Page 18 - et-mol 266

‫בהמשך הדיון עסקו הנוכחים בצעדים שניתן לנקוט כדי לבלום את‬ ‫בישיבה הציג אליהו דובקין‪ ,‬חבר ההנהלה שעמד בראש מחלקת‬
‫ההשמדה‪ ,‬לדוגמה ארגון הוצאת מספר רב ככל האפשר של יהודים‬ ‫העלייה‪ ,‬את העדויות הטריות של נתיני ארץ ישראל ששוחררו‬
‫או למצער‪ ,‬ילדים‪ ,‬מהמדינות שטרם החלה בהן השמדה שיטתית‬ ‫בידי הגרמנים במסגרת עסקת חילופין בין בריטניה לגרמניה‪.‬‬
‫(בעיקר מדינות הבלקן)‪ .‬אך עיקר האמצעים היו דיפלומטיים‬ ‫בעסקה זו הוחזרו לארצם נתיני שתי המדינות ששהו בשטחים‬
‫והסברתיים‪ ,‬כגון פנייה להנהגת המעצמות‪ .‬נדונו דרכים שונות‬ ‫שבשליטת האחרת — גרמנים ששהו באימפריה הבריטית הוחזרו‬
‫כמו יצירת קשר ישיר עם הנהגת מדינות הבלקן ופרסום המידע כדי‬ ‫לגרמניה ונתיני האימפריה הבריטית ששהו בגרמניה ובשטחי‬
‫לעורר את דעת הקהל הבינלאומית ולידע את היישוב בארץ; יצירת‬ ‫אירופה הכבושה‪ ,‬הוחזרו למדינות מוצאם‪ .‬העדויות הקשות‬
‫לחץ מחאתי ישיר על שגרירויות גרמניות במדינות ניטרליות;‬ ‫שמסרו אישרו מידע שהחל להגיע כבר קודם לכן ממקורות שונים‬
‫באירופה על השמדה שיטתית של יהודי אירופה הכבושה בידי‬
‫והכרזה על יום שביתה בארץ ישראל כמחאה‪.‬‬ ‫הנאצים והשלטונות של חלק מהמדינות הכבושות‪ .‬עוד קודם לכן‪,‬‬
‫בסיום הדיון בנושא קבע יושב ראש הדיון‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ ,‬ש"ועדת‬ ‫התקבלו ידיעות על גירושן של קהילות יהודיות שלמות‪ .‬העדויות‬
‫הארבעה" שהוקמה לפני כן לטיפול במצבה הקשה של יהדות פולין‬ ‫החדשות סיפקו עתה מידע על תעלומת יעד הגירוש שלהן‪ ,‬וכעת‬
‫הכבושה (היו חברים בה יצחק גרינבוים‪ ,‬דר' אמיל שמורק‪ ,‬אליהו‬
‫דובקין ומשה שפירא) תתכנס יחד עם חבר ההנהלה ד"ר דב יוסף‪,‬‬ ‫התברר שהם נשלחו להשמדה מאורגנת במחנות השמדה‪.‬‬
‫דובקין סיפר על הדברים ששמע מעולים שהגיעו למחנה עתלית‪:‬‬
‫כדי לגבש המלצות מפורטות ותנסח את הפניה למעצמות‪.‬‬ ‫אתם יודעים שבאו ‪ 69‬נשים‪ ,‬ילדים וזקנים מארצות האויב‪,‬‬
‫הנהגת היישוב בין ידיעה למודעות‬ ‫וחוץ מזה יהודים שבאו בתור אנגלים‪ ,‬ס"ה ‪ 78‬איש‪ .‬האנשים‬
‫יצאו מהמקומות לפני ‪ 3‬שבועות [‪ ]...‬אומרים לנו כי אי אפשר‬
‫דיון זה התקיים למעלה משנה לאחר שהגרמנים החלו בהשמדה‬ ‫להאמין [לידיעות שהגיעו] כי יש בזה הגזמה וכו' — הרגשת‬
‫השיטתית של הקהילות היהודיות‪ ,‬ורוב הקהילות היהודיות בפולין‬ ‫ארבעתנו ששמענו את הדברים‪ ,‬שכל המסופר זה אמת‪]...[ .‬‬
‫ובשטחי ברית המועצות הכבושה (ליטא‪ ,‬לטביה‪ ,‬אסטוניה‪ ,‬בלרוס‬ ‫אישה מראדום [עיר במרכז פולין] מספרת שהיתה בתוך קבוצה‬
‫ואוקראינה) כבר הושמדו‪ .‬היה זה ‪ 11‬חודשים לאחר כינוס ועידת‬ ‫של ‪ 10,000‬איש‪ ,‬שהועברה מגיטו אחד לשני‪ ,‬ויום אחד הוציאו‬
‫ואנזה שבה הוחלט על מתווה הפתרון הסופי‪ .‬ידיעות על מצבה‬ ‫מהם כאלפים ילדים וזקנים‪ ,‬העמידו מכונות ירייה ורצחו אותם‪.‬‬
‫החמור של יהדות אירופה תחת הכיבוש הנאצי התקבלו במוסדות‬ ‫איש מעיר אחרת ראה בעיניו איך שזרקו ילדים בתוך שקים‬
‫היישוב ובציבור כבר עם פרוץ המלחמה בספטמבר ‪ .1939‬מוקדי‬
‫איסוף מידע הוקמו בג'נבה ובאיסטנבול ובהם ריכזו עדויות על‬ ‫לתוך נחל‪ ,‬אח"כ ספרו על זקנים וחולים שנורו בגבם‪.‬‬
‫הפרדת יהודים מכלל האוכלוסייה‪ ,‬על ריכוזם בגטאות‪ ,‬ועל‬ ‫ל"עניין הגירוש"‪ ,‬שפרטיו לא היו ידועים באופן מלא‪ ,‬הוא דיווח כי‬
‫גירוש קהילות שלמות והרג נרחב‪ .‬היו כבר אנשים שהתייחסו‬ ‫הגירוש נעשה "לכיוון בלתי ידוע‪ ,‬עובדה היא שגירשו מאות אלפים‬
‫ל"שואה" במונחים של השמדה פיזית המונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬ועניין זה‬ ‫אנשים‪ ,‬ואף מאחד לא הגיעו ידיעות לאן הוא הגיע‪ .‬שולחים את‬
‫עולה גם מתוך הפרוטוקולים האלה — בהנהגת מוסדות היישוב‬ ‫הנשים לחוד ואת הגברים לחוד‪ .‬מה שנעשה למגורשים אין יודעים‪.‬‬
‫בארץ התקשו להאמין שהשמועות נכונות‪ .‬אומר שפירא‪" :‬יש דבר‬ ‫מספרים שמועות — בשם נהג רכבת שחזר מגבול רוסיה — שאת‬
‫יסודי‪ ,‬שעדיין אין מאמינים שבאמת קרה כדבר הזה‪ .‬אני יודע זאת‬ ‫החלשים מכניסים לבניינים מיוחדים ומשמידים אותם בגאזים"‪.‬‬
‫מעצמי‪ ,‬אין רגילים לקבל אסונות כאלה כעובדות‪ ]...[ ,‬אין דבר‬
‫משפיע יותר ממראה עינים והשמיעה ששמענו מהאנשים והרושם‬ ‫הוא אף סיפר על המקום‪ ,‬ששמו ידוע היום לדיראון עולם‪:‬‬
‫הוא שהאסון הוא הרבה יותר גדול מאשר ניתן לתאר‪ .‬משמידים‬ ‫"באושבנצ'ים [אושוויץ] קיימים שלושה תנורים — עכשיו בונים‬
‫ילדים עד גיל ‪ 12‬וזקנים [‪ ,]...‬בגיטאות אינם נראים לא ילדים ולא‬ ‫עוד שניים — ובהם שורפים את היהודים"‪ .‬דובקין הביא נתונים‬
‫על היקף ההשמדה‪" :‬מוסרים שבקיליץ נשארו מ־‪ 30,000‬יהודים‬
‫זקנים‪ ,‬רק אנשים בגיל העבודה"‪.‬‬ ‫רק ‪ ;3,000‬בראדום מ־‪ 30,000‬נשארו ‪ ]...[ 3,500‬מפיוטרקוב ספר‬
‫עד לקיום דיון זה‪ ,‬טרם התגבשו ההכרה בקרב ההנהגה שמדובר‬ ‫איש אשר עבר שם ברכבת‪ ,‬מ־‪ 20,000‬יהודים נשארו רק ‪."2,600‬‬
‫בהשמדה שיטתית של יהדות אירופה וההבנה שליישוב בארץ יש‬
‫אחריות לגורלם‪ .‬עד אז נתפסו האירועים באירופה בעיקר כאסון‬ ‫למען ידעו‬
‫המתרחש על הקהילה היהודית‪ ,‬ונקודת המבט על האירועים‬ ‫דובקין פנה לנוכחים ודרש‪" :‬חובתנו לדאוג לפרסום — עד כמה‬
‫הייתה של הערכות לקליטת הפליטים היהודים בארץ ישראל‪ .‬היו‬ ‫שאפשר — של דברים אלה‪ ,‬הקהל שלנו אינו יודע‪ ,‬העולם הגדול‬
‫בכירים במוסדות היישוב שפיקפקו במהימנות מספר הקורבנות‬ ‫אינו יודע"‪ .‬הוא מספר שהצנזורה מעכבת את פרסום הידיעות‬
‫הגבוה שעליו דווח‪ .‬עדותם של נתיני ארץ ישראל שהגיעו מלוע‬ ‫מחשש לפגיעה בעסקאות חליפין נוספות‪ ,‬אך לטענתו חובתם‬
‫הארי של הכיבוש הנאצי למחנה המעבר בעתלית הייתה העדות‬ ‫לדאוג להפצת הידיעות לכל העולם בטלגרמות "למען ידעו כל‬
‫הישירה המהימנה הראשונה עבור חלק מהנהגת היישוב‪ .‬עדות זו‬
‫הדבר לאמיתו‪ ,‬יעשו הם מה שהם רואים לנכון"‪.‬‬

‫עת־מול ‪266‬‬

‫‪16‬‬