,‬לאחר שחכר שטח קרקע‬
‫היה חבר באגודת הפרדסנים היהודים והערבים‪ ,‬ממנהיגי מפלגת‬ ‫לגידול תבואה‪ ,‬ורשם את איכרי המושבה כפועליו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא‬
‫"האופוזיציה" (המוערד'ה) הנאששיבית המתונה‪ ,‬וקיים קשרים‬ ‫אילץ את מוכתר הכפר השכן סרפנד אל‪-‬חרב לרשום איכרים‬
‫טובים עם השלטונות הבריטיים שהעניקו לו את התואר ‪MBE‬‬
‫(תואר כבוד מדרגה שלישית של האימפריה)‪ .‬את התואר הגבוה‬ ‫יהודים כחרתים של הכפר‪.‬‬
‫יוסף אליהו שלוש‪ ,‬הסוחר ועסקן הציבור מיפו‪ ,‬מכנה את עבדול‬
‫עבדול רחמן ומשפחתו על מדרגות הבית (אוסף המחבר)‬ ‫רחמן "חסיד אומות עולם"‪ .‬הוא מתאר בזיכרונותיו את הסיוע‬
‫שהעניק לו ידידו הערבי בעתות צרה‪ .‬כשבנו אבנר נתפס לשרות‬
‫הצבא הטורקי ונאסר‪ ,‬היה זה עבדול רחמן שחילץ את הבן‬
‫מציפורני הצבא‪ ,‬וסיפק לממשל הטורקי ארבעים שקי קמח נקי‬
‫כדמי כופר שחרור‪ .‬כשגורשו יוסף אליהו ומשפחתו מתל אביב‬
‫בשנת ‪ ,1917‬והארץ הייתה תחת רעב כבד‪ ,‬סיפק עבדול רחמן‬
‫למשפחה‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬עשרה שקי קמח וגמלים כדי שיובילו‬

‫אותם לפתח תקווה‪ ,‬אליה נדדו תושבי תל אביב ויפו‪.‬‬
‫עבדול רחמן ביי אל‪-‬תאג'י נולד ברמלה‬
‫למשפחה וותיקה ומכובדת‪ .‬הוא היה הבן‬
‫היחיד לצד שש אחיות‪ ,‬והיה בעל תושייה‬
‫מצעירותו‪ .‬את האימפריה העסקית שלו‬
‫החל לבנות בגיל ‪ ,16‬כשירש מאביו‬
‫חלקת אדמה חקלאית‪ .‬הוא החל לרכוש‬
‫קרקעות ולנטוע פרדסים באזור וואדי‬
‫חנין (נס ציונה) בסמוך לאלה של בן דודו‬
‫שוקרי תאג'י אל‪-‬פארוקי‪ ,‬ושל תאופיק‬

‫עת־מול ‪266‬‬

‫ביקור האמיר עבדאללה בבית עבדול רחמן (אוסף המחבר) ‪21‬‬ ‫עבדול רחמן ביי אל‪-‬תאג'י‬