Page 13 - et-mol 266
P. 13

‫ברוסיה עושים בנו שמות אלא כן הדבר בשאר ארצות"‪ .‬וכאן‬                   ‫עזריה אלון ואחיותיו‪ ,‬יפה וכרמלה‪ ,‬כפר יחזקאל ‪( 1926‬הספרייה הלאומית)‬
            ‫קרא ומנה כמה ארצות ופרט את הצרות ברומניה ובאלז'יר‬
            ‫שהיהודים סובלים שם ואין מציל‪" .‬אפילו בארץ כמו צרפת‬          ‫המכתב של עזריה קוזירובסקי‪ ,‬לימים עזריה אלון‪ ,‬ממקימי החברה‬
            ‫שבה יש גם אופיצרים יהודים בצבא העלילו לא מזמן עלילת‬         ‫להגנת הטבע‪ ,‬נמצא בין חומרי הארכיון הרבים שהופקדו במחלקת‬
            ‫שווא על קפיטן יהודי אחד בשם דרייפוס שהוא מסר כאילו‬          ‫הארכיונים בספרייה הלאומית‪ .‬החומרים העשירים מעידים על‬
            ‫ידיעות חשובות לאויב וגרשו אותו לארץ גזירה על אי רחוק‬        ‫פעילותו הענפה של עזריה אלון בתחומי החינוך וההסברה‬
            ‫ובודד לכל ימי חייו"‪ .‬כל הנאספים היו כנדהמים ומעזרת נשים‬     ‫למען שמירת הטבע והנוף ולמען ידיעת הארץ‪ .‬הארכיון מבסס‬
            ‫נשמעו אפילו בכיות‪ .‬מצב הרוח היה כבליל יום כיפור לפני‬        ‫את דמותו של אלון כסמל של שורשיות ארצישראלית ומאפשר‬
            ‫'כל נדרי'‪ .‬כאן הוא עשה הפסקה ממושכת‪ ,‬הוציא את הממחטה‬        ‫התבוננות בשורשיו של עזריה אלון עצמו‪ ,‬שניטעו אמנם הרחק‬
            ‫וניגב בה את מצחו והתחיל בקול מעודד‪" :‬אבל הנה קם לנו איש‬     ‫מארץ ישראל‪ ,‬אך מתוך קירבה לרעיון הציוני והזדהות עמו‪.‬‬
            ‫חשוב‪ ,‬גדול הדור‪ ,‬הכואב את כאב עמו ותובע את עלבונו‪ ,‬והוא‬     ‫ניתן ללמוד על כך בעיקר מהחומרים של אביו חיים קוזירובסקי‪,‬‬
            ‫מראה לנו דרך חדשה איך להגאל מכל הצרות והעינויים האלה‬        ‫שמציגים את הזיקה החזקה שהתקיימה בינו לבין המפעל הציוני‬
            ‫ולהעשות לעם בכל העמים‪ ,‬החיים את חייהם הם לפי כוחם‬           ‫ואהבת הארץ‪ ,‬וכן את התפתחות התנועות הציוניות ברוסיה על‬
            ‫ורוחם‪ .‬זהו האיש הדגול מרבבה הד"ר תיאודור הרצל‪ .‬איש אשר‬      ‫התלאות שפקדו חלק מחבריהן בעשורים הראשונים של המאה‬
            ‫שמו כבר נתפרסם בכל העולם‪ .‬כולם מהללים אותו וחולקים‬
            ‫לו כבוד‪ ,‬אפילו לפני מיניסטרים ומלכים התייצב!" וכאן סיפר‬                                                        ‫העשרים‪.‬‬
            ‫באריכות איך הד"ר הרצל חישב וחזה את אשר צריך להיות‬
            ‫ומה יש לעשות בכדי שנוכל לעלות ולכבוש מחדש את ארצנו‬                                    ‫התוודעות להרצל ולציונות‬
            ‫הקדושה‪" .‬את כל זה כתב הד"ר הרצל בפרוטרוט בספרו 'מדינת‬       ‫יוסף חיים קוזירובסקי נולד בב' באב תרמ"ז (‪)23.7.1887‬‬
            ‫היהודים'‪ ,‬ובכל מדינות וארצות ובכל הערים הגדולות נוסדו‬       ‫במריאנובקה שבאוקראינה כבן בכור למשה ושיינדל‪ .‬אביו‬
            ‫ונוסדות חברות ואגודות למען ציון"‪ ,‬אבל יותר הוא לא יכול‬      ‫חינך אותו על ברכי התורה והמסורת ולימד אותו עברית‪ ,‬שפה‬
            ‫להמשיך כי פתאום נשמעו צעקות וקריאות‪" :‬רד משם חצוף‪,‬‬          ‫שבה שלט כל חייו‪ .‬הוא התייתם מהוריו בגיל ‪ 10‬ועבר לדודו‬
            ‫פושע ישראל‪ ,‬הורידו אותו!" צעקו פייבל הדיין‪ ,‬יאשע השוחט‪,‬‬
            ‫אייזיק המלמד ועוד‪" ,‬יהודים מדוע אתם שותקים? וכי אינכם‬                        ‫בקורוסטישב‪ ,‬וממנו למד את מקצוע ה ָש ָענּות‪.‬‬
                                                                        ‫באחת הרשימות מתאר חיים קוזירובסקי את ההתוועדות הראשונה‬
              ‫רואים שמדיח לפניכם הרוצה להסיר אתכם מדרך הישרה?"‬          ‫שלו לרעיונות הציונות ולהרצל‪ .‬בהיותו בן ‪ ,12‬הגיע שליח לבית‬
            ‫כנגדם של הצועקים קמו המצדדים שעודדו את השליח להמשיך‬
            ‫בדבריו‪ .‬חיים קוזירובסקי מתאר את המהומה והגידופים שמילאו‬         ‫המדרש הגדול שהיה בעיירה הנידחת‪ ,‬ודרש בפני התושבים‪:‬‬
            ‫את בית המדרש בין שני המחנות הניצים‪ ,‬ואת הפתרון שנמצא‬        ‫"רבותי! אינני מגיד ולא דרשן‪ ]...[ ,‬הבאתי לכם בשורה טובה‬
            ‫לבסוף בהצעת מקום חלופי לדרשן להשמיע את דבריו על הרצל‪,‬‬       ‫שהעירה את כל היהודים בכל העולם‪ .‬הגיע הזמן שנחשוב מה‬
            ‫מקס נורדאו‪ ,‬הקונגרס וארץ ישראל‪ .‬ברשימתו מתאר חיים‬           ‫יהיה איתנו‪ ,‬עם עתידנו‪ ,‬כולם שונאים אותנו‪ ,‬כולם רודפים‬
            ‫קוזירובסקי כיצד הצליח השליח להניח את אבן הפינה לעבודה‬       ‫אותנו ומסיתים את ההמונים לפרוע בנו פרעות [‪ ]...‬ולא רק‬
            ‫הציונית בעיירה בין בעלי המלאכה השונים‪ ,‬וכיצד נתפס הוא‬
            ‫עצמו לרעיונות אודות תחיה לאומית ועלייה לארץ ישראל‪ ,‬במטרה‬
            ‫לחיות שם ככל העמים חיי חרות וחיים בריאים של עבודת אדמה‪.‬‬

                               ‫פעילות ציונית ברוסיה הסובייטית‬
            ‫בשנת ‪ 1908‬עבר חיים קוזירובסקי לאודסה‪ .‬הוא נמנה עם חברי‬
            ‫"חובבי שפת עבר" ו"חברת מפיצי השכלה"‪ ,‬והשתתף בפעילות‬
            ‫המפלגות "צעירי ציון" ו"החלוץ"‪ .‬רשימות פרי עטו המצויות‬
            ‫בארכיון‪ ,‬מתארות את זיכרונותיו מימיו באודסה‪ :‬את פגישותיו‬
            ‫עם מנחם אוסישקין‪ ,‬את יוזמתו להקמת קואופרטיב של פועלי‬
            ‫מתכת יהודים בשם "ברזל" ואת ניסיונות אנשי צעירי ציון ברוסיה‬
            ‫ליצור קואופרטיבים יהודיים להכשרת חלוצים לעבודה בארץ‬
            ‫ישראל‪ .‬זאת כחלק מהמגמה שרווחה אחרי המהפכה של ‪1917‬‬

‫עת־מול ‪266‬‬

‫‪11‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18